דרשנוך
דְרַשְׁנוּךָ
אַבָּא
הִמָצֵא לָנוּ
ד´ תשרי ה´תשע"ח

מתפלל
לִפְעָמִים
בַּתְּפִלָּה
אֲנִי שׁוֹכֵחַ לְהִתְפַּלֵּל
ז´ אלול ה´תשע"ז

טיפות
טיפות קטנות

נופלות

מעוררות גלים קטנים

בלב
י"ט שבט ה´תשע"ז

חיוך גדול
דמעות שקופות
כ"ד טבת ה´תשע"ז

שיר למעלות
אדרבה,
תן בליבי אלוקי
שאראה בעיני
מעלת רבותי
ט"ו טבת ה´תשע"ז

מחשבות, פוך ומה שביניהם
עוד בוקר חורפי,
בחוץ רוח קרירה,
מושיט מהפוך אצבע זהירה.
ט"ו טבת ה´תשע"ז

פחד גבהים
כנראה שאני עדיין לא מאמין בך
ט"ו טבת ה´תשע"ז

ללא כותרת
תודה שהשקעת. אני מעריכה את זה. השפילה מבט לשולחן משחקת בקצות האצבעות בגרגרי שומשום שנשרו מהלחמניה. תודה. ניסיתי לחייך אבל הייתי מבואס.
כ"ד טבת ה´תשע"ח

משבר
יום אחד, בחשוון או משהו כזה, נריה ישב, כמו כל השיעור, בשיעור של הרב קובי, ושמע אותו אומר במפורש שיגיע משבר באזור חנוכה, ולא צריך לפחד ממנו. להפך, הוא חושב שזה ממש חלק מההתפתחות שלהם בישיבה.
כ´ חשון ה´תשע"ח

ללא שם
יוחאי חיכה לו מחוץ לבית מדרש. "תגיד יאיר, הכל בסדר?" הוא בחן את יאיר. "אתה יודע, משבר חנוכה. יש לכולם וזה עובר לבד" יאיר ניסה לגייס חיוך.

"יאיר, עכשיו כבר אדר, מאז חנוכה עברו שלושה חודשים, חוצמיזה שהפרצוף שלך עכשיו היה הדבר הכי קרוב לחיוך שאני זוכר ממך בזמן האחרון".
ט"ז שבט ה´תשע"ז

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד