יבוא היום, לאחר שנרתום את החלל, את הגלים, את כוח המשיכה, שבו נרתום את האנרגיות של האהבה.
ובאותו יום, בפעם השנייה בהיסטוריה של היקום, נגלה את האש.

טילבורד דה שארדיי

על המקל
אֲנִי חָנָה שָׁרָה רִבְקָה רָחֵל
חוֹלֶמֶת בְּלֵילוֹת שֵׁנִי פַּסִים עַל מַקֵּל
וּמִתְעוֹרֶרֶת שטופת זֵעָה
ח´ אדר ה´תשע"ח

תחנון
כשם שבאת באהבה
כן תבוא אלי
שלם כאור
אל נא יהי גופי קברך
כ"ב שבט ה´תשע"ח

אגוז מלך
וְהִיא סוֹגֶרֶת דֶּלֶת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה
בַּלֵּילוֹת כְּשֶׁעוֹלֶה קוֹל הַסְּלִיחוֹת,
וִיהוּדִים מִתְחַנְּנִים
הִיא רָצָה בְּבַיִת לְהָגִיף חַלּוֹנוֹת
לֹא לִשְׁמֹעַ אוֹתָם צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ
כ"ח אלול ה´תשע"ז

ריצה
עָפָה בְּחֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
כ"א כסליו ה´תשע"ז

בעולם שלי
בָּעוֹלָם שֶׁלִּי צִפֳּרִים
יוֹשְׁבוֹת עַל גַּג בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁרוֹת
שִׁירִי אַהֲבָה
כ"א כסליו ה´תשע"ז

הלל לאישה השלמה
אִשָּׁה שֶׁהִיא אִמָּא
בּוֹרֵאת עוֹלָמוֹת בִּנְשִׁיפָה
וּלְאַחַר הַחַיִּים נוֹתַר תֹּהוּ וָבֹהוּ
מִכְחוֹלִים מְגוּבָּבִים בְּאָדֹם, צַלָּקוֹת
וְעוֹר רָפוּי עַל הַמָּקוֹם שֶׁפַּעַם הָיָה בֵּית הַיֶּלֶד וְהַיּוֹם
הוּא אַנְדַּרְטָא לַחַיִּים
אוֹ לְמֵתִים
ה´ חשון ה´תשע"ז

בריאה
הִיא בָּרְאָה אֶת הַחַיִּים הָאֵלּוּ כָּל כָּךְ חָזָק שֶׁזֶּה כָּאַב
אֲבָל הַגּוּף שֶׁלָּהּ אֵינֶנּוּ לְתָמִיד.
כִּי עַל הַיָּם נִתְּנוּ בָּהּ סִימָנִים וּמַכּוֹת
ג´ טבת ה´תשע"ו

מי במים
אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלָּה
שֶׁלָּהֶם, אֲנִי בּוֹכָה אֵלֶיךָ וְהַבֶּטֶן שֶׁלִּי
בּוֹכָה אִתִּי עַכְשָׁו
בַּשָּׁמַיִם אֵין שׁוּם כּוֹכָב
שֶׁמֵּאִיר לְאִשָּׁה בְּרֶחֶם רֵיקָה
שֶׁיָּרְקָה הַחוּצָה פְּרִי בִּטְנָה
כ´ שבט ה´תשע"ה

גלות
אַף פַּעַם לֹא כָּתַבְתִּי שִׁיר עַל פִּגּוּעַ
אֵיךְ אֶפְשָׁר, פִּגּוּעַ וּמִלָּה יָפָה כְּמוֹ שִׁיר.
כ"ט חשון ה´תשע"ה

רציתי ללכת לברסלב
א. רָצִיתִי לָלֶכֶת לְבְּרֶסְלָב,
לוֹמַר אִתָּם סְלִיחוֹת
לִהְיוֹת לְךָ עֲרָבָה בּוֹכִיָה
חַיָּה הַנּוֹהֶמֶת בְּיַעַר
כ"ו אלול ה´תשע"ד

סריגה
אֲנָשִׁים סוֹרְגִים לֶאֱלֹקִים תְּפִלּוֹת
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לסרוג, בֶּטַח לֹא בְּיָד אַחַת.




ל´ אב ה´תשע"ד

שתיקת האיזוב
מִי שֶׁנָּפְלָה בּוֹ שַׁלְהֶבֶת
וְהוּא אֵזוֹב קִיר,
מָה יַעֲשֶׂה
כ"ו סיון ה´תשע"ד

עדיין נוסע בה רעש
עֲדַיִן נוֹסֵעַ בָּהּ רַעַשׁ
רַכָּבוֹת מְמַהֲרוֹת,
רוֹפְאִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים
ט"ו סיון ה´תשע"ד

עומר
אֲנִי הִקְרַבְתִּי אֶת קָרְבָּן הָעֹמֶר שֶׁלִּי וְהוּא שְֹעוֹרִים
הֲרֵינִי מְבַקֶּשֶׁת חִטִּים.
ט"ו אייר ה´תשע"ד

מי שמעורער בנפשו
מִי שֶׁמְּעֻרְעָר בְּנַפְשׁוֹ יוֹדֵעַ
פְּרָחִים נוֹבְלִים כְּשֶׁהוּא
מִשְׁתַּגֵּעַ
ו´ אייר ה´תשע"ד

מובייל כוכבים
בְּלֵילוֹת הֱיִיתֶם סוֹרְגִים
בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת רוֹעֲדוֹת
עֵינַיִם זְעִירוֹת
לִפְקֹחַ
י"ד ניסן ה´תשע"ד

קילופים
אֲגוּדָל-אֲגוּדָל, אֶצְבַּע-אֶצְבַּע, וְכֵן הָלְאָה
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לוֹמַר לָךְ כַּמָּה אָז
אֲנִי בּוֹכָה
ד´ ניסן ה´תשע"ד

שביס
אֶתְמוֹל בְּאוֹטוֹבּוּס רָאִיתִי
אִשָּׁה פֶּרַח
ט"ז אדר ב´ ה´תשע"ד

על חבלים דקים
אֲנִי תּוֹלָה אֶת הַחוּלְצוֹת הַמְּאוֹהָבוֹת שֶׁלְּךָ
עַל חֶבֶל תְּלִיָּה,
וּפֶלֶא – עוֹדָן חַיּוֹת.
י"ח שבט ה´תשע"ד

במעי דג
רַק טַבָּעוֹת הֶעָשָׁן צוֹרְחוֹת לְפָנֶיךָ
אֶת הַיַּלְדָּה הַמְטוֹרֶפֶת שֶׁהִיא
י"ח שבט ה´תשע"ד

זמן געגוע
יַלְדָה מְטוֹרֶפֶת, בַּחֹשֶׁךְ הַזֶה שֶׁמְּסַכֵּךְ עָלַי אֲנִי
מְחַפֶּשֶׂת כּוֹכָבִים

כ"ט תשרי ה´תשע"ד

שתהיה לי הסכין
שֶׁתִּהְיֶה לִי הַסַּכִּין
לִמְרֹחַ אֲבוֹקָדוֹ עַל לֶחֶמחַי
ד´ אב ה´תשע"ג

כוכב בכפות הידיים
אַתָּה קוֹטֵף לִי כּוֹכָבִים וְנוֹשֵׁף אוֹתָם לְתוֹךְ עַפְעַפַּי הָרוֹעֲדִים.
ב´ אב ה´תשע"ג

*
כ"ב תמוז ה´תשע"ג

שירים שמחים/2
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁבְּלֵב אֶחָד יָכֹל לִהְיוֹת כָּל כָּךְ טוֹב וְטוֹב וְטוֹב וְטוֹב.
ח´ תמוז ה´תשע"ג

שירים שמחים
אֵין שִׁירִים שְׂמֵחִים
יֵשׁ חַיִּים.
הַקָּפֶה שֶׁלָּךְ מַר
כִּי אַתְּ.
מְתוּקָה
ב´ תמוז ה´תשע"ג

פרחים של תמוז
טִיפִּין טִיפִּין
אֲנִי שָׂמָה נַפְשִׁי בְּכַפְךָ
כ"ה סיון ה´תשע"ג

כשאהיה מודעה
בַּסּוֹף גַּם אֲנִי אֶהְיֶה
מוֹדָעָה עִם מִסְגֶּרֶת שְׁחוֹרָה
נְעוּצָה בְּעֵץ מִזְדַּמֵּן
כ"א סיון ה´תשע"ג

אני לא אוציא ספר שירה
אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֹּאמְרוּ:
רְאִיתֶם אֶת הַבַּחוּרָה הַמְּחַיֶּכֶת?
בְּתוֹךְ לֵב שֶׁלָּהּ נָמֵס הָעֶצֶב עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים.
אִם אוֹצִיא סֵפֶר שִׁירָה,
יִתְגַּלֶּה כְּלוֹנִי בְּרַבִּים.
כ"ח אייר ה´תשע"ג

מחר כך
אֶתְמוֹל
עָקַרְתִּי אוֹתוֹ
הוּא הָיָה לִי פֶּרַח בַּלֵב
[אָז מָה אִם זֶה פֶּרַח בָּר.
אָז מָה,
זֶה כּוֹאֵב]
כ"ה אייר ה´תשע"ג

ימים צהובים
ח´ אייר ה´תשע"ג

זוהר
אַל תִּקְרָא לִי יַקִירָתִי
לֹא לִמְּדוּ אוֹתָךְ שֶׁאִשָּׁה נִקְנֵית גַּם בְּ
מִלָּה?
תִּקְרָא לִי כָּכָה כְּשֶׁאֲנִי לֹא מִסְתַּכֶּלֶת
כ"ט ניסן ה´תשע"ג

משולש [צורת חיים, א´]
אֲנִי כְּבָר לֹא מְאֻזֶּנֶת,
גַּם לֹא מֵאוּ נַחַת.
כ"ד ניסן ה´תשע"ג

?
מִכָּל הַיְּלָדִים שֶׁלְּךָ אֲנִי
(בְּדֶרֶךְ כְּלָל)
יוֹדַעַת לִשְׁאֹל
אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַנְּכוֹנוֹת

ט´ ניסן ה´תשע"ג

בבטן
הֵן מַתְפִּיחוֹת סְבִיבִי בְּטָנִים
כִּכָּרוֹת לֶחֶם חַמּוֹת וַעֲגֻלּוֹת,
ו´ ניסן ה´תשע"ג

חיות הקודש
חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ שָׁרוֹת לְךָ
(לַהֵן אֵין מִלִּים שֶׁנִכְמַרוֹת בֵּין הַצְּלָעוֹת וּמְסָרְבוֹת לִבְקֹעַ)
חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ שׁוֹאֲגוֹת
(וִיסוּרִין שֶׁל גּוּף אֵין לַהֵן)
ט"ז אדר ה´תשע"ג

כשהיא לא מתאפרת הרבה
מַשֶּׁהוּ בִּקְצֵה הַמַּבָּט (בְּעִקָּר כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה)
הַנְטִיָה הַדַּקָּה שֶׁל הַפֶּה
נוֹתְנִים בָּהּ סִימָנִים:
הִיא מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁיּוֹדְעִים
ט"ז אדר ה´תשע"ג

נקבים חלולים
(זֶה לֹא חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ לִקְרֹא לְךָ בְּשֵׁם וּבְאוֹתָהּ נְשִׁימָה לוֹמַר גּוּף. הֲלֹא גַּם אוֹתוֹ בָּרָאתָ, הֲלֹא גַּם אוֹתוֹ)
כ"ה שבט ה´תשע"ג

דבר אחר
נוֹשֶׁפֶת אֶת הַלֵּב,
שׁוֹלַחַת דָּם לַצִיפּוֹרְנַיִם,
כָּכָה, שֶׁיִשָּׁאֲרוּ וְרוּדוֹת.
כ"ה שבט ה´תשע"ג

הנה הם באים
אֲנִי אִשָּׁה מְגוּשֶׁמֶת
מְחַכָּה בַּחַלּוֹן.
הַגֶּשֶׁם שֶׁלִּי אַחֵר לָרֶדֶת.
י"ג טבת ה´תשע"ג

רק אתמולים נשארים
כָּל יוֹם אַת קְצָת מְאַבֶּדֶת
נִפְרֶמֶת תַּך אַחֲרֵי תַּך
כָּל יוֹם אַת קְצָת
קוֹבֶרֶת אוֹתָך.


י"ג טבת ה´תשע"ג

ילד איגיון
שְׁמַע אֶת כָּל הַנַּעַר
(אֶצְבָּעוֹתשַׂעֲרוֹתדְּמָעוֹת)
בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם.
אִבּוּד בְּתוֹךְ עַצְמוֹ,
כ"א כסליו ה´תשע"ג

עד קצה האף
אוהבת אותך מקצה האף ועד סופו,
ככה, כמו שהוא.
אוהבת גם את כל השאר.
י"ד כסליו ה´תשע"ג

משיב בי רוח
עֵינַיִם תְּלוּיוֹת בְּךָ
(כְּמוֹ חוּטֵי לַהַט שֶׁל נוּרָה
נִדְלָקוֹת וְכָּבוֹת.
אֶפְשָׁר לוֹמַר מִתְהַבְהַבוֹת)
י"ב כסליו ה´תשע"ג

דוכיזם
מִסְתוֹבֶבֶת בָּרְחוֹב בְּעֵינַיִם מְזוּגָגוֹת וּמִתְחַנֶּנֶת:
"אַהֲבָה, אֲנָשִׁים, אַהֲבָה, נִגְמְרָה לִי הַמָּנָה
חַיֶּבֶת לְהַזְרִיק

