כמו
כְּמוֹ נִיצָן פּוֹקֵעַ צוֹחֵק לַדְּבוֹרָה
תֵּכֶף לֹא אֶהְיֶה עוֹד הַפֶּרַח שֶׁלָּךְ
ט´ שבט ה´תשע"ח

תהום קורא
בלילה ההוא במרכז העיר
נפגשנו במקרה
ה´ טבת ה´תשע"ח

פנגיאה
אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
מייג´ור טום
ו´ כסליו ה´תשע"ח

הנה אקח
אתה היהודי
אני הנודד
בממוצע לא היה לנו בית.
ד´ טבת ה´תשע"ז

תמורה
שש בבוקר, שבת
י"ח סיון ה´תשע"ו

שיר עקום
אתה לעולם לא תבין לעולם לא תדע,
קמתי והלכתי לכבודך.
י"ז סיון ה´תשע"ו

בולען
רק אחרי הסוף הגיע הווידוי -
אני נרקומן של אהבה,
ואני ידעתי כל הזמן.
י"ד אייר ה´תשע"ו

אהבה היא לפעמים
אַהֲבָה הִיא לִפְעָמִים יֵצֶר הֵרַע
אַתְּ הוֹלֶכֶת בַּרְחוֹב, מִשּׁוּם מָקוֹם דְּמָעוֹת עוֹלוֹת,
תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל רֹךְ נִשְׁכָּח
ג´ ניסן ה´תשע"ו

דמעות החורף עליך יגידו קדיש
מֵייג´וֹר טום, אנא הגבר עוצמת אותותיך
תאמר זאת באנגלית ארמית תשגע אותך בערבית, הגבר
כ"ט טבת ה´תשע"ו

[על קו 31]
י"ב שבט ה´תשע"ה

שיר של הסברים
י´ שבט ה´תשע"ה

הר חמת קיץ
כ"ח טבת ה´תשע"ה

ותוכל לכתוב אחרת באמת
ב´ טבת ה´תשע"ה

עכשיו להיכנע
כ"ו כסליו ה´תשע"ה

פסיכו-סומטיק פואטיק
לכתוב כמו אנורקסיה
ברעב, רעב, רעב
לא נכנע לדחפים שבבטן,
מאוהב בדגדוג המציק
י"ג אלול ה´תשע"ד

עָי´וּנִי
ט"ו אב ה´תשע"ד

ביו-לא-ביו
יַחֲסֵי גוֹמְלִין מוּזָרִים.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מִי אַתָּה
אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מִי אֲנִי

א´ תמוז ה´תשע"ד

כזה צחוק
בַּיְּסוֹד
אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא
כ"ג ניסן ה´תשע"ד

כמו תפילה לשקט
כ"ו אדר ב´ ה´תשע"ד

אחרי המלחמה
אבל האמת ההיסטורית לאמיתה -
ההתשה של שנות הביניים
ה´ תשרי ה´תשע"ד

קליפה | טיפול ירוק ב´
כ"ג אייר ה´תשע"ב

אלול במדבר
הָרוּחַ הָיְתָה חֲרִישִׁית,

לֹא נָתַתִּי לָהּ לְיַבֵּשׁ אֶגְלֵי צִנָּתִּי לֹא

לִפְרוֹעַ רַכּוֹת קְוֻצַת שְׂעָרִי

נִלְחַמְתִּי בְּאֶרֶץ הַמִּדְבָּר, בְּלִבִּי
כ"ו אלול ה´תש"ע

טיפול ירוק
אֵיךְ אַתְּ צוֹמַחַת , תָּגִּידִי,
מִשְׁתַּחְרֶרֶת מֵהַהֶרֶס הַטּוֹטָאלִי שֶׁיָּצַרְתְּ?
ה´ טבת ה´תש"ע

למען שם
האֲמֵן, יום קרוב,
היופי יכעס פחות
ותדע, זה לא אומר
שהוא מת יותר
י"ב אלול ה´תשע"ד

משלוח שנה טובה ללב לדעת/ מלחמות מים
אדם פוסע על גדת נחל ורואה, בפיתול תמיד גדה אחת שוצפת, השנייה שקטה.
ה´ חשון ה´תשע"ד

שאלה של השקפה
מיותם. ככה אני רובץ כבר זמן שנראה נצח ומעולם לא היה אחרת. ריק ומיותם. למה אני אומר מיותם? מיותם זה יתום, ואני – אלמן. כאילו כרתו לי חצי. קליפת נרתיק, גוף ללא נשמה.
ד´ אב ה´תשע"ד

דרור
דרור התלבט אם לספר. דלפק האחיות והמזרקים נמצאו בדיוק מאחורי הדלת. דלת המחלקה רחוקה. "הפסקתי לקחת את התרופות". הוא התוודה.
ט´ אייר ה´תשע"ג

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד