נְדִידַת עָלֵי שַׁלֶּכֶת
וְשַׁלֶּכֶת בְּרֶטֶט מִתְפַּזֶּרֶת.
הַיָּמִים קְסוּמִים כְּמוֹ שִׁירִים
אוֹתָם שִׁירִים בֵּין סְתָיו לְכִּנֶּרֶת.

בִּין לַיְלָה וְעַד שַׁחַר
אֲדָמָה הָפְכָה לְיַעַר עָבוֹת,
שָׁמַיִם לְעָב וְעֶצֶב.
תְּחִנָּה אֶל דֶּלֶת
הֵבִיאָה אָדָם לְהֵרָאוֹת.

רִגְעִי אָסִיף וְזֶמֶר, רוּחַ
מְסָרֶבֶת לִגְוֹעַ, קְצָת לַח, שֶׁמֶשׁ
מַדְּמִיעַה וּמְחַמֶּמֶת, אֲרוּמָה,
רַכּוּת, תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה
וְאַרְבַּעַת מִינִים כַּהֲוָיָה.

לֶחֶם נוֹף יַלְדוּת,
אוֹתָן נַדְנֵדוֹת בַּעֲלוֹת תַּפְאוֹרוֹת
אוֹתָם עֵצִים בַּעֲלֵי עֵינַיִם טוֹבוֹת,
אוֹתָם מַלְאֲכֵי שִׁירָה
אוֹתָה תְּפִלָּה זַכָּה.

לַהֲבַת הַקַּיִץ תִּדְעַך,
תִּזְדַּקֵּן אַט אַט עַד קַרְנֵי קְמָטֵיהָ.
בָּאֹפֶק יָמִים אֲפֵלִים יָצִיצוּ
מִבֵּין דַּפְנוֹתֶיהָ הַלַּחוֹת.

בִּתְקוּפָה כָּזֹאת קְסוּמָה
שִׁיר רוֹדֵף שִׁיר וּמַנְגִּינָה עוֹלָה וְעוֹלָה.
חַג מִצְטָרֵף לְחַג, בִּנְעִימַת הֶמְיָה-
נִרְקֶמֶת לָהּ עוֹנָה חֲדָשָׁה.

מַשִּׁיר רִגְשׁוֹתָיו עַל הַחוֹלוֹת,
רְגָשׁוֹת חַסְרֵי טָעַםַ וַרֵיחַ.
בֵּין עַרְבָּיִם מְנֻמָּרֵי מְחוֹלוֹת
אֶת לֵילוֹת הַסְּתָיו אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ.

רְאִיתִיו עוֹמֵד עַל הָהָר
עֵינָיו טְרוּטוֹת שְׁלוּחוֹת צִנְעָה.
שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹ הָרָפֶה,
מִתְפַּלֵּל, קוֹרֵא וּמִתְחַנֵּן
אֶל יָמִים רְאוּיִים.

לִמְזוֹג קַיִץ בְּכוֹס נֶחָמָה עַד בְּקִיעַתוֹ שֶׁל יוֹם, הַשַּׁחַר-
יַעֲצִים רִגְעֵי תִּקְוָה אֲפַרְפָּרָה שֶׁנִכְתְּבָה עַל דַּפִּים-
אֲשֶׁר יוּנְחוּ בַּמְּגֵרָה לְעוֹד מִשְׁאָלָה אַחַת קְטַנָּה וּבְּזוּזָה.

כְּשֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לָשֵׂאת יוֹתֵר,
כְּשֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁהַחַיִּים חוֹנְקִים,
הַנַּח לַתָּבְנִיּוֹת וְלַמַדְבֵּקוֹת,
הָרֵם אֶת עֵטְךָ לִכְתוֹב
וְשִׂים אוֹתְךָ עִם עַצְמְךָ שׁוּב

מִלְחָמָה עַל הַמָּקוֹם, עַל הָאַהֲבָה וְעַל הַלֵּב.
לְחַלְחֵל עַל הַחוֹלוֹת בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת.
לְהַקְצִיף בַּחֲלוֹמוֹת אַשְׁלָיוֹת טְרוּפוֹת.
לִהְיוֹת הָאוֹת וְהַחוֹתָם.

וּכְשֶׁהֶעֱמִיקוּ מִלִּים רַבּוֹת
לֹא מִתּוֹךְ נְפִילוֹת,
לֹא בִּגְלַל בִּרְכַּיִם חָבוּלוֹת
אוֹ עֵינַיִם כְּבוּיוֹת.

כָּךְ הוּא מַכֶּה שָׁרָשָׁיו,
שׁוֹתֵל עַל אַדְמַת אֲבוֹתָיו.
הוּא לָרֹב כְּעֲפָרָהּ
וְהִיא לוֹ אֵם וְאָחוֹת.

חֶבְלֵי מָשִׁיחַ הִנֵּה זֶה בָּא,
אוֹתָהּ גְּאֻלָּה נֶחְבֵּאת אַךְ קוֹרֵאת.
אוֹתָן שְׁנוֹת גָּלוּת הָנִמְהַלוֹת בְּעֶצֶב.
אוּלַי מִן הַגְּאֻלָּה הִרְחִיקוּ מַחְשַׁבְתֵּנוּ

שׁוּב קַיִץ שֶׁכוּלָּם מְצַפִּים
שָׁרָב וְלַחוּת, יָם וְגַלִּים-
עוֹלִים גּוֹאִים וְצוֹבְאִים בַּחוֹפִים.
בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת דּוֹלְקִים.

כְּשֶׁקָרָאתָ לִי אַבָּא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
נִצְבַּטוּ בִּי אָרֶץ וְשָׁמַיִם.
מִלְמוּלְךָ הָרַךְ,
דִּבּוּרְךָ הֶחָדָשׁ וּמְרַגֵּשׁ
הִרְעִידוּ בִּי לֶב וְדוֹפֵק.

מַה עוֹד נוֹתַר מִן הַשְּׁקִיעָה
הַאִם אוֹתוֹ שׁוֹבָל מִן הַיוֹם שֶׁעָבַר.
אוֹתוֹ כַּדּוּר אֵשׁ הִתְגַּלְגֵּל לַמַּעֲמַקִּים
אֶל הַמְצוּלוֹת אֲשֶׁר יְאַמְּצוּהוּ לִפְרָקִים.

יָמִים לְבָנִים, טַל, שֶׁמֶשׁ.
שָׂדוֹת יְרוּקִים אֲרֻכִּים עַד אֱלֹקִים.
אֵשׁ שׁוֹקַעַת כְּמוֹ נֵס.
זְרִיחָה מְעוֹדֶדֶת,
שְׁקִיעָה מְאֻחֶרֶת.

וּמִתּוֹךְ הַלֵּב תְהַבְהֵב
תִּשָּׁמָע שִׂמְחָה רָמָה.
שִׂמְחָה תָּקִיץ מֵחָדָשׁ
תְּקַדֵּשׁ הִלַּת אֱמוּנָה.

יָחַד לִרְאוֹת אֶת מְקוֹר הָאוֹר
אֶת זֹּהַר הַלָּבָן, אֶת נִיצוֹץ הַטֹּהַר.
קְצָווֹת מִתְרַחֲבִים, מֶרְחַקִּים מִתְקַצְּרִים
יָחַד עִם כֹּל הַחֹזֶק וְהַגְּדֻלָּה שֶׁבִּפְנִים.

מְשׁוֹרֵר מֶרְחַקִּים, מְשׁוֹרֵר אָבוּד.
נֶאֱחַז בְּגַּעְגּוּעַיו, שׁוֹזֵר מִלּוֹתָיו.
עַל הָרִים מֻשְׁלָגִים, בִּיעָרוֹת שְׂרוּפִים.
בְּצֵל עֲצֵי קִּנָּמוֹן, בְּגֵאָיוֹת הַתֹּם.

יֵשׁ לִי טֶבַע,
מִדְבָּר שׁוֹמֵם וְשָׁמַיִם לוֹהֲטִים.
אֶרֶץ, אֲדָמָה וּשְׁקֵדִיוֹת
פַּרְפָּרִים בְּחֻפַּת עָנָן לְבָנָה
וְאַהֲבָה אַחַת גְּדוֹלָה.

בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה הַמֻּכֶּרֶת
שְׂדוֹת הַזָּהָב עֵת עֶרֶב נִצָּב.
דֶּרֶךְ אֲשֶׁר נוֹתְרָה לְתִפְאֶרֶת
וְהַהֵלֶךְ אֲשֶׁר בְּדָמֶיהָ נֶעֱצַב.