ז´ חשון ה´תשע"ג

במקום זיכרון
רצחתי אותו
הוא היה רק שיר תינוק
ב´ חשון ה´תשע"ג

עפיפונים
אנשים מסתכלים בעיניים קמות;
בחורה גדולה כל כך והיא
עפיפון.
כ"ז תשרי ה´תשע"ג

ריבונושלעולם
ריבונושלעולם
הנה אני לפנייך, בפיג´מה זו, קחני.
כ"א תשרי ה´תשע"ג

אל תאמרי פחד
באלול הזה אל תאמרי פחד
אמרי אהבה.
רקדי יחפה על גגות של שיגעון
תבקשי - אחרון
כ"א אלול ה´תשע"ב

ככה את חיה עכשיו
ט"ו אלול ה´תשע"ב

תלוי
ט"ו אלול ה´תשע"ב

קוקטייל
שִׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ.
גַם אֲני,
גַם הַקוֹקְטֵייל שִׁאֲנִי שׁוֹתָה עַכְשַיו לְאַט,
מְגַלְגֶלֶת עַל הַלָשׁוֹן, לַחוּשׁ אֵת הַווֹדְקָה
פַּעַם רִאשׁוֹנָה בַּחַיִים.
ח´ אלול ה´תשע"ב

לא לגעת. תודה.
אני רוצה להתגלגל עכשיו על הרצפה.
ואל,
תגעו בי בכלל
ואל,
תזיזו את החפצים בחדר.
העולם שלי מבולבל
גם כך.
ג´ אלול ה´תשע"ב

מלכודת
בעיניים של ארנב אני
נלכדת מול האור.

כ"ה אב ה´תשע"ב

אנשים ירוקים
מתנצלת, איני יכולה להימנע מלגרד בפצע הזה.
למה דווקא בי גר געגוע?

כ"ו תמוז ה´תשע"ב

פנס ועץ דקל
ראיתי פנס נושק לעץ דקל.
הם עמדו צמודים, רועדים ושונים.
י"ח תמוז ה´תשע"ב

שאריות
הוא בלתי מושג,
כמו בלון הליום של ילד
נשמט מכפוֹ המזיעה,
מרחף.
ואחריו, העיניים עוקבות
השפתיים דולקות
הידיים ריקות.
י"ח תמוז ה´תשע"ב

עטרות נייר
עכשיו אני רק רוצה
לקפוץ על הספה
ולעשן את חתיכת השמיים שלי
עד אובדן הברה.
ל´ סיון ה´תשע"ב

עסיס עץ החיים
אני אקטוף תפוחים ירוקים בבוסתן,
ואתמלא עסיס.
כ"א אייר ה´תשע"ב

גמילה
ללב הכי גדול בקטמון.

עצוב לי, אפילו ששנינו יודעים שאנחנו לא טובים זה לזה.

הייתי רוצה לשלוח לך חבילת שניצלים לפרידה.


י"ד ניסן ה´תשע"ב

מילים שהזמן גרמן (חלק ג´)
פעם קניתי בטעות

כמה קילו געגוע,

ועל אף השימוש המרובה,

הגעגוע איננו כלה.

ט´ ניסן ה´תשע"ב

פלמינגו (חלק ב´)
מול ערְבַּיִים סגולים ומקומטים

אני מקפלת תחתַי רגל אחת כדי להתחמם,

כמו פלמינגו.

ציפור בודדה מרחפת על שפת הַכֵּן.


כ"ו אדר ה´תשע"ב

ירח, מנטה, מסטיק.
להכניס קוף בפיל של מחט,

לרוץ כל הלילה ולזרוח לפני השמש,

לנסות שמחר יהיה אמש.


י"ט אדר ה´תשע"ב

***
מי יתנני פרח
י"ט אדר ה´תשע"ב

מעלית
אין כניסה לילדים מתחת לגיל 14 אלא בליווי מבוגר
כ"ב שבט ה´תשע"ב

מילים מיותרות מדי
עַכְשָׁיו אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁיר חַד.

וְאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי מְהַדֶקֶתַמְצֶתֶתלַטֶשֶׁתזַקֶקֶת

כְּתוּבָה בִּדְיוֹ חוּמָה עַל דַף קָטָן
כ"ב שבט ה´תשע"ב

ציפורים שקופות על הגג (חלק א´)
הַעֵצִים בַּעִיר הַזֹאת אוֹהַבִים אֵת הַגֶשֶׁם.
גַם אַנִי.
אַתָה אוּלַי אֵינְךָ אוֹהֵב אֵת הַגֶשֶׁם,
אַתָה אוּלַי לֹא תָבוֹא בַּחוֹרֶף הַזֶה.

י"א שבט ה´תשע"ב

אני הלכתי אז
אֲנִי לֹא מִתְמַרְמֶרֶת עַל אֱלוֹקִים
שֶׁמַּטִּיחַ אֶת רֹאשִׁי
שׁוּב וָשׁוּב בְּאַבְנֵי הַמִּדְרָכָה.
כ"ז טבת ה´תשע"ב

ירוקות עד
עננים נושרים בשלכת
גם עלים, לפעמים.
ורק תפילותיה
נותרו על העץ צלולות, רועדות
ומסרבות לנשור,
ירוקות עד.
כ"ג טבת ה´תשע"ב

מזמור לדוד
בריבועי התקרה יש חור קטן
אולי אעלה דרכו אליך
אנא, פתח לי.
אם לא תפתח אני
אטפס.
ט´ טבת ה´תשע"ב

נסים
בַּחֲנֻכָּה הַזֶּה
אֲנִי רוֹצָה נִסִּים
וְיָדַיִם מוֹדוֹת
וְעֵינַיִם רוֹקְדוֹת
טוּבֶךָ.
כ"ד כסליו ה´תשע"ב

סתם שיר של קפה
מתחת לכוסות השוקו,

נערמים חיוכים שכוחים.

בתוך מפית מקומטת,

טמונה דמעה שאיש לא העז לבכות.

כ"ד כסליו ה´תשע"ב

מות הפוטנציאל
כי לא צריך היותנו פרח,
רק ניצן וקצה ממורט של התחלה.
ט"ו כסליו ה´תשע"ב

להתייחף
תביט בי.
אני באה אליך,
יחפה עד עצמותיי
י"א כסליו ה´תשע"ב

לידה שקטה
האותיות מדממות בתוכי,
שרק לא אפיל.
אלוקי,
שרק לא אפול
י"א כסליו ה´תשע"ב

אין להם נחמה
וּבְכַּנְפוֹת לִיבִּי דִימִיתִי הֶיוֹתִי נוֹשֶׁקֶת לוֹ.

מְנַגֵבֶת רְסִיסִים שֶׁל רוֹק מְנַצְנַצִים בְּזָוִוית שֶׁל שַֹפָה רְפוּיָה,

גוֹלְשִים לְעִיתִים בְּתְלִילוּת הַסַנְטֵר.

י"ז חשון ה´תשע"ב

מפלצת בתוך המיטה
ורק החושך עורג בי ערוגות
של חול
ואימה.
י"ב תשרי ה´תשע"ב

נטיעות
כ"ב אלול ה´תשע"א

צל
כ"ב אלול ה´תשע"א

חותם ידי בי
אני רצה,
צרובת מכוות חטאי,
וחותם ידי בי.
כ"ב אלול ה´תשע"א

האלול הזה
מה אעשה באלול הזה?
הוא מסרב להתאלל.
ואני לא מצליחה לפתוח לו פה
או חלון
י"ב אלול ה´תשע"א

געגוע באריזות שי
געגוע בצבע וורוד
משקל: שלוש שמונה מאות
ריח: שמפו של תלתלים
מיקום: רֶחֶם

כ"ח אב ה´תשע"א

איך מאלפים שקט
איך מאלפים שקט
שישב בפינה כשארצה
לדבר.
כ"ו אב ה´תשע"א

קל וחומר של חושך
וכשאת לא מביטה
אני מחבקת אותך חזק
בליבי.
י"ד אב ה´תשע"א

מזוכיזם
אני מכורה להסניף
את ריח הכאב הזה.
אתם תאמרו מזוכיזם,
אתם הצודקים.
כ"ז תמוז ה´תשע"א

שלוליות
זחלתי על ארבעותי, מחפשת בדל חיבוק על המדרכה.
ואיש לא חייך.
כ"ז תמוז ה´תשע"א

הלילה לא באו קוסמים
הלילה לא בא שום קוסם
לפזר את אבקת הנוצצים שלו
ולהבטיח שהכל יהיה
בסדר.
ד´ תמוז ה´תשע"א

מחר
אלוקים הוא היודע
כמה כוחות אצטרך לחפור בי
כדי לצחוק את המחר.
ב´ תמוז ה´תשע"א

סוד
כמה נוקב געגוע שאינו, בחיי.
ב´ תמוז ה´תשע"א

תאמיני
הידיים העגונות שפרשת
יגיעו פתאום עד כסא הכבוד... תזמיני שתי כוסיות קשת עם פצפוצי עננים
כ"ו סיון ה´תשע"א

[נגמר]
צליל עקב נוקש בעצבנות על המדרכה
ט"ו סיון ה´תשע"א

ליפול
כמה ימים עוד אמשוך בכוח מתחת לבתי השחי
שיקומו,
שימשיכו לזחול
י"ד סיון ה´תשע"א

רות
היא הסבה גווה ואמרה:
שמי אינו נעמי,קראנה לי מרה
ה´ סיון ה´תשע"א

שְׁטוּיָה
התפילות שלי הן לגמרי שטויה.
רוקדות וצורחות
קופצות ובוכות
ה´ סיון ה´תשע"א

ילדהשלי
נשכתי שפתי וכביתי כמו נר
מול עינייך העגולות
ה´ סיון ה´תשע"א

בועת סבון
אניאתה
אתהאני
שנתערבב אחד בשני
כ"ו אייר ה´תשע"א

קורי עכביש
אתה שומע?
לא נותר עוד דבר שתשמע
י"ב אייר ה´תשע"א

לחם
הלחם של חיי הוא ילדים
אני רודפת אחר פירורים
י"ב אייר ה´תשע"א

(מיותר)
בעיני זה נראה כבר ממש מיותר
כי אהבה היא דבר מטופש כל כך
אני מנשקת לעצמי את הברך
הנה כך.
כ"ב ניסן ה´תשע"א

עירום
הפחד שלי הוציא עצמו לאור יום
עירום
כ"ט אדר ב´ ה´תשע"א

כוכב ים
כמו כוכב ים
אני מצמיחה לבבות חדשים
כ"ט אדר ב´ ה´תשע"א

אפרסמון
ואולי אלו נשיקות בטעם של מוות
עם ריח אפרסמון מעופש
ט"ז אדר ב´ ה´תשע"א

כבר לא
הנשיקות של אמא
כבר לא
מנקות את הכאב החם בצדי הגוף
ט"ז אדר ב´ ה´תשע"א

זִקנה
גם הצחוק שלי אינו כשהיה
מבול עליז של טיפות זהובות.
זאת זִקנה, אומרים.
ט"ז אדר ב´ ה´תשע"א

פלפל שחור
אני סופרת רגעים בשורה
גרגרי פלפל שחור
אבקת שום
ומלח גס
על פצעים פעורים
ג´ אדר ב´ ה´תשע"א

קח אותי
קח אותי צורחת יגון
בטיפות אקמול
מתוקות מרירות
של אתמול.
א´ אדר ב´ ה´תשע"א

איש יקר
עכשיו אני מתגעגעת
אפילו לקרחת
כ"ד אדר א´ ה´תשע"א

לאיבוד
כנראה כשאיבדתי אותךָ
על ציר הזמן המאובק
שכחתי חלק ממני.
כ"ד אדר א´ ה´תשע"א

צלקות
אחרי אז,
נפשי ניסתה לאחות את
הפצעים שהיו בי.
כ"ד אדר א´ ה´תשע"א

נע ונד
בטרם כל
בראתי לך מנוח
וכשתנשוב בך רוח
אתה לא תנוע
י´ אדר א´ ה´תשע"א

שני קילו שקרים, בבקשה
לא רציתי להיוולד מהאמבטיה
לתוך העולם.
ג´ אדר א´ ה´תשע"א

ואולי אתה לא קיים
כשהייתי קטנונת ממש
תפרו לי בגד עם כיסים
והבטיחו-אותך
ובכל הימים הרבים שחלפו מאז
מילאתי כיסי אהבה
התבוא?
כ"ו שבט ה´תשע"א

אמונה
כך שאני בוכה אותך בקול
צועקת אליך בין החדרים
הריקים מתמיד.
כ"ו שבט ה´תשע"א

ארמון בחול
נאכל צדפים ושברי אבנים
נתעטף מלמלות חול זהובות
ונחיה,
י"ב שבט ה´תשע"א

בין השמשות
וביום השישי
בערב שבת,בין השמשות
ברא אל-הים געגוע
י"א שבט ה´תשע"א

מעגלי מים
הנה אנוכי חגה מעגל בחול,
בי נשבעתי
כי לא אצא מן המעגל הזה
ד´ שבט ה´תשע"א

כנפי ציפור
אם הייתי ציפור
הייתי עפה אל ארצות החום
להפשיר את כנפיי
כ´ טבת ה´תשע"א

חיבוק
לא אכפוף את ראשי
עד בא האור
כ´ טבת ה´תשע"א

ככה קוברים חלום
קומץ אנשים עצובים
בעיניים עמומות
סופדים לחלום היורד אל קברו.
כ"ז חשון ה´תשע"א

מרפסים
לאט לאט
כמו מרפסים של תינוק
הלב שלי נסגר
כ´ חשון ה´תשע"א

נס
אני מניחה יד על בטן ריקה
כ´ חשון ה´תשע"א

יכולתי להיות לך
לו היית רוצה
יכולתי להיות לך כל דבר
בית,ואבן,עץ,ופרפר,
י"ב חשון ה´תשע"א

