|
 |
|
||||||||||||||
|
כתיבה היא תרפיה וזוהי תכליתה
אורך זרח עלי
האור שלך מלבה את אורי שלי. השמש שלך משחירה כ"ט אלול ה´תשע"ב דבקות דָּבַקְתִּי בֶּעָפָר. גַּרְגְּרִים עָטְפוּ אֶת לְשׁוֹנִי, כ"ט אדר ה´תשע"ב מודעות עצמית ירח של ג´ אדר מחייך (תלוי מאיזה צד מסתכלים) ד´ אדר ה´תשע"ב אראה גם אני גסה על החיים כ´ שבט ה´תשע"ב אשתעשע יש לי דלי מלא בחול של אספקלריות מאירות כ"א טבת ה´תשע"ב בית הקברות שלי במכשיר שחור וקטן מצבות מצבות ט"ז טבת ה´תשע"ב וכל אחת יודעת הרגשת החולשה שבתוכי ג´ תמוז ה´תשע"א תכלית לא תהיה יותר חיות של עכשיו. ג´ סיון ה´תשע"א המרחב החסר ואבא שנרדם מהחיים אט אט הן נעצמות ג´ סיון ה´תשע"א נקיות מצחצחת אבנית שפלות ב´ ניסן ה´תשע"א לשכנע רגשות הגיע הזמן להיגמר. אתם לא גרים כאן יותר. ח´ אדר א´ ה´תשע"א ולס צבעוני עיגולים מטושטשים בצבעים בהירים כ"ח שבט ה´תשע"א שתי וערב להעמיד פנים עליךָ חושבת שאני לא לךָ מחכה י"א שבט ה´תשע"א עכשו אני מבינה אומרים: שינוי מצב, צריך להתרגל אליו. כ"ד טבת ה´תשע"א אי-מהות תן בכוחי להיות, תן בי את המקום להכיל ולחבק, כ"ד טבת ה´תשע"א רוגע לא מוגדר חבל שדווקא כשאסור לגעת בעיפרון המילים נזכרות ה´ טבת ה´תשע"א כשאמות כשאמות אל תקברו אותי תחת אבן לבנה כ"א שבט ה´תשפ"א במקומך במקומך כ"ה תשרי ה´תשע"ח |
|||||||||||||||
rss
