"עד השיר הנקי
האמיתי"

(אביתר בנאי)

אבנים מהירח
כ"ב אב ה´תשס"ט

אוויר אחר
איך שוב הכל חוזר
לא ישן לא ער
היום הוא אתמול
מחר
הוא היום
י"ג סיון ה´תשע"ג

אולי מחר # אינסטרומנטלי
ד´ ניסן ה´תשע"ג

אני שאול
אֲנִי שָׁאוּל
כְּמוֹ מְעִיל הַמַּלְכוּת
שֶׁנִּקְרַע מִמֶּנִּי
ד´ שבט ה´תשע"ד

אפוקליפסה
זה לא קרה בבת אחת כשהחשמל נעלם. תחילה היו אלה פנסי הרחוב הבודדים שהראו סימני גוויעה מתקדמים, עד שכבו אחד אחרי השני בסדר מופתי, כמו אבני דומינו שנופלות אחת על גבי חברתה, משאירים מאחוריהם רחובות חשוכים.
י"ט חשון ה´תשע"א

אפור קודר
עיר המתכת
י"ט אדר ה´תש"ע

בּלִיל שבת
בְּלֵיל שַׁבָּת
כְּשֶׁחָזַרְנוּ מֵעוֹד בְּלִיל שֶׁל הַא וְדָא
הָיָה יַעַר שֶׁל שֶׁקֶט וְשָׁמַעְתִּי
שִׁירַת חֲסִידִּים מְיַלְּלִים כְּמוֹ תַּנִּים שְׁבוּרִים
כְּמוֹ זְאֵבִים שׂוֹרְטֵי יָרֵחַ
כ"ד סיון ה´תשע"א

בסוף הערב
בְּסוֹף הָעֶרֶב
כּשֶׁצחוֹקֵנוּ חָמַק מִמֶּנִּי
בְּשֶׁקֶט הָרְחוֹב,
הַיָּרֵחַ הָיָה מִגְדַּלּוֹר
י"ח כסליו ה´תשע"א

בשעה שלוש עשרים ושבע אחרי חצות בדיוק
פֶּה וַשָׁם נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת
תְּחִיַּת הַדּוֹמְמִים בָּלַיְלָה
צִיר סוֹבֵב פַּח נִמְתַּח רִצְפָּה נִדְרֵכֶת
פֶּה וַשָׁם מוּזִיקָה חוֹלֶפֶת
י"ח חשון ה´תשע"ג

גשמי ברכה
עננים אפורים דופקים בחלון
עלים של זהב
ובבית אור
ט"ו כסליו ה´תשע"ג

דתי?
ג´ כסליו ה´תש"ע

האושר מעבר לפינה
הָאֹשֶׁר צִבְעוֹנִי וְהָאֹשֶׁר צוֹעֵק וְהָאֹשֶׁר
כָּלוּא בְּאֵיזֶה חֶדֶר מַתֶּכֶת בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב
וְהָאֹשֶׁר אוֹמֵר מִתּוֹךְ שֶׁלֶט שֶׁמַּמָּשׁ כָּאן
וְכָאן וְכָאן קִבֵּל מִישֶׁהוּ שֶׁמּוֹנַה
מִילְיוֹן וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה אוׂשָׁרִים
כ"ט תמוז ה´תשע"ג

הארה על שפת הכביש
עַל קצוֹת שְׂפָתָיו שֶׁל כְּבִישׁ
קִבַּלְתִּי אוֹר יָרֹק
י"ד טבת ה´תשע"א

היה עם אלו שכמעט
הֲיֶה עִם אֵלּוּ שֶׁכִּמְעַט
הִסְפִּיקוּ אֶת הָרַכֶּבֶת
הֲיֶה עִם אֵלּוּ שֶׁלֹּא דוֹבְרִים אֶת הַשָּׂפָה
עִם אֵלּוּ שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לָקוּם
מָחָר

כ"ט תמוז ה´תשע"ג

הכל עטוף
תִּדְרֹך יָפֶה שֶׁלִּי תִּדְרֹך
לְמִי אִכְפַּת
שְׁבָרִים כְּלוּאִים לֹא יְכוֹלִים
לַחֲדֹר לֹא יְכוֹלִים לִפְצֹעַ לֹא יְכוֹלִים לְדַמֵּם
אוֹתָנוּ
כ"ו אדר ה´תשע"ג

הלאה
לקח להם זמן, אבל לבסוף הואילו הכוכבים לצאת ממחבואם, דוחקים בשבת לעזוב. עכשיו אני כולי לבד, חשב אסף, בעוד רגליו כותשות את החצץ בקול עמום לאורו הסמיך של ירח.
י´ סיון ה´תשע"א

המלך בשדה
כ"ה תשרי ה´תש"ע

המתמיד
פניו שקועות בשולחן שלפניו, גבו קמור כתנועת אגודל מפלפלת,
וכתפיו השמוטות עולות ויורדות בקצב איטי ומדוד.
כ"ז שבט ה´תש"ע

השקפה יהודית
"זה הכל שאלה של איך אתה מסתכל על זה..."
ד´ אדר ה´תש"ע

התנבאו
במערות לבי החבאתיכם
נביאיי,
חמישים בעלייה השמאלית
חמישים בעלייה הימנית
ואין לי לכלכל אתכם
בימי דחקי
א´ ניסן ה´תשע"ג

והצלחת עם רעך כמוך
הייתה זו שעת בוקר מוקדמת, והמדשאות נשטפו באור שמש בוהק. בין הקהל הרב שגדש את הקמפוס הבחין שׁמַרְיָה בכמה צעדים מהוססים, וחיוכים מבוישים של התחלות. האבחנה הזאת עודדה אותו, הזכירה לו שהוא לא היחידי שעבורו זהו היום הראשון.
כ´ סיון ה´תש"ע

ועדיין
אל תספר לאף אחד
אתה שומע
אבל יש בי חור
קטן
מקרקעית הלב עד
קצה העולם
י´ ניסן ה´תשע"ג

זירת הרייטינג
הַזָּקֵן אָמַר
לֹא לְהַכְנִיס טֵלֵוִיזְיָה
אָז אָמַר
מָה לָנוּ וְלַעֲצַת
זְקֵנִים
אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת!
כ"ד אדר ב´ ה´תשע"א

זרעי קיץ
י"ב אב ה´תשס"ט

חורבן הכמיהה
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם חָרְבָה כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְעַנֵּג עַל שְׁבִירַת הַכּוֹס
י"ד סיון ה´תש"ע

חיפוש
כְּשֶׁחֵפֶץ מַמָּשׁ קָטַן וְמַמָּשׁ חָשׁוּב
מִתְפָּרֵש עַל פְּנֵי מֶרְחָב חָשׁוּךְ
מֵעֵבֶר לְהֶשֵּׂג עֵינֵיךָ
נִזְרֶקֶת לָאֲוִיר תִּקְוָה אַחֲרוֹנָה
כ"א טבת ה´תש"ע

ידיד נפש
יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן
מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ
כ"ח אב ה´תש"ע

ידיד נפש
ידיד נפש בלחן מקורי
כ"ה אלול ה´תשע"ג

ימים
אל תשכח איפה אתה
כל העולם כולו
שדות עיניים מבקשות
בוא בידיים טובות
כי לי אין
י´ אלול ה´תשע"א

יקיצה טבעית
כַּמָּה זְמַן לֹא הָיִיתִי כָּךְ
פָּשׁוּט קָשׁוּב
לְשִׂיחַת הַנֶּפֶשׁ
הַשְּׁקֵטָה
כַּמָּה זְמַן אֲנִי שׁוֹעֵט
אֶת יָמַיִי מִבְּלִי מֵשִׂים
לֵב
י"ט אלול ה´תש"ע

יריעות האוהל/ לספור את הדקות
יְרִיעוֹת הָאֹהֶל מִשְׁתּוֹקְקוֹת בָּרוּחַ
מָצְּלִיפוֹת בַּשֶּׁקֶט וַאֲנִי
אֶחָד מֵאוֹתָן גּוּפוֹת מִתְנַשְׁמוׂת
מכוּסוֹת
בְּשַׂקִּים שֶׁל שֵׁינָה
ח´ אייר ה´תשע"ב

כאילו אני
מֵעֵבֶר לְמִדְבַּרִיוֹת הַחוֹשֶׁךְ
אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מֶלָקֶקֶת פִּצְעֵי הַלַּיְלָה
דוֹלֶגֵת וְעוֹלָה
י"ד ניסן ה´תשע"ג

כקליפת הרימון
עַל קְלִיפַּת רִמּוֹן לִבִּי
אֲנִי דּוֹפֵק חֲלוּשׁוׂת
אָשַׁמְנוּ בָּגַדְנוּ
וּבִּפְנִים גּוֹעֵשׁ יָם אָדוֹם
י"א תשרי ה´תשע"ד

כשהייתי ילד (בדרך הביתה)
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה
תַּחַת חַלּוֹן בֵּית דִּירוֹת
שָׁמַעְתִּי שִׂיחַת מַזְלֵג וְצַלַּחַת
מִלְמוּלֵי תִּינוֹקוֹת
וְקוֹל אִימָהִי
שֶׁמַּזְכִּיר
שֶׁהַמָּרָק חָם
וְצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת

"פוּ"
כ"א טבת ה´תשע"א

לאסוף את ערן
אחרי שבועיים ויום הגיעה השקית עם החפצים האישיים. ספר של הרלן קובן, שעון, מחברת, אוזניות מסובכות, פלאפון ודיסקית. חיים שלמים בשקית ניילון אטומה. זה הכל? תהה מנחם. זה כל מה שערן שלנו השאיר?
כ´ תמוז ה´תשע"א

להתיר
לְהַתִּיר אֶת כֹּל קִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה הָזוֹ
לִסְרוֹג אוֹתָם
י"ז אדר ה´תשע"ג

ליל געגוע
וְהִנֵּה הַלַּיְלָה
סוֹגֵר רוֹכְסָן אַחֲרוֹן
בְּמִזְוָדָה מְרֻפֶּטֶת
מַשְׁאִיר אַחֲרָיו
פָּנָסִים
מִתְבַּיְּשִׁים
מֵהַשֶּׁמֶשׁ
א´ תמוז ה´תש"ע

ליל געגוע
הֶבֶל שָׂדוֹת נֵטוּשִׁים מֵרחַבֵי דְּמָמָה יַעַר שָׁחֹר חוֹל יָם קַר כַּפּוֹת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת כְּלוּב שֶׁל כּוֹכָבִים רִיקוּדָה שֶׁל הָרוּחַ לְחִישַׁת עֲרָפֶל
ט"ו אב ה´תשע"ב

לנתי יש אובססיה
לנתי יש אובססיה. ותלתלים זהובים בוהקים, ועיני זכוכית תכולות.
ד´ אב ה´תש"ע

מלכות
בְּאַשְׁמֹרֶת לַיְלָה,
כְּשֶׁרוּחוֹת הַמִּדְבָּר לָחֲשׁוּ אֶת שְׂמִיכוֹת הָאָבָק הַדַּקִּיק
מְעַל הַטַּנְקִים הַדּוֹמְמִים
רָאִיתִי
מְרְכָּבוֹת רְתוּמוׂת לְסוּסֵי שֶׁקֶט לְבָנִים
ח´ חשון ה´תשע"ב

מנהיגות במשבר
בעיות מנהיגות בממלכת החיות
כ"ב ניסן ה´תש"ע

מעבר למה שאני
גִּלִּיתי שֶׁזּוּג כְּנָפַיִי הַלְּבָנוֹת
הֵן רַק תַּחְפֹּשֶׂת
שֶׁכֹּה רָצִיתִי

מְאֻחָר מִדַּי הַדֶּבֶק
מִ תְ פּ וֹ גֵ ג
כ"ה חשון ה´תשע"א

מקח טעות
תָּמִיד עִנְיֵן אוֹתִי לָדַעַת
מִי הָיָה הָפְרַאיֵיר הָרִאשׁוֹן שֶׁמָּכַר
אֶת
הַכִּבְשָׁה הָצַמְרִירִית שֶׁלּוֹ
תְּמוּרַת
עִיגֻוּלֵי מַתֶּכֶת מְגֻשָּׁמִים
כ"ו תמוז ה´תש"ע

משיעבוד לגאולה
י"א חשון ה´תש"ע

נפשי מדברת עם הגשם
נַפְשִׁי מְדַבֶּרֶת עִם הַגֶּשֶׁם
וּכְּשֶׁהוּא מְסַפֵּר לָהּ
טִיפִּין טִיפִּין
מֵהֵיכָן הִגִּיעַ
עֵינֶיהָ זוׂלְפוׂת דִּמְעוֹת צִפּוׂרִים בְּשֶׁקֶט
ט"ו כסליו ה´תשע"ג

סיפור מסגרת
תמונה בתוך תמונה בתוך תמונה.
י"ט אב ה´תשס"ט

עוד מעט [הבוקר יעלה]
ושוב אותו סיפור השמיכה כבדה החלון אטום הלב עקום ואם הכל או כלום אז כלום ותתנו לי כבר עיניים טרוטות לחיים דוקרות ושמעתי הכל אין לא יכול יש לא יכול ותתנו לי כבר חום מתפשט מכל מה שהייתי
כ"ד תשרי ה´תשע"ד

עומד על גג
והנה אני עומד על גג בסוף הלילה בשרוכים מתריסים
ובגרביים צבאיות לא תואמות אוכל ג´חנון ושוקו והנשק תלוי
י"ח חשון ה´תשע"ג

עומד על גג
רָחוֹק רָחוֹק
אוֹרוֹת מְרַצֵּדִים
כָּל אוֹר הוּא בַּיִת
וְכָל בַּיִת הוּא
אוֹר
י"ז ניסן ה´תשע"ג

עניי עירך
ד´ אדר ה´תש"ע

עצי העיר
בָּעִיר, הָעֵצִים צְרִיכִים לְהַגִּישׁ
בַּקָּשָׁה לִשְׂמֹחַ
וְכֹל חִבּוּק
טָעוּן
הַשְׁגָּחָה
כ"ה שבט ה´תשע"א

ערבית
בְּתוֹך בְּית הָכּנֵסֶת
בָּעַלֵי בָּתִים, מָאַפִירִים
מְדָגְדֵגִים בֵּהִלכוֹת שָבַּת
י"ט אדר ה´תש"ע

פגע ונשאר
דלת נפתחת, והרכב שופטים חמורי סבר נוחל בדממה את בימת הכיסאות הגבוהים. נקישות צעדיהם על רצפת העץ נשמעות כמו ספירה לאחור. השופטים מתיישבים בחריקת צירים והקלסרים נפתחים למולם. מישהו מנצל את השקט כדי להשתעל.
י"ד אייר ה´תשע"א

פרתמשהרבנו
י"ח ניסן ה´תש"ע

קבלת שבת
י"ח ניסן ה´תש"ע

ראשון לבדידות
אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה בּוֹדֵד כָּל כָּךְ
עַד שֶׁגַּם אַחֲרֵי נְשִׁיקַת הַחַיִּים הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֱ-לֹהִים
עוֹד שֵׂרֵךְ רַגְלַיִם בֵּין עֲצֵי הַגַּן
כ´ תשרי ה´תשע"ד

רסיסי לילה # אינסטרומנטלי
מנגינה שמספרת סיפור
י"א אב ה´תשע"ג

שולחן חרוך
עַל שֻׁלְחָן הַשַּׁבָּת
בְּעוֹדִי מֶמוֹלֵל פִּסּוֹת חָלָה
שֶׁנִּפְלְטוּ לְחוֹפֵי הַמַּפָּה
כִּמְעַט וְלֹא דִּלַּגְתִּי עַל בִּרְכַּת
הָאוֹרֵחַ
י"ט אלול ה´תש"ע

שומר ראש
ידידו הטוב ביותר של האדם
י"ט אדר ה´תש"ע

שיחה צפופה
כ´ כסליו ה´תש"ע

שלווה
כ"ו אב ה´תשס"ט

שלום בית
י"א חשון ה´תש"ע

שלום שלום
כ"ז ניסן ה´תש"ע

תכף נלך
חָשַׁבְתִּי עוֹד בְּחִילָה
אֲבָל הָרוֹפֵא אָמַר
מַזָּל טוֹב
יֵשׁ לֵךָ
לֵב
כ"ז טבת ה´תשע"ג

תכף נלך
תֵּכֶף נֵלֵךְ
לְעֹמֶק הַפַּרְדֵּס
נִפֹּל
עַל כְּתֶפֵי אֲהוּבִים
הָרוּחַ תִּבְכֶּה

בּוֹא,
נַרְעִיד עֲנָפִים
נְלַקֵּט טַל נִבְרָא מָרְפֵּא
נִמְסוֹק אֶת הַלַּיְלָה
יָשָׁר לַפֶּה
ה´ תמוז ה´תשע"ג

תפילת שווא
כְּיֶלֶד שֶׁדּוֹרֵשׁ שׁוּב וְשׁוּב
אֶת אוֹתוֹ סִפּוּר אַהוּב
אֲנַחְנוּ מֶדַפְדֵפִים בְּקִמְטֵי הַסִּדּוּר
מְחַפְּשִׂים אַחַר הַתְּפִלּוֹת
הַמֻּכָּרוֹת לָנוּ
עַד דַּק
ט"ז תמוז ה´תש"ע

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד