|
![]() |
|
||||||||||||||
|
אלימות היא מפלטם האחרון של חסרי היכולת
שיר מולדת
ט"ז תשרי ה´תשע"ו הרהורים על סף האושר י"ד תשרי ה´תשע"ו שמירה העייפות היא גורם מכריע. הרוח קרה, מצליפה, מבשרת כי עוד נכונו קרבות רבים. כ"ב אב ה´תשע"ה עננים הנה ירד לנו גשם באמצע הקציר - קולות ומטר וברקים ומה עוד נבקש? ט"ז תמוז ה´תשע"ה קמילה יש בשוֹרות אשר שודפוֹת את הלְשַד מן החיים ומותירות הנפש בִקמילַה. ג´ תמוז ה´תשע"ה ציפייה אתה חיכית לימים האחרים, לקול רגלי מבשר על ההרים האלה. כשיתפזרו העננים האפורים תוכל לראות שוב את פיסת התכלת. כ"ה סיון ה´תשע"ה טיפות זה פשוט - נקרע מיתר. דופק מחסיר פעימה. ב´ ניסן ה´תשע"ה ברכה ט"ז שבט ה´תשע"ה נהמא דכיסופא הוא דיבר על לחם ובושה, על עולם וזכות וחסד. כ´ טבת ה´תשע"ה אבודים כ"ב חשון ה´תשע"ה פסיעות של סתיו כ"ב חשון ה´תשע"ה נדודים מסעות לנצח במדבר הסף נדודים הלוך ושוב מול הדלת ז´ חשון ה´תשע"ה דֹכ-ים כ"ב אלול ה´תשע"ד שיר בשלושה קולות ואחר האש קול דממה דקה ושברי כלים ושברי קולות י"ט אב ה´תשע"ד הנשאר בכתב כ"ז תמוז ה´תשע"ד רינת קיץ וההרים נוטפים עסיס ודבש זהבִי, כי שחוק הטף עולה מערימת השחת, כי השמש לוֹטפת-כל וייננו תוסס בחבית... כ"ט סיון ה´תשע"ד לסיכום היו תקוות רבות, אני מודה אפשר לראות עוד סימנים על העצים- עכשיו כבר אין לדעת בבירור האם קדמו העיגולים או החיצים. כ"ט סיון ה´תשע"ד וידוי גם בְלילות-בדידות שותקת ומחושבת בעיר גדולה מדי ועצובה כ´ אייר ה´תשע"ד גנוז כ"ט אדר ב´ ה´תשע"ד סונטה לזוכרים כל המוכרחים יוסיפו שם ללכת ואין לך לתמוה על השוכבים בצד ב´ אדר א´ ה´תשע"ד פצעי אגם השקיעות שותתות, העשן עוד עולה אך השקט יושב שוב על כס מלכותו. י"ב טבת ה´תשע"ד אחר המבול אחר המבול ישבנו למנות התקוות אחת לאחת לחרוז חלומות כרמינו י´ טבת ה´תשע"ד ללא כותרת היה רועה את הרוח בתקווה משונה בכל מאודו י"ד חשון ה´תשע"ד כלים שבורים יש חומות שלא יכולנו עוד לפרוץ אני אומר לך י"ד חשון ה´תשע"ד עונת מעבר בגוף רעב ונפש עייפה אתה עלול ליפול אל ערפילי לילות הן כבר עברת, קומתך כפופה, הן כבר חצית את כל הגבולות ד´ חשון ה´תשע"ד חורף כלולות היום נִשקוני השמים ברוֹך, בלוֹבן, בִצריבה י"ז אייר ה´תשע"ב ערש בוקר י"ד אייר ה´תשע"ב אש זרה ל מזבח הדיבוק במטרה לא בחצר, בקודש מול גבורה. י"ט ניסן ה´תשע"ב ליקוי לבנה כ"ה אדר ה´תשע"ב למאכל עץ הדעת כ´ אדר ה´תשע"ב גשם לילי ומבט הלילה ראיתי לראשונה ערבה בוכייה באמת ז´ שבט ה´תשע"ב ספקות בפקעת קורי מחשבות עקוד אחוז סבך שרעפים לא מרפים, לכוד. א´ טבת ה´תשע"ב ואני זאב ובתוכי משתוללת השתקפות הריק האינסופי אשר ביני לבינם י´ חשון ה´תשע"ב מותו של יום ט"ו תשרי ה´תשע"ב בוא נקבור את המוות נכרה לו בור מעט עמוק מכפי הצורך, ליתר ביטחון. ו´ תשרי ה´תשע"ב במעגל הלבבות המזמרים ג´ תשרי ה´תשע"ב זיכרון עתיד ספירלות עיפרון על נייר ט"ו אלול ה´תשע"א הולכים הם שותקים והולכים, וצפופים. ט´ אלול ה´תשע"א הישנות טעות לעולם חוזרת ז´ אלול ה´תשע"א בסוף אשמורת על שמיכה בלויה, בקרן זוית הוא שכב כבר כמעט אלפי שנים. י"ז אב ה´תשע"א הזיות ביו צוקים קטועי זעקה, על גדת בריכה לא ממומשת, אני ניצב ובראשי שתיקה ובמפל שלמולי חומקת קשת כ"ח תמוז ה´תשע"א שאלה של בחירה לבסוף אל הארץ שב העפר כ"ב תמוז ה´תשע"א לבכות בתמוז עת נאום הסופד בגרון שנחנק, עת קריעת האבל את בִגדו ונפשו כ"ב תמוז ה´תשע"א עת פרידות והלכנו לאט, כמנסים לדחות את בוא המילים. י"ט תמוז ה´תשע"א רסיסים של טל הרחק בעמקי בארות עיניה, צלול ובהיר נגלה כאבה- העולם האכזר ירק בפניה וברוגע נעץ חוד סכין בגבה. י"ז אדר א´ ה´תשע"א עלי שלכת ורק ילד קטן במעיל יכרע ברך לצד ערימה י"ג אדר א´ ה´תשע"א משואה על הסרטבא והנה גם אנחנו תחתיו רסיסי זכרונות נחבר י"ג אדר א´ ה´תשע"א בפונדק קטן בעיר נמל הרחק מכאן, ישנו פונדק קטן, עלוב. ד´ אדר א´ ה´תשע"א געגועים לטוליק על חולות רטובים בשקט שוכב אשכול ענבים ט"ז תמוז ה´תש"ע מחווה להמינגווי "למכירה: נעלי תינוק. מעולם לא ננעלו" ג´ אב ה´תשע"ה במסע עמוק והרחק, דרומה והלאה ניסע בדרך רצונות וחששות י"ז אייר ה´תשע"ב |