´באותו ליל כוכבים
בקשה ילדותי
את בורא העולם.
השנים שנגרות כמים
שום עצב ושום אדם,
לא יוכלו
להשכיח ממני
מרחקים.´
-זלדה-



מוציאה מהבית
אַל תִּרְאִי מִכָּל הַהֲפֵכָה הַזֹּאת
כ"ה אדר ב´ ה´תשע"ו

היינו מתוכחים במשך שעות
אֲבָל זֶה כָּל הַיֹּפִי, מְבִינָה? פָּשׁוּט
קָשֶׁה לָנוּ לִרְאוֹת. הָיִינוּ מִתְוַכְּחִים
בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת.
כ"ה שבט ה´תשע"ו

לפעמים היא במרפסת
וְאַתָּה רוֹצֶה שֶׁתְּחַיֵּךְ וְשָׁר
אֶתְמוֹל הָיָה טוֹב וְיִהְיֶה
גַּם מָחָר, לֹא, הִיא אוֹמֶרֶת, לֹא
זֶה נִגְמָר
כ"ג ניסן ה´תשע"ה

שמיכה-תה-מרק
הִיא מַכָּה בְּעִקָּר כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ
מְסַנְוֶרֶת לְכַמָּה רְגָעִים אֶת הַלֵּב

י"ב כסליו ה´תשע"ה

(זרי פרחים)
בלילה כותבת

מילים ריקות לאנשים זרים

(מישהו שהיא לא מכירה אישר אותה היום)
ט´ ניסן ה´תשע"ד

דיאלוג פשוט ביום קר
כ"ד אדר ב´ ה´תשע"ד

[כי האדם]
אולי כדאי שתמצא איזה שיח
או עציץ נחמד או ורדים בצבע דם
י"ד שבט ה´תשע"ד

עושה מעשה בראשית
כמו הגשם הראשון, הריח שאחרֵי
חושך על פני תהום ורוח
כ"ב טבת ה´תשע"ד

מוצ"ש
את סופרת שלושה כוכבים ואני רואה
י"ב חשון ה´תשע"ד

(רגעים בהם)
שְׁקִיעוֹת שֶׁלִּי תָּמִיד עֲצוּבוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ
ל´ תשרי ה´תשע"ד

הרחוק הזה צריך להכאיב
וְכַמָּה סְלִיחוֹת רָצִיתִי אֵלֶיךָ
וְלֹא הָיוּ בִּי מִלִּים
כ´ תשרי ה´תשע"ד

ילד, לילות ובית
יֶלֶד אַתָּה כְּמוֹ כֻּלָּם
מְחַפֵּשׂ יָדַיִם חַמּוֹת, רוֹצֶה
אַהֲבָה.
כ"ט אב ה´תשע"ג

חבלי פרידה
לַשֶׁבֶת וְלִלְגֹּם לְאַט אֶת הַקָּפֶה
כ"ו תמוז ה´תשע"ג

אדם כותב מילים
וְלִפְנֵי מִי, אָדוֹן עוֹלָם
הֵן עֲתִידוֹת לַעֲמוֹד לְמִשְׁפָּט
כ"ה סיון ה´תשע"ג

אני חולמת אותך
אֲנִי חוֹלֶמֶת אוֹתְךָ יָחֵף וּמְאֻשָׁר
(אֲתָאֵר אוֹתְךָ בְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת:
יֶלֶד יָפֶה, יֶלֶד שׁוֹבָב, יֶלֶד)
ד´ אייר ה´תשע"ג

משחקים של אור וצל
לִפְרֹשׂ אֶת יָדֶיהָ, לְהָנְשִׁים בָּהּ תִּקְוָה
לִלְחֹשׁ לָהּ לַלֵּב שִׁירֶי אָהֲבָה
ט"ז ניסן ה´תשע"ג

צעיף סגול, ועינייך
(אָת מְסָרֶבֶת לִקְרֹא לָחֳדָשִׁים בְּשֵּׁמוֹת שֶׁכָּאֵלֶה
אָז בִּשְׁבִילְךְ: טֵבֵת, וּמָה זֶה בִּכְלָל מְשַׁנֶּה)
כ"ח טבת ה´תשע"ג

אנה/ על קצות האצבעות[2]
אַנָּה נִכְנֶסֶת לֶחֲדַר הַהוֹרִים
י"ז כסליו ה´תשע"ג

לאנרגיש / על קצות האצבעות [1]
עָדִיף כָּךְ: רְגָשׁוֹת נְעוּלִים בְּתֵּיבָה
זֶה כְּמוֹ יוֹד עַל פִּצְעֵי אַהֲבָה
י´ כסליו ה´תשע"ג

זכוכיות במקום עלים (הייקו)
בַּסְּתָו שֶׁלָּךְ יֵשׁ
כ"ה תשרי ה´תשע"ג

בואי נחיה
לִרְצוֹת לְהִתְרַסֵּק אֶל הָעֶצֶב, לִפֹּל
אַחַר כָּךְ לִרְעֹד עַל הַבִּרְכַּיִם

ט"ז תשרי ה´תשע"ג

כשראיתי אותך מחייכת
וְאֵיךְ שֶׁאָת מְרִימָה אוֹתוֹ בֶּרוֹךְ, אֵיךְ שֶׁאָת
נוֹגַעַת בּוֹ, מְלַטֶּפֶת
כ"ג ניסן ה´תשע"ב

געגוע של חורף
(וְלָמָּה גַּעְגּוּעַ וְחֹרֶף צְרִיכִים תָּמִיד לָבוֹא בַּיַּחַד
וּמִי בִּכְלָל הָיָה כָּאן קֹדֶם)


ז´ כסליו ה´תשע"ב

ירח מלא געגוע
יָרֵחַ מָלֵא
גַּעְגּוּעַ
י"ז אב ה´תשע"א

בחזרה
זה כאילו היית שוב
ילדה.

כ"ד סיון ה´תשע"א

בבית קפה הפוך
היום אני יודעת. הנה כך:
ט"ו אייר ה´תשע"א

לאחות
פַּעַם סָפַרְתְּ יָמִים לְלֹא צְחוֹק
כ"ד ניסן ה´תשע"א

ציירי לי שמיים (דיאלוג)
רצית אותם קרוב.
ד´ שבט ה´תשע"א

[כבו את הנרות]
לֹא רוֹצֶה שֶׁיִּדְלְקוּ אַחֲרַי, שֶׁיָּאִירוּ
אוֹתִי מֵהַחֹשֶׁךְ.
כ"ט כסליו ה´תשע"א

והיית לי שלכת
וְהָיִית לִי שַׁלֶּכֶת
כְּשֶׁנָּשַׁרְתִּי מִבִּפְנִים
כ"ט תשרי ה´תשע"א

להתמודד מולם
אוּלַי כְּדַאי שֶׁתִּתְמוֹדֵד
פָּנִים אֵל פָּנִים
הַפְּנִים שֶׁלְּךָ מוּל הַפְּנִים שֶׁלָּהֶם
כ"ח אב ה´תש"ע

כנפיים שבורות
כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן, אַבָּא אָמַר:
"אֶפְשָׁר לָעוּף אִם רַק
מַאֲמִינִים".
ט´ אב ה´תש"ע

בין המילים
כֹּל הַמִּלִּים כְּבָר עָזְבוּ







ד´ אב ה´תש"ע

העונות שבך
אֲנָשִׁים הַמִּסְתַּתְּרִים מֵהַשֶּׁמֶשׁ
יִתְפַּלְּלוּ שֶׁתָּבוֹא אֲלֵיהֶם
כְּשֶׁיִכָּלְאוּ בֵּין חוֹמוֹת שֶׁל קֶרַח

כ"ג תמוז ה´תש"ע

לכאוב
הָרְחוֹב מַסְתִּיר בְּתוֹכוֹ
אֲנָשִׁים שֶׁנֶּהֱנִים לִכְאֹב
אֶת הַכֹּל
ט"ז תמוז ה´תש"ע

רגע לפני פרידה
רֶגַע לִפְנֵי פְּרֵידָה
הַסְּפִינוֹת עוֹד עוֹגְנוֹת בַּנָּמֵל
נוֹשְׁמוֹת לְתוֹכָן גַּלִּים אַחֲרוֹנִים
בִּשְׁתִיקָה.
י´ תמוז ה´תש"ע

מרוץ אחר
בְּיַלְדוּתֵּנוּ רַצְנוּ

בְּפַרְדֵּסִים יְחֵפִים

רָדַפְנוּ אַחֲרֵי

פַּרְפַּרִים.

ג´ תמוז ה´תש"ע

כמיהת הולדת
הָיִינוּ מְכַבִּים נֵרוֹת

שֶׁל יוֹם הֻלֶּדֶת

וּמְבַקְּשִׁים בַּלֵּב מִשְׁאָלָה.

כ"ה סיון ה´תש"ע

כשהשירים בוכים
הַשִּׁירִים הֲכִי טוֹבִים
נִכְתָּבִים
בַּשָּׁעוֹת הֲכִי קָשׁוֹת


כ´ סיון ה´תש"ע

ארוחה לילית
מַנְגִּינוֹת שֶׁל עֶרֶב
פורטות
בְּדִמְמַת כּוֹכָבִים

עַל נֶבֶל בְּדִידוּתִי.

ו´ סיון ה´תש"ע

לבד (?)
וכשרצתי אז ברחובות

בלילה חשוך של קיץ

רוצה להעלם,מנסה לברוח

מעצמי

כ"ט אייר ה´תש"ע

לא סולחת
אם יש משהו כואב יותר
מפצעי מילותייך
זהו כבודי
שנרמס.
י"ז אייר ה´תש"ע

כמו צמח בר
בדרך לבית החולים אני חושבת לעצמי- טיפשה.
גננים צריכים להאמין בצמחים.
כ"א אב ה´תש"ע

געגועים מוזרים לאבא
זה לא זיכרון, אני מבין. שום זיכרון. רק תמונה פשוטה על הקיר, רק רצון פשוט של איש שהיה פעם ילד להרגיש שוב: אבא.
י´ חשון ה´תשע"ג

פרפר עם כנף שבורה
היא מתחילה לרוץ. קר והרוח מקפיאה אבל לה לא אכפת. בלי מעיל-כפפות-צעיף היא רצה. בלי לחשוב לעצור להבין מה את בעצם הולכת לעשות עכשיו למה איך. רצה מהר כמו בורחת ממישהו, לא מביטה לאחור .
כ"ב אב ה´תשע"ב

אני שונאת פסיכולוגים
אני שונאת פסיכולוגים. הם יודעים רק לשתוק ולגרום לך להרגיש כאילו הם מבינים אותך, למרות שהם לא. אני יודעת, מניסיון.
י"ג תשרי ה´תשע"א

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד