גר בדירה שכורה. גם הלב.

(הימים הרוטטים הרודפים זה את זה)
הַמְּקָרֵר הַיָּשָׁן
שֶׁחוּטִים פָּרְצוּ מִצִּדּוֹ הָאֲחוֹרִי, לוֹמַר
שֶׁדְּבַר אֵינוֹ כְּשֶׁהָיָה.
ח´ ניסן ה´תשע"ו

יהודי כזה
בְּפֶסַח הָיוּ הַמַּצּוֹת וְהַיַּיִן גְּלוּיִים לָעַיִן
וְהַנֶּשֶׁק נִמְנֵם מִתַּחַת לַשֻׁלְחָן.
וּבְשָׁכְבִי לִישֹׁן בַּסֻכָּה נָח בֵּין רַגְלַי
דָּרוּךְ וּמוּכָן, אֶצְבְּעוֹתַי סוֹגְרוֹת בְּכׂחַ
עַל יָדִית הָאֲחִיזָה.
ח´ אלול ה´תשע"ה

(שכני עשה לו סוכה כתא טלפון)
וְכָל שְׁכֵנָיו יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ

לוֹאֵט לְתוֹךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת בְּבֶכִי חָנוּק
י"ט ניסן ה´תשע"ה

עננו אבינו
עֲנֵנוּ לִילָךְ מֵהַבַּנְק הִתְקַשְּׁרָה עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ מַס הַכְנָסָה עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ מַדְרֵגוֹת מְטֻנָּפוֹת עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ אַבָּא אֲנִי צְרִיכָה כֶּסֶף לַחוּג עֲנֵנוּ
ט´ תשרי ה´תשע"ה

(אני רוצה שיתבונן בי)
שֶׁיַּפְשִׁיל אֶת הַשְּׂמִיכָה, שֶׁיִּרְאֶה

אוֹתִי הַמְּדַמֶּמֶת, הַקְּטוּעָה וְלֹא

יֹאמַר דְּבָרִים.
י"א חשון ה´תשע"ד

החיים כמשל
לוּ יָדַעְתִּי כַּמָּה אַתָּה שָׁבִיר

הָיִיתִי מַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל לְמַעַנְךָ,

וּמוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ בְּיָדַיִם חֲזָקוֹת

לְעוֹלָם הַחַיִּים
כ"ה סיון ה´תשע"ג

יהודי עליית גג
לִדְחֹף אֶת הַמִּלִּים
מִתּוֹךְ הֶחָלָל הָרֵיק.
לְיַלֵּד אוֹתָן, כְּמוֹ הָיוּ
אֲנָשִׁים חַיִּים בַּעֲלָטָה
כ"ב ניסן ה´תשע"ג

שם
לִקְרֹא לְיַלְדְּךָ עַל שֵׁם הֶעָתִיד:

יִבְכֶּה

הָעוֹלָם סְבִיבוֹ זָר וּמְנֻכָּר וּמְטֻשְׁטָשׁ

פְּעָמִים רָבוֹת הוּא חָשׁ

נֶעֱזַב, נֵעֶדַר שְׂפַת אִם וְחִבּוּקָהּ

מְאֹד זָקוּק לִנְשִׁיקָה.
כ"ח שבט ה´תשע"ג

בינות רכבות שועטות
פַּעַם הָיוּ לְרֹאשִׁי קְשׁוּרִים שָׁמַיִם.

מוֹלִיךְ הָיִיתִי אֶת אֱ-לֹהַי בִּרְצוּעָה

כָּל בֹּקֶר לַעֲשׂוֹת תְּפִלָּתוֹ.
י"ז טבת ה´תשע"ג

איני אותו האיש
וַאֲנִי רוֹצֶה לִצְעֹק:

אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה´ בְּאֲרָצוֹת הַחַיִּים

אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה´ בְּאֲרָצוֹת הַחַיִּים

אֲבָל אֲנִי אַחֵר
כ"ט אלול ה´תשע"ב

הַ
יֵשׁ לָהֶם הָמוֹן אֵיבָרִים, זְרוֹעוֹת
וְיַשְׁבָנִים הֵם בָּאִים
מִן המֶּבֶךְ וּמִן הַקֶּסֶם וּמִן הַפִּתּוּי
הֵם חוֹלְמִים עַל לֹא תַּעֲשֶׂה וְעַל
מִין הֶעָשׂוּי. אֲבָל הַכְּאֵב שֶׁלָּהֶם
גָּלוּי
כ"ג תמוז ה´תשע"ב

כתוב על זה מאמר
כְּתֹב עַל זֶה מַאֲמָר
נָהֲגוּ לוֹמַר לִי כְּשֶׁעָבַדְתִּי בָּעִתּוֹן
וְלֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לִשְׁמֹעַ אוֹתִי
י"ב תמוז ה´תשע"ב

תפילה לאשה
לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה, הַלִּטּוּף

הַזֶּה עַל גַּב הַיָּד

הָעֲדִינוּת

הַזּוֹ בַּמַּבָּט
י"ד סיון ה´תשע"ב

חסרים לי סיכומים
אֲנִי לֹא מוּכָן לַחַיִּים הָאֵלֶּה

אֲנִי לֹא יָכֹל לָצֵאת לְשָׁם

הֵם הַרְבֵּה, הֵם יוֹתֵר מִמֶּנִּי

אֲנִי לֹא מְפַחֵד, פָּשׁוּט

חֲסֵרִים לִי סִכּוּמִים
כ´ אדר ה´תשע"ב

שורות יומן געגוע
כַּמָּה אַתָּה מַפְסִיד

אֲנִי מְדַבֵּר לְפָנֵיךָ יְחִידִי

בַּמְכוֹנִית

שֶׁלִּמַּדְתָּ אוֹתִי לִמְשֹׁךְ אֶת הַחֹפֶשׁ

כְּמוֹ חֶבֶל מִתּוֹךְ

הַמּוּזִיקָה הַצּוֹוַחַת בַּעֲלָטָה.
כ´ אדר ה´תשע"ב

הוציאני ממאסר הגוף
הוֹצִיאֵנִי מִמַּאֲסָר הַגּוּף, בְּשַׁוְעָה, דּוּמַם

שֶׁאֶהְיֶה קֶרֶן שֶׁל אוֹר, שֶׁאֶהְיֶה

פָּשׁוּט לְגַמְרֵי מִגּוּפִי
א´ ניסן ה´תשע"א

שאני מעפר
וּכְבָר אֵינֶנִּי יָכוֹל לִבְטֹחַ

גַּם לֹא בָּאֲוִיר הַקַּר שֶׁל אוֹר הַשַּׁחַר.

אֱ-לֹהִים נָסוֹג עוֹד צַעַד אֶחָד מִלְּפָנַי
י"ד אלול ה´תש"ע

הלכתי אל נפשי בצהריים
אַל תִּפְחַד,

לִטַּפְתִּי עָלֶה הֲדַס שֶׁעָלָה מִנִשְׁמַתִי,



הֵן בָּאתָ מִן הָאוֹר

הֵן בָּאתָ מִן הָאַהֲבָה

ח´ טבת ה´תש"ע

מניינים
כַּאֲשֶׁר הִמְלִיכוּ אֶת הָאֱלֹהִים לְמֶלֶךְ עַל כֹּל

הַחַיִּים וְעִטְּרוּ אוֹתוֹ תְּפִלּוֹת, וְשֵׁמוֹת,

וְכִּינוּיֵי חִבָּה

רָצִיתִי לְהַאֲלִים עוֹד וָעוֹד מִלִּים בִּכְנָף טַלִּית
כ"ה חשון ה´תש"ע

פקיחה
הָיְתָה שָׁם הַסְסָנוּת בַּיְשָׁנִית
וּנְגִיעָה רַכָּה שֶׁל מַבָּטִים,
וְהָיְתָה קִרְבָה
שֶׁל אִישׁ וְאִשָּׁה
כ´ אלול ה´תשס"ט

בוקר אחרי
מה אשמנו בזה העולם
שתחתונים בו עליונים מאוד
והשקר שקר.

י"א תמוז ה´תשס"ט

(אני מחכה לך)
שֶׁתִּהְיִי לִי הֵאַרְתְּ פָּנִים, שֶׁתִּנְהֲגִי לִי

בִּמְכוֹנִית פְּרָטִית אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה

י"ט סיון ה´תשס"ט

(מתחשק לי לכתוב)
מִתְחַשֵּׁק לִי לִכְתֹּב:


ח´ סיון ה´תשס"ט

את כל המעשים
הוּא הָיָה נָבִיא שֶׁל הַהֹוֶה


כ"ד ניסן ה´תשס"ט

אוטובוסים
לא, היא איננה אשתי, היא רק יושבת לידי. פתאום, ברגע הזה, זה לא כל כך משנה. ההבדלים נמחים. היא תלד ילד, הוא יחיה. הלא רואים את זה ברור.
י"ד סיון ה´תש"ע

חושכים
יש כאלה אנשים שאם רק תיתן להם עט ליד, הם יתחילו לכתוב. אבא שלי, למשל.
זה מגיע גם לרמות לא כל כך הגיוניות.


כ"א אב ה´תשס"ט

אור
כבר נעשה מיותר לדבר על החיים. רובם הגדול מאחורי, וכבר אינני יכול לסובב את הכתף ולראות אותם. רק מותי נשאר, פשוט כמו צל, כמו עור של חיה לקישוט, על הרצפה לפני. עוד מעט יבוא ואתכסה בו.

ד´ אייר ה´תשס"ט

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד