ככלות האש,
תשקוט הארץ,
תצמיח עשב
עדין ורך.
בעיניים שלה
אין שום רוע,
הן צלולות
והן אוהבות אותי
וזה כבר נס

(גבריאל בלחסן)

ירושלים
היתה לי אבן גדולה
שאיננה באה בנוקשות
כ"ו אב ה´תשע"ב

בסוף
י"ח אב ה´תשע"ב

לאהוב את ענבר
לבקש את מה שאי-אפשר להשיג, את מה שאף פעם לא יהיה, החום שתמיד יישאר סגור בחדר השני
ב´ טבת ה´תשע"ד

הכל
אני טוב בלקלף קלמנטינה. אני טוב. בלקלף קלמינטינה. אני מחשבות זרות וכבדות. מחשבות זרות וכבדות. אני.
ט"ו כסליו ה´תשע"ד

הגהות אחרונות
ילדותיות שלי לבשה בגדים עבים מבקשת את נפשה, מישהו עוצר אותה בתוך שקית נילון שחורה מתגלגלת תחת השמש,
ט´ חשון ה´תשע"ד

נמוג במושב האחורי
סוג של אבל, או תשוקה של אישה בודדה כל-כך על חוף נטוש חשוך ומילל,
ג´ חשון ה´תשע"ג

ותנוע האבן הקטנה
ההרים השחורים מתרחקים ממני ככל שאני לוחש, ואינני מצליח לחדש את האהבה, לואט ומגמגם אל האישה הזאת.
י"ז תשרי ה´תשע"ג

בכל זרועותיך
אני רוצה עגילים חדשים, ואוויר קר וחמים היישר לפני הכבויות המשתוקקות, הכמהות כל-כך, אני אישה ויודעת רק ללאוט מילים רכות
כ"ז אלול ה´תשע"ב

מתקלף
אני רוצה שתיקחי אותי כבר. הרשתי לעצמי לשתות כדי שתדעי מי אני ולמה אני זקוק.
כ"ז אב ה´תשע"ב

שמש נדירה
רעב לביטוי, לדיבור. לילה לי עכשיו.
כ"ה אב ה´תשע"ב

סירה קטנה
כמה מנגינות יפות ריחפו בעולם והפנים שלך היו רכות ויכולתי לשקוע ואז לעלות ולעלות ולגעת בעננים ולעלות עוד ולחתוך את כל הקרום הדק ואת כל מה שאסור וזר
כ"ז תמוז ה´תשע"ב

(עוד נסיעה בתוך העיר)
משקפי שמש אופנתיות שלא תראה את הדמעות האסורות, מתקלפת כל השנה לכבודך
ח´ סיון ה´תשע"ב

קיר של יום חולין
לָמָּה
ח´ סיון ה´תשע"ב

אחר כך
לְהִסְתָכֵּל. לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשְׁכִינַה. לָנוּחַ. לִכְתוֹב מִלִּים בִּצְבָעִים

ט"ז אייר ה´תשע"ב

האהבות רוצות להתפורר
כאב גדול יושב מצונף על ספסל דהוי ברכבת מהירה ולא מבחין שיש חלונות לנוף.
ט"ז אייר ה´תשע"ב

רקד כמו שרוט
את, היית יפה לפני והתאמת לי בדיוק ולא הצלחתי לספר לך את זה, כי אני תמיד מתבייש במילים ולא מקצועי בכלל
ט"ז אייר ה´תשע"ב

שומר נגיעה
עיניים כלות הולכות לאיטם במרכז העיר רחוק מכל העולם בממדים שלא נבראו
ל´ ניסן ה´תשע"ב

ליטופי אמצע החורף
ליטופי אמצע החורף וזה לא מישהו עם פנים שעלול ללכת ולהשאיר אותך שבור ואפוס.
כ´ אדר ה´תשע"ב

לפעמים צריך להתפשר
הנה הם, זוחלים לו על העורף. והם נעימים לו. הרי צריך לקבל חיבוק ממישהו. משהו צריך ללטף את העורף והזרועות.
ז´ אדר ה´תשע"ב

עננים של שיער שחור
וכבר רצה פה מישהו שתמיד תישרף מגעגוע, שאף פעם לא תצליח לתפוס את הצלילים המענגים. צליל חדש רודף באכזריות צליל ישן שכבר נמוג ולעולם לא תיפגש איתו שוב.
כ"ה שבט ה´תשע"ב

לשחק ברגשות
אין מקום שבו אני מעז לומר את מה שאני חושב. שחק ברגשות עד שיתבהרו השמים ויעלה השחר, בקש לך מנגינות טהורות, אחר כך תבלע קוסקוס ברעבתנות
כ"ד אייר ה´תשע"ב

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד