|
![]() |
|
||||||||||||||
|
אהההההמ.. מה אפשר לכתוב? אז אני גר בטלמון, לומד בישיבה בת"א, השתחררתי לא מזמן משירות ב"דבורים" (הבינ"שים הראשונים בחיל הים, כבוד). אני אוהב לטייל, חולה על מעיינות ובעלי חיים ו
החבורה הישנה
כשבחוץ כל-כך סוער ורוח מנשבת, ובאח המחממת קול פיצוח הזרדים, כשבחוץ אביב והפריחה כה משכרת, ובאויר נישא באון ריח הורדים. כ"ח חשון ה´תשע"ב אדמה אם צמאה היא ארצי תנו לה גשם, אם צחיח עורה תנו לה טל, ט"ז חשון ה´תשע"א ים השכחה רסס גלים וקצף לבן, עומקו של הים - קוראים לו טעם עשן, צהלת שיכורים וריח הסם מרקדים מול עיניו ט"ו אדר ה´תש"ע שקיעה צבעי להבה בקשת גוונים, ג´ אדר ה´תש"ע חבצלות שריקות פגזים וזמזום כדורים ואחר כך דממה ארוכה ג´ אדר ה´תש"ע הענק וגנון/ סיפור באוירה פורימית אבל אז השתנו פניו (ענקים ידועים ביכולתם המולדת לשנות פרצופים, אם כי לרוב מדובר בפרצופים של אנשים אחרים) י"א אדר ה´תש"ע הסדרניקים ספרא וסייפא, צבא עם תורה, יד אחת על ההדק, השניה בגמרא, ג´ אדר ה´תש"ע מים של ילדות ו´ כסליו ה´תשע"ג הנאהבים והנעימים ט"ו חשון ה´תשע"ג סנונית אחת אינה מבשרת זוג סנוניות יוצאות לחולל בכרמים (כרמי זיתים כמובן) כ"א אב ה´תש"ע גלגל חוזר כ"ג אייר ה´תש"ע לבן וחום ט"ו אדר ה´תש"ע את כל הארץ אשר אתה רואה י"ד אדר ה´תש"ע שמיים של אש ג´ אדר ה´תש"ע חדש מפני ישן תוציאו ג´ אדר ה´תש"ע מפל גן-עדן ג´ אדר ה´תש"ע רגע של שמיים ג´ אדר ה´תש"ע עץ קואלה ג´ אדר ה´תש"ע שער לשמיים ג´ אדר ה´תש"ע מנגינת החיים "עוברים ושווים" הוא היה מכנה אותם בשקט. שווים, כי הם תמיד חשבו שהם שווים יותר, ועוברים כי הוא ידע שיום אחד גם הם יעברו, בדיוק כמוהו. י"ח אייר ה´תשע"ד ימים של זיכרון היא רוצה לנעול את הדלת. ואז לקחת את המפתח ולרוץ להתחבא מתחת למיטה. כמו פעם, כשהכול היה פשוט יותר. אבל עכשיו היא כבר מבינה שזה לא יעזור. ב´ אייר ה´תשע"ב פעם בתנ"ך שתים-עשרה בנות דודות שלי יושבות עד היום על שפת הירדן והן טוענות שהן שם עוד מימות יהושע בן-נון ט"ו אדר ה´תש"ע הוא היה אומר לא, הם לא גדלו יחד מאז גיל שנה, הם אפילו לא היו באותו הגן, אבל איפשהו באמצע החיים הם בכל זאת נפגשו. י"ב אדר ה´תש"ע פינות חשוכות אבל מדי פעם, בלילה קר, כשהיו נצמדים אחד לשני מתחת לחתיכת עיתון ישנה בכדי לשמור על חום גופם, הילד היה מרגיש שאין בעולם אדם שיש לו כל-כך הרבה. ג´ אדר ה´תש"ע |