בוא, אהוב, נפציע אל תוך הבוקר.

...

מפגש. ארבעים יום לפני שהייתי

אני מחייכת אליה ושותקת.
לא מספרת שהזהב הזה יכלא בתוך שקית של ניילון, סגור עמוק במגירה.
כי חולות הם לפעמים שברי זכוכית, וזה פוצע כשנוגעים.

.

בין אור וחושך,
בין קיום לאשליה.

זוהי תחילת דרכי בתחום הצילום, אז אשמח לקבל הערות/הכוונות וכו´.

תמיד רצתה כנפיים

.

סוג של מפגש

.נפגשנו לראשונה בגן פסלי- זכוכית. הוא אמר שזו תערוכה חדשה ושהוא רוצה לראות.

"כעת באה הרגיעה הקשה ואיתה הדחף הזה. הדחף הלא מובן שגורם לך לשבת כך בתוך ערימת זכרונות תלושים ולנסות"

"כשאפקח עיניי אוכל לראות עלה צהוב ראשון ניתק מן העץ ונישא מטה.
הסתיו הגיע."

ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו""

"גשם זה ברכה"