וּלְפֶתַע נִכְנַסְתָּ.
זְנַב דִי-נוּר מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ אַחֲרֵיךָ
וְעָלֶיךָ פְּזוּרִים
עֲלִים שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הָעֵץ שֶׁבַּגַּן

אַתָּה רוֹתֵם אֹתִי

וּמְמוֹסֵס

אַט אַט

מְעִילִים

מֵעַל גּוּפִי.

אֲנִי מִתְאַוֶּה כִּמְטֹרָף

לִבְהֹת כָּךְ בַּחַלּוֹן

לְחַכֹּת שֶׁהָרוּחַ תָּנִיעַ אֶת עֲנַף

עֵץ הָאֲפַרְסֵק

בְּעָבְרִי עַל יָד הֶחָצֵר הַחֲרֵבָה
שֶׁבִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים
אֲנִי מֵצִיץ פְּנִימָה, לִרְאוֹת

הָהֵרָיוֹן הַזֶּה

הָיָה עוֹד קָצָר מִקּודְמָיו.

מְצוּדוֹת הָעִיר הַנּוֹיְרוֹטִית שֶׁלִּי
עֹטְפוֹת רֹאשָׁן בֶּעָנָן,

אֲנִי טַלִּית

הָעֹטֶפֶת אֹתְךָ