ללדת ישועה
מקודם בכיתי את נשמתי,
זעקתי,
זלגתי,
צעקתי אלייך
י"ב חשון ה´תשע"א

למות מפחד
לרגע נגעו נשמותינו החשופות זו בזו,
גחלת על עורי.
ב´ חשון ה´תשע"א

מזוודה כתומה
אני סוגרת אותך במזוודה כתומה מקולפת בקצה
ב´ חשון ה´תשע"א

עלובי החיים
כל הילדים מוכי הגורל
כ"ג תשרי ה´תשע"א

שברים
אני מחבקת אותי חזק
מצמידה רסיסיי בשתי כפות הידיים,
ח´ תשרי ה´תשע"א

יום הדין
על הרצפה
הראש טמון בין הברכיים
ה´ תשרי ה´תשע"א

כאוס
העולם נכנס לטירוף
בגללך.
ה´ תשרי ה´תשע"א

עוגן
כמה אני משתוקקת למילותיך שיעטפו את שתיקותי
כ"ו אלול ה´תש"ע

צעדים
בלילות הוא היה רץ ליד חוף הים. גבוה ורחב. אתה חייב להפסיק, הוא אמר לעצמו. אתה מוכרח. הרי זה לא ייתכן. תמצא משהו נורמלי לעשות עם כל האהבה הזאת. הן לא אשמות, כולן.
כ"ח אב ה´תשע"ו

יְרִידַת מַיִם
פִּתְאוֹם חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי
כ"ג שבט ה´תשע"ג

רפלקס מורו
בנפילות הם לופתים באצבעות רועדות את ליבם, כמו מתוך רפלקס, שרק לא ישבר הפעם, שלא ישבר. מריעים לשלמותו [כסילות לשמה. הלא כשנפלו נשפך הלב, והשלם הוא ריק כל כך]
י"ד חשון ה´תשע"ג

הודג´קין (חלק ב´)/ עולם אחר
אחר כך עמדתי בתפילת מנחה, לפניו. ולא ידעתי איך לומר לו תודה עלייך.
איך מודים על משהו שמבקשים בפחד נורא, בחיל, ברטט, בתחנון.
איך מתחילים לברך את מי שנגמר בדברו.



כ"ה אב ה´תשע"ב

הודג´קין (חלק א´) / הכרות ראשונית
פערתי פה המום, נקרש מרוב כאב. אני זוכרת בדיוק באיזה חדר עמדתי, ואיך הסתובבתי סביב עצמי ואיך התאמצתי לנשום ולנשוף בסדר קבוע. שלא תשמעי שאני בוכה. נשימה נשיפה נשימה נשיפה נשימה. ואיך הלב שלי שרף, הלם, צרח ורק הקול היה יציב, ושום דבר לא חוץ ממנו.

ג´ אב ה´תשע"ב

תרגום
אַנָא מוּשְׁתַק לַכָּ

אַנָא מוּשְׁתַק לַכָּ.
כ"ו ניסן ה´תשע"ב

יום הזיכרון
כ"ו אדר ה´תשע"ב

אי מנוחה
ריבונו הגדול מכולם.

אני נטרפת על אי מנוחה, הלוך וחזור ומתחת.

מתחת לכל המים האלו אני פותחת גרון ושותקת, מה עוד אגיד.

כ"ד כסליו ה´תשע"ב

אין צורך בבול
אני בא יקירה,

עודני בדרך.
נגבי את עינייך, כי נפשי מלוחה מרחוק כשאת בוכה.



ב´ חשון ה´תשע"ב

הגיגים על יום כיפור
ורק אני וחולין שלי נותרנו בארץ קטנים ודוויים לחלות את פנייך.
כ"ו תשרי ה´תשע"ב

רשימות
יש לי:
כרית ופיז´מה
שמלה עם פרחים,
סנדוויץ´ עם טונה
חצי עיפרון
ומחק.
ד´ אב ה´תשע"א

שיחות
אני לא יודעת לומר מתי בדיוק התחלתי לשתוק מולך. לא ממש לשתוק, אבל המילים שאני אומרת לך הן חלולות ונטולות צל ואתה מרגיש את רֵיקוּתן.
כ"ו אייר ה´תשע"א

אגדת כנפיים
הכנפיים שלי גמישות וקלות מכוסות פלומה נוצתית בהירה, רקומות דמעות, אור וחושך, בּזוּקוֹת חולין עם פירורי קודש. אני מסתירה אותן תחת החולצה עם הנקודות.
כ"ו אייר ה´תשע"א