הוּא הָעֵינַיִם הַצּוֹפוֹת בִּשְׁאֵלָה.
הוּא חוֹמֵל, רַחֲמָן, נִרְתַּם בִּתְשׁוּבָה.
נוֹטֵל נַפְשׁוֹ לְזֶבַח וְעֹלָה.
טוֹבֵל עַצְמוֹ בְּאֵשׁ וּבְמַיִם
לְמַעַן אִמָּא אֲדָמָה.

הַיּוֹם אַתָּה פּוֹתֵחַ דֶּלֶת,
פּוֹתֵחַ אוֹתָהּ מִבִּפְנִים.
זוֹרֵק לַיָּם מִלְחָמוֹת אִישִׁיּוֹת.
אֶת כֹּל הָרְפָאִים הַמְחַטְּטִים.

אֶפְשָׁר לִכְתֹּב חַיִּים בְּשִּׁיר.
בְּמַשָּׁב רַעֲנָן לִפְרֹט גַּעְגּוּעִים.
לִפְרֹץ בְּזִכָּרוֹן שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית.
לְאוֹרֵךְ יַלְדוּת לְנַתֵּב דְּרָכִים.

רוּחַ מִדְבָּרִית סְחוּפָה חוֹתֶכֶת דְּרָכִים
וְהֵן הַדְּרָכִים עוֹטוֹת אֲבָק הַשָּׁנִים.
וְהוּא הָאָבָק מְפַחֵד לְהִשַׁטֵף בְּגֵאוּת הַסַּהַר.
וְהַסַּהַר מַבְלִיחַ כִּנְטוֹת הַגַלִּים.

לָךְ אַדְמָתִי אֲשֶׁר נְשָׂאְתִנִי בְּרַחְמֶךְ.
אָתְּ אֲשֶׁר הָרִית מִגַּנֵּי אַהֲבָתֵךְ.
אֶשָּׂא תְּפִלָּתִי אֶל מְרוֹמֵי שָׁמָיִּךְ,
אֶל קַרְנֵי יָמַיִךְ וְאֶל סַהַר לֵּילוֹתַיִךְ.

כְּמוֹ חִצֵּי רַעַל -
וְאוּלַי אוֹתָם חִצִּים מְקוֹרָם,
מִן הַמְּתִיקוּת אוֹ מֵאָבְדַּן תִּקְווֹת.
אוֹתָן פָּנִים, אוֹתָן הַזָּיוֹת.

מִלִּים הֵן נְשָׁמָה, הֵן הַלֵּב שֶׁלָּנוּ.
בֹּא נִכְתֹּב אוֹתָן בְּתֹם, בְּטוֹב וְשַׁלְוָה.
סוֹחֲפוֹת הֵן אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.
יוֹצְאוֹת הֵן בְּמָחוֹל פַנְטַסְטִי
עַרְטִילָאִי וּמְפַנֵּק.

לֹא לִמַדְנוּ אוֹתָם מִלְחָמָה,
רַק הִתְמוֹגַגְנוּ מִצְּחוֹקָם.
נָטַעְנוּ בָּהֶם וְלֹא בְּהֶסְתֵּר
שָׁלוֹם וְאָהֲבָה.
לְהַרְכִּין רֹאשָׁם בָּעֲנָוָה,
לְבָרֵךְ עַל הָאָרֶץ וּפִּרְיָהּ.

יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי אֵינֵךְ תַּעֲמוּלָה,
אָתְּ אֲמִתִּית וְקַיֶּמֶת.
עֵדוּת וְרֵעוּת וּמַמְלָכָה בַּת מֶלֶךְ.
הֲוַי, חֻקִּים וְחֻקּוֹת.
נָחָה בֵּין אַלְפֵי נְקֻדּוֹת
נְקֻדַּת הַחֵן שֶׁלִּי.

מַהוּ הָעִקָּר וְהַמּוּבָן?
הֵן עַל מָה שֶׁיִּהְיֶה וּמָה שֶׁהָיָה.
לְבַקֵּשׁ אֶת הַשִּׁכְחָה, מִן הַזִּכָּרוֹן לְהִמָּנַע,
וַהֲרֵי הַכְּמִיהָה הִיא עַל מָה וּמָה.

תְּפִלָּתִי יָצְאָה לְטִּיּוּל בְּתוֹךְ נִימֵי נַפְשִׁי.
כֹּה אֲצִילָה וַאֲמִתִּית זוֹעֶקֶת מֵרְחוֹבוֹת לִבִּי.
אֶל מִפְתַנִי רָהֲטוּ מִלּוֹתֶיהָ הַשְּׁלֵמוֹת
לִבְקִיעָתָן שֶׁל תְּפִלּוֹת קְטַנּוֹת.

