מְכֻרְבֶּלֶת בְּתוֹךְ צְעִיפִי הַמְּלַטֵּף
בֵּין בַּיִת וְשֶקֶט וּמַיִם

בכרי הירק והשיבולים
אותךָ הם מחפשים

וַאֲנִי מְמַלְמֶלֶת עִם כֻּלָּם
עוֹד תְּפִלָּה
עוֹד בַּקָּשָה
עוֹד חֲלוֹם שֶנִּרְקָם

על השקט שהיה מנת חלקי
ביום, בליל
על השקט בו יכולתי
לבקש, לפלל

אֵיךְ אֶעֱלֶה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת
וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי?

הִנֵּה זָרְעָה אֱמוּנָה
וְהָרְתָה גּוֹרָל
וְיָלְדָה יְשוּעָה

בחשכת הלילה השחור
כעל כן ציור ענק

רציתי כל כך לשלוח משלוח-
מנות גדושות של ממתקים.

והשׂרף עלה בעצים,
בין גשמי החורף והרוחות,

גם הגשם חוזק לשגרה,
מנקה מעלינו את אבק המלחמה,

השמים מתקדרים,
חושך מחבק את הרחובות.

בְּאַרְצוֹת נֵכָר
בֵּין בִּנְיָנִים וְהָדָר,
אָחַת לֹא שָכַחְתִּי-
אוֹתָךְ.

מטוסים עוברים מעליי,
בשמים שלי שובלי עשן

ברך עליי ד´ אלוקיי את השנה הזאת
ואת כל מיני בקשותיי לטובה

הושע נא הושע נא
אֵל נא הושע נא

בין קרעי השמיים,
בין מים למים

בכרמי עומד נוטר
ושומר

היום אוסף אליו,
שירים, מילים ומנגינות.

יושבת על החול,
הים מנפץ גלים על החוף.
מרגישה אותך קרוב,
ושוב בא לי לאהוב.

עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכִיָּה, עֵינִי, עֵינִי יוֹרְדָה מַיִם.
נַפְשִי עֲלֵיהֶם הוֹמִיָּה, אֱלוֹהָ, מָה יוֹם מִיּוֹמַיִם.

האצבעות מרחפות מעל הדף
כמו מנגנות על פסנתר

מכונית כחולה ניצבת בשולי הכביש, מחכה.
בתוכה יושב אדם, בשקט, מאזין.