מעשה בנמלה
זה היה סתם לילה אחד
הלכנו ברחוב
כ"ב ניסן ה´תשע"א

הפגנה
לידם, קצת בצד,
הלכה ילדה אחת לבד.
והיא הייתה, איך לומר
היה בה משהו מוזר.
ג´ אדר ב´ ה´תשע"א

מחשבות של כרית
זה נכון,אני לא מי יודע מה,יש לי רק ציפיות ריקות , מילותיי כולן מכובסות,ואני חסרת חוט שדרה.אבל דבר אחד אי אפשר לקחת לי. אני מכירה אותך. מכירה אותך עמוק יותר מכל אחד אחר.טוב יותר אולי ממה שאת מכירה את עצמך.
ו´ שבט ה´תשע"א

מעשה בחיפושית
פעם הייתה חיפושית
שרצתה להתאבד.
כ"ח טבת ה´תשע"א

אהבה נוסעת לארץ רחוקה
פעם פעם לפני שנים רבות מאד שקשה אותן לספור
היה היתה אהבה.
ו´ טבת ה´תשע"א

כשתלך
כשתלך
אצטרך ללמוד שוב
ב´ חשון ה´תשע"א

לצאת מהדעת
מן דיכאון קליל וחמים
של ערב קייצי
כ"ג תשרי ה´תשע"א

נביחות
לעיתים קרובות הבדידות היא כמו חיית מחמד...
כ"ו אלול ה´תש"ע

נמסטה, אישהן
רמה היה אביר נעורי, דמותו הנסיכית והמצוירת מן הרמיינה - האגדות שמספרות על רמה וסִיטָה- הופיעה לפעמים בחלומותיי. רמה הוא התגלמותו של ווישנו המקיים את העולם. תמיד הייתי מלטפת באצבעי את רמה מהאגדה ולוחשת: אני אהיה בשבילך סיטה, אבל הייתי קאלי.

כ"א סיון ה´תשע"ב

אחרי המבול
אני מביטה בידיים המונחות על מפת התחרה. הן מכוסות כתמי גיל וקמטים.

"את זקנה" אני אומרת בקול. עוד מעט ישכב גופי לנוח ליד יחיאל.

אבל לבי ינום ליד איצקו. אלוקים יודע היכן מקום מנוחתו. גם לבי יֵדע בבוא העת.

ל´ ניסן ה´תשע"ב

ביוגרפיה סגולה
מול שיח הערבה אני מתרה באצבע: "את שומעת, תשמרי על שפיות" הרוח שורקת באוזני: "יקירתי, מעולם לא היית שפויה."
ט´ חשון ה´תשע"ב

אגדת כנפיים - הסיפור
"אתן מבינות ילדות, בגלל הכנפיים רק ציפורים יכולות לעוף" הגננת חמדה החזיקה ביד ציור קצת מצחיק של ציפור משונה כזאת עם מקור כתום.
ט"ז תשרי ה´תשע"ב

את כבר היית אינך
הלילה שוב חלמתי אותך. כמו אתמול, כמו שלשום, כמו בשבוע שעבר.
אפילו מול הקבר שלך לא בכיתי. הניחו אותך על האדמה, עטופה בתכריכים נראית קטנה כל כך. ואם היית שם היית אומרת שאת שונאת לבן וחום, למה אי אפשר קצת ירוק, או סגול למען ה´.
י"ד אב ה´תשע"א

בהמתנה
בלילות הייתה גלי מתרוצצת בחדר המתנה ארוך רצוא ושוב, הולמת בקירות, צורחת אליו. למה לא מגיע לי עדיין, מה בסך הכל אני מבקשת. הרי נכנסתי לפה ראשונה.
ט"ז תמוז ה´תשע"א

לימונים
לא ידעתי איך לסדור מילותיי כך שיצאו מתוקות, כמו חלום שתמיד רצינו לקנות.

ההברות פרצו את הסכר ויצאו בדרכן שלהן, מתגלשות במורד הגרון: "אני הרה, שמעון"

י"ב אייר ה´תשע"א

הילדה הכי יפה בגן
כדי להסתיר אותו היא זרקה פנימה שוקולד, וגומי לעיסה. היא כיסתה אותו בניירות מקומטים, בבדיחות, בקליפות תפוחים, אבל החיוך החצוף שלו צץ מעבר לכל אלו...תמיד הוא עישן בשכונה, הסתובב וצחק. והלב שלה בכה.
י"ג אדר א´ ה´תשע"א

חדר פרטי בגן עדן
אני מעבירה את אצבעות ידי הימנית על פרק ידי השמאלית, מלטפת את עצמי במסלול קבוע מראש.

כ´ טבת ה´תשע"א

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד