שיהא הכל נחת רוח.

דברים שלא העזתי לשאול
אִם הָיִיתִי קוֹפֶצֶת מִגַּג

הַהָיִיתָ קוֹפֵץ אַחֲרַי

אִם הָיִיתִי קוֹרַעַת בְּגָדַי

הַהָיִיתָ כּוֹרֵעַ.

י"ח תמוז ה´תש"ע

(זה כמו לכתוב על געגוע)
אַחַר אָמַרְתָּ לִי זֶה כְּמוֹ

לִכְתֹּב גַּעְגּוּעַ בְּלִי העי´´´ן.

הִנֵּה כָּכָה:

גַּ גּ וּ

אַתְּ רוֹאָה,

זֶה בִּכְלָל לֹא---

י"א חשון ה´תש"ע

עת הפחד
כֹּל דָּבָר יוֹדְּעוֹת הֵן-

לְקַמֵּט, וּלְכַוֵּץ, וּלְפַזֵּר

וּלְמוֹטֵט.

וּבַּיִת, כֹּה קָטָן.


כ"ג תשרי ה´תשס"ט

ואתה, אלוה: סליחות
עֵת אֶקְרָע אֵלֶיךָ וְאַתָּה, אֱלוֹהַּ:
סְלִיחוֹת.
ח´ אלול ה´תשס"ח

[להיות השירים שלי]
הַשִׁירִים שֶׁלִי פּוֹחָדִים מִמֶּנִּי. מִתְחַבְּאִים לִי
מִתַּחַת לַמִּטָּה.
כ"א סיון ה´תשס"ח

[נומי- נומי-]
וְרַק בָּלַיְלָה, הוּא
יָבוֹא,

יְנַגֵּן לָךְ שִׁיר שֶׁל
הֶרֶס.

שְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים,

ונוּמִי- נוּמִי-
נִים.



י"ח כסליו ה´תשס"ח

שאריות
שאריות של שירים

שלא צלחת לכתוב,

שאריות של אהבה וגעגוע.


ו´ תשרי ה´תשס"ח

לַהֲפֹךְ חַיִּים לְחֹמֶר (בְּיָד הַמְּשׁוֹרֵר)
(לֵךְ לִכְתֹּב מְשׁוֹרֵר יָקָר, לִישֹׁן כְּבָר לֹא תַּצְלִיחַ.)
כ"ט תמוז ה´תשס"ז

מִתַּחַת לְקַו האוני.
(לֹא, הֵם לֹא זְקוּקִים כָּאן לְחֹמֶר
רַק לִטּוּף מָהִיר, וְנִגְמַר.)

כ"ח אייר ה´תשס"ז

לִקְבֹּר אוֹתְךָ בַּשְּׁתִיקָה
ולִבְכוֹת אוֹתְךָ בַּקְּדֻשָּׁה הַהִיא

שֶׁבִּקַּשְׁנוּ

כ"ד ניסן ה´תשס"ז

מְרָק עַגְבָנִיּוֹת

מָרָק עַגְבָנִיּוֹת הֵכִינָה אִמָּא

אָדֹם סָמִיךְ חָמוּץ

א´ אדר ה´תשס"ז

אִם רַק יָכֹלְתִּי
טלית של זהב הייתי רוקמת.
ה´ שבט ה´תשס"ז

.על איש.
על איש שפחד להרגיש.´
ד´ אב ה´תשס"ד

לילה טוב ילד
לכל האנשים הגדולים שנשארו ילדים שבוכים בלילה
ג´ אב ה´תשס"ד

יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה
היו אמורים להיות לה בכלל ארבעה ילדים. או חמישה. או רק שלושה אם אכן היו בעיות האלו שהוא פחד מהן תמיד. יש לי תחושה לא טובה על החיים שלי, ככה הוא אמר לה, כאילו הכל בסוף יסתבך בהם
י"ב חשון ה´תשע"א

ממטרות
תסתכלי, אתה אומר לי, מביט הבתפעלות על המים הנופלים, תסתכלי איך הן נראות מגוחכות עכשיו, הממטרות. איך הן נראות כמו חיקוי עלוב. איך הן מטופשות ליד הגשם.

כן, אני מסכימה איתך, ומשהו כואב ולא ברור מתפשט בי יחד עם המילים הללו שלך.


י´ אייר ה´תשס"ט

לכסות
מה?? הוא שאג, לחכות? את חושבת שמותר לך לדרוש ממני לחטוא בביטול תורה? ואז צחק בקול גדול והתחיל ללכת, הלוך ושוב, בצעדים חומים, דביקים, רטובים כאלו.
ו´ אייר ה´תשס"ח

פצעים
מחר אני אקום והכל יהיה חלק, היא הבטיחה לעצמה. היא ידעה שמחר הכל רק ילך ויסתבך יותר.
כ"ג אדר ב´ ה´תשס"ח

שתי דקות של אלול
תכתבי על אלול, כמה חיכית לחודש הזה, כמה חיכית ללכת מדי לילה, לצעוק לעצמך, בן אדם, מה לך נרדם, מה לך מתייאש, מה לך מת, או מבקש למות, תעינו כצאן ואבדנו, תספרי לו בקול נשבר,
י"ב אלול ה´תשס"ז

עד החתונה זה יעבור.
מיכלי, מיכלי, אל תבכי, אם תבכי אבכה גם אני. ואז מוסיף בקול שקט, איזה טוב לי, שבפעם הראשונה שאני רואה אותך בוכה, אלו דמעות של אושר. ואני מנסה לעצור בהן, פוחדת שככל שיתרבו לא אצליח לשקר עוד,
כ´ תמוז ה´תשס"ז

תביעת יד
היא הניעה אותן בתנועות קטנות, את הידיים שלה, היפות, כך כולם אמרו, יש לה ידיים כל כך יפות, אפילו אמא, אחרי הכל, אחרי המריבות והריחוק הגדול הייתה מביטה בהן ואומרת לכולם, בקול

ט´ תמוז ה´תשס"ז

עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה
או כמה אני לא יכולה לסבול את העובדה שלא באמת נקברתי שם, כמו שהבטחתי לה תמיד.



כ"ט ניסן ה´תשס"ז

לנפץ את הירח
אני מוציאה את היד מהתיק, שריטה קטנה באצבע, ויורד ממנה דם. אני לא מבינה בתחילה ממה נחתכתי, מסתכלת לתוך התיק ורואה את שבר הצלחת. ולא יכולה יותר. באמת שלא. אני מתחילה לבכות.

כ"ט אדר ה´תשס"ז

בֵּין בְּכֹל אֲשֶׁר לִי
את הכל לקחת לי, את הכל הרסת ואני כל כך אהבתי אותך שמרית, איך יכולת לעשות לי את זה, איך יכולת
י"ח אדר ה´תשס"ז

שלום לך , שבת.
אני אומרת לעצמי ולא יכולה להפסיק לרוץ, אולי עוד רגע אמצא אותך, יפה ומפוארת, זקופת ראש ונעימת הליכות. ואני אצעק אלייך, לאן הלכת שבת
י´ אדר ה´תשס"ז

ילד יפה ושותק שלי
אני אוהב אותך נעמה. רק אותך בעולם כולו. ואני לא עונה. אתה אוהב אותי שותקת.
י"א שבט ה´תשס"ז

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד