|
![]() |
|
||||||||||||||
|
אוהב מילים מדויקות ושירים שמחים שמחה שגם העצובות יכולה להירגע בה
סבא
סבי היה לוחש חכמתו ברגעים שהיה צלול ח´ טבת ה´תשע"ט פחד יצחק לא ידענו. אנחנו עקודים במזבח האמונה שלנו. במזבח הגורל והדין. כ"ה חשון ה´תשע"ה מעשה אצבעותיו יש לי קוצר נשימה מרוב תשוקה להותיר חותם. כ"ז תשרי ה´תשע"ה משיח בא סוף סוף נרדם את אומרת שהוא נרדם עכשיו ולא נעים מאנחת הרווחה שפורצת כ´ תשרי ה´תשע"ה הלבד שלו אני עייף מאד מהסיבות הנכונות. מתלונן שלא ישנתי כי הילד בכה כל הלילה. כ"ו אלול ה´תשע"ד משה מבקש את פני אלוהים (אלול) למה בראת אותם שלמים כל כך הוא חושב רק אני רואה בהם אותיות רק אני והוא ט´ אלול ה´תשע"ד קיר גם את הטיפה האחרונה של הכנות נושרת בכל החללים הנותרים כ"ט אב ה´תשע"ד ערב תשעה באב בית המקדש נבנה כל בוקר להישבר אליך ח´ אב ה´תשע"ד עבודה זרה שובר את הצלמים שבנה אבי עבורי בידי מקל שטוף זעה ופחד ז´ אדר ב´ ה´תשע"ד שוברים את הכלים מי שואל "מה נאכל?" בספינות השעשועים ואולפני ערוץ 2 יגישו גם בשנה השביעית ביצי דגים, ופטריות כמהין ל´ אדר א´ ה´תשע"ד פנסי הרחוב בלילות הייתי שואל את השמש לבוא לשחק בחלומות ולא ידעתי שאני משאיר חצי עולם חשוך ל´ אדר א´ ה´תשע"ד פרו ורבו רגע לפני שאמר הבורא "פרו ורבו" היו אדם וחווה מהלכים יד ביד. כ"א אדר א´ ה´תשע"ד מתחילה עובדי עבודה זרה אנחנו מפחדים מהאדמה שכדי לפורר רגביה יש לגעת בה בידיים. כ"ט טבת ה´תשע"ד להישמט מה ביני לביני מי מאיתנו משקר ולמה הכוס תמיד חצי ריקה כ"ט טבת ה´תשע"ד סיפורי אבות (ואמא) אמא הביטה בי בגאווה וכל הכנות שגייסתי כנגד לא מחקה את חיוכה האוהב ב´ חשון ה´תשע"ד אדם, בראשית. אני שומע אתכם צוחקים, מישהו לוחש לי מילים רעות מאד (זה השטן, רק הוא מכיר מילים כאלה. אושוויץ, נפתלי, דמגוגיה) כ"ג תשרי ה´תשע"ד גוף דתי לאומי בחסידות גור המיטות מרוחקות 96 ס"מ כל השנה. כ"ג תשרי ה´תשע"ד בגמרא זה אחרת חדר לבן גדול. חלון קטן,סמוך לפינה. מיטה אחת, לבנה. ארון בגדים לבן. פיג´מה לבנה, בתוכה יושב שלמה. ´קר כאן´ חושב שלמה, ´קר ולבד´. המזגן קבוע בתוך הקיר, אי אפשר למשש אותו, רק להרגיש את הרוח הקרה שמנשבות בו הקירות. כ"ו אלול ה´תשע"ד |