אָהֲבָה תִּלְחַשׁ בַּלָּאט
מִלִּים רַכּוֹת כְּגַלֵּי הַיָּם.
בִּשְׁעַת שְׁקִיעָה תּוֹסִיף אַגָּדָה.
בַּקַּיִץ תִּבְעַר כְּצָחִיחַ מִדְבָּר
וּבַחֹרֶף תִּרְעַם כְּבָרָק הָרַב.

כָּר הַדֶּשֶׁא לַח מִטַּל טָהוֹר
וְאוּלַי זוּ הָאוֹת שֶׁתֹּאמַר,
"בָּא זְמַן חֵרוּת, זְמַן שִׂמְחָה"
אָבִיב הִגִּיעַ פֶּסַח בָּא.

לְהַצִּיץ פְּנִימָה לְתוֹךְ נִבְכֵי הַלֵּב.
לְנַסּוֹת לְכַבּוֹת מְדוּרוֹת וּלְנַתֵּב רְגָשׁוֹת.
לָתֶת לַגּוּף לָנוּחַ וְלַנֶּפֶשׁ לִשְׁקֹט.
לְהַעֲלוֹת מֵחָדָשׁ שַׁלְהָבוֹת טוֹבוֹת.

לְרוּחַ נְבוּאִית עֵינַיִם טוֹבוֹת.
יֵשׁ וּקְצָרָה יָדָהּ לְהַנְחוֹת.
בִּנְוֵה לֵילוֹת תִבְחַשׁ בַּחֲלוֹמוֹת.
מִקְלַעַת הֱיוֹתָהּ צֵל נְבוּאוֹת.

הוּא שָׁב אֵלֶיהָ מִן הַקְּרָבוֹת הַקָּשִׁים
זֶה הָיָה יוֹם אֶחָד וּבְהִזְדַּמְּנוּת אַחַת.
אוּלַי לֹא יָשׁוּב אֶל אַדְמַת טְרָשִׁים
יִשָּׁאֵר לִטְווֹת וּלְהַכּוֹת שֹׁרָשִׁים.

כָּךְ הִיא הַדֶּרֶךְ,
נִרְקֶמֶת, נִפְרֶמֶת, שְׁבִיל וּמִשְׁעוֹל.
אַךְ בְּצֹמֶת בְּחִירָה
תּוֹהֶה הָאָדָם,
לְאָן אוֹתוֹ תּוֹבִיל.

גַּם הַחֹרֶף עַנְנֵי פֶּחָם סְחוּטִים
מְקֻרְזָלִים כְּתַלְתַּלֵּי בַּרְזֶל,
מְכַסִּים בְּחֻצְפָּתָם שָׁמַיִם כּוֹאֲבִים
כֶּעָבִים אֵלֵי חֹרָפִים.

מַעְיַן,
זִכְרוֹנוֹת טְהוֹרִים.
לָנֶצַח נִמְשָׁכִים נְעוּרִים,
צְלוּלִים כְּאֹפֶק-מְאִירִים.
לֹא רַק בַּחֲלוֹמוֹת
קְצָווֹת נִקְשָׁרִים.

לָשׁוּט בַּחֲזָרָה אֶל הַיַּלְדוּת, רִגְעִי חֲסָדִים.
אָהַבְנוּ לִשְׁמֹעַ מוּסִיקָה, לִרְאוֹת סְרָטִים.
הַכֹּל הָיָה שָׁפִיר עַד שֶׁהֲרָעָה אוֹתְךָ לָקְחָה
הָלַכְתָּ אַךְ פָּנֶיךָ נְצֻרוֹת לְעוֹלָמִים.

הַנּוֹתֵן בַּסֵּתֶר.
הָאֶחָד אֲשֶׁר רָקַם בְּלִבּוֹ צָרָתוֹ שֶׁל אַחֵר.
דְּיוֹקְנוֹ לְפֶלֶא מֵבָּטוֹ לַאֲלָפִים.
אוֹהֵב, כּוֹאֵב בְּסֵּתֶר.

אֶת שׂוֹנְאָיו יָנִיחַ אָדָם בַּר לֵבָב בַּצַּד,
אַךְ אֶת אוֹחֲזֵי יָדָיו יְטַפֵּחַ כִּשְׁדֵה הַפָּז.
אִם יִשְׁתַגֵּעַ מֵאוֹצְרוֹתָיו אֲפֵלָה בְּאִישׁוֹנָיו,
אַךְ אִם יִתְרַגֵּשׁ מִמַחְסוֹרָיו יְעַטְרוּהוּ זְהַבָיו

שַׁבָּת עֲנֻגָּה, הַתְּרִיסִים פְּתוּחִים
וּמִבַּעַד לַחַלּוֹן צִפֳּרִים מְצַיְּצוֹת-
בְּנוֹצוֹתֵיהֶן הַמִּתְפַּזְּרוֹת צְחוֹרוֹת,
בְּצִיּוּצֵיהֶן הַמַּקְסִימוֹת כִּנְעִימוֹת.

אִם אַתָּה בֶּאֱמֶת אוֹהֵב,
לֵךְ אַחֲרֵי לִבְּךָ.
לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן אַהֲבָתְךָ
שָׂם אַתָּה נִמְצָא.

הֵם מוֹצְאִים אֶת עַצְמָם
מִשְׁתַּקְּפִים בְּמַּיִם פְּתוּחִים.
סְמוּקִים מִתְכַּרְבְלִים כְּרוּחַ
הַצּוֹלֶלֶת אִתָּם לַמַּעֲמַקִּים.

רְגָעִים אִינְטִימִיִים קְטַנִּים,
לְחִישַׁת אֹזֶן נִרְעֵדֵת וְחָפֵצָה,
כְּמוֹ חָתָן הַלּוֹחֵשׁ לַכַּלָּה:
"אָתְּ תִּהְיִי לִי לְאִשָּׁה,
גַּם ה´ יִתֵּן טוֹב
וְכָל הָאָרֶץ יְבוּלָהּ"

עוֹד מְעַט תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ,
הַחַלּוֹנוֹת כְּבָר לֹא יִהְיוּ אָטוֹמִים.
מִבַּעַד טִפּוֹת גֶּשֶׁם נוֹשְׁקוֹת,
יָמֵסּוּ פִּסּוֹת אֶדֶן לְבָנוֹת

הִנֵּה הַטֶּבַע רוֹקֵחַ מַפָּה לְבָנָה,
מַגִּישׁ לִירוּשָׁלַיִם מַתָּנָה צְחוֹרָה.
גַּם הָעֶצֶב הַדַּק וְהַשַּׁבְרִירִי
הוֹפֵךְ לְמַמְלָכָה קְסוּמָה.

שׁוּב נַקְשִׁיב לָרוּחוֹת, כֻּלָּם מִתְלַחְשֵׁשִׁים.
הַמִּלִּים, הַשְּׁמוּעוֹת, הַלְּבָטִים וְהָרְחָשִׁים.
הָעוֹנוֹת הַחוֹלְפוֹת בִּעַף בְּסִּדְרָן,
וְהַזְּמַן הַמְּנַתֵּב עֵרָנִי אוֹ שַׁאֲנָן.

אַתָּה פּוֹסֵעַ בְּשֶּׁקֶט-
אַתָּה בָּא.
וְאֵלֶיךָ וּמִמְּךָ, נֶאֱסָפִים מַלְאָכִים-
לְהָאִיר אֶת פָּנֶיךָ וּלְךָ לְגַלּוֹת,
אֶת הָאֱמֶת בְּפָּנִים חֲשׂוּפוֹת
וּלְלֹא שְׁאֵלוֹת.

כְּמוֹ רוּחַ, הוּא מִתְפַּזֵּר לַכִּוּוּנִים.
כְּעָלֶה רָחוּץ מִטַּל, כְּמוֹ הַלַּיְלָה כִּפְשׁוּטוֹ.
אֶת מַעֲשָׂיו אֵינוֹ יָכוֹל לְהָשִׁיב,
אַךְ חָפֵץ מֵעַכְשָׁיו עִם חַיָּיו לְהֵיטִיב.

מְדּוּמֵי עֶרֶב מְתַקְתַּקִים.
שָׁעָה יָפָה וּבְרוּכָה לְאַהֲבָה.
כָּל הַתְּשׁוּקוֹת נֶאֱסָפוֹת,
לְשָׁעָה אַחַת קְסוּמָה.

עַל גֶּשֶׁר נֶחָמָה, שַׁחֲרִית.
בֹּקֶּר עוֹלֶה בְּהֶסֵּחַ תְּפִלּוֹת.
מַמָּשׁ עַתָּה מַתְחִילָה יְמָמָה,
שָׁבָהּ אֵיתָנָה לַטּוֹב אוֹ לָרַע.

הָאֱמֶת הִיא הַשֶּׁקֶר הֲכִי מֻצְלָח,
וְהַשֶּׁקֶר מִתְחַבֵּט בִּשְׁקָרִים אֲמִתִּיִּים.
כָּכָה הַחַיִּים מְהַתְלִים מִיּוֹם לַיּוֹם,
רוֹקְמִים תְּכָכִים וּמְזִמּוֹת.

בְּכָל בֹּקֶר,
הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵאת מִמְּעוֹנָהּ.
לִפְעָמִים שְׁקֵטָה וְיֵשׁ בְּהֲמוֹנָהּ.
פּוֹרֶשֶׂת קַרְנֶיהָ לַחֲדֹר וּלְחַמֵּם
וְהָאָדָם חוֹזֵר וְתוֹהֶה.

הַיּוֹם אֲבַקֵּשׁ לִהְיוֹת עוֹלָם:
לְהַתִּיר מִילִּים פְּשׁוּטוֹת,
לְנַגֵּן נְעִימוֹת קַלּוֹת,
לִהְיוֹת אֶחָד הָאָדָם.

כְּשֶׁיַּחְזוֹר הָאוֹר יְקַבֵּעַ-
אֲלוּמוֹתָיו בְּמִקְצָבִים קְבוּעִים.
חֲלוֹם וְאוֹר מִתְמַזְּגִים בַּחֹשֶׁךְ,
מִשְׁתַּלְּבִים, נֶאֱחָזִים לְעוֹלָם.

בִּצְלִיל מָתוֹק וְצִבְעוֹנִי נִרְעָדָה נַפְשׁוֹ,
כְּשֶׁרָאָה אֶת דְּמוּתָהּ חוֹלֶפֶת בְּדִמְיוֹנוֹ.
אוֹתָהּ אַחַת אֲשֶׁר בַּזְּמַן יְבַקֵּשׁ יָדָהּ -
וְלֹא מִתּוֹךְ כָּךְ הִשְׁתַּבְּשָׁה דַּעְתּוֹ.

לְחִישׁוֹת לַיְלָה יְשִׁימוֹנִי.
עֵינַיִים טְרוּטוֹת נֶעֱצַמוֹת.
בְּעוֹמֶק כָּרִיּוֹת מְבֻשָּׂמוֹת,
צוֹלֵלוֹת בְּרוֹבֵד חֲלוֹמוֹת.

יֶשְׁנָן מַחְשָׁבוֹת זוֹעֲפוֹת
מְקוֹרָן בְּוַדַּאי מִן הַפְּחָדִים.
יֶשְׁנָן הַבָּאוֹת מִן הַתְּמִימוּת
הֵן כְּמוֹ הָאוֹרוֹת הַזַּכִּים.

עֵץ קָשׁוּחַ תָּמִיד,
שָׁרְשָׁיו רְווּיִים.
תִפְאַרְתּוֹ -
בּוֹהֶקֶת כְּתַפּוּחַ זָהָב.
יֵאוּשׁוֹ מִתְעוּקוֹת צַמַּרְתּוֹ.

בְּמַאֲמָר חֲכָמִים
חָכְמָה הִיא דֶּרֶךְ טוֹבָה.
נוֹף פְּנֵי אֱנוֹשׁ, נוֹפֵי חַיִּים.
כֹּה חָכָם הַשִּׁבִיל.
כֹּה חָכָם הַהֵלֶךְ.

יְקִיצָתוֹ בּוֹ מְתַעְתַּעַת,
אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהִתְעוֹרֵר בִּנְחִישׁוּת.
נֶאֱבַק בְּרִפְיוֹן עַפְעַפַּיִים,
לְהַגִּיעַ לְעֶרוּת בְּהִירָה וְנֶחְרֶצֶת.

מִתּוֹךְ אַשֵּׁר שָׁכַחְתִּי
מִתּוֹךְ שֶׁאֶזְכֹּר,
חָלָלִים צְפוּפִים מְאֹד
אַשֵּׁר בְּקֹשִׁי מְכַסִּים אֶת הָאוֹר

צִפּוּר עֲצוּמַת חֵן,
עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי נִכְנְעָה,
לְלַּהַט חַמָּה.
חֲבוּלָה.
עַל אֶדֶן שְׂרוּעָה,
עַל כְּנָפָה הָשׁוֹתֶתֶת,
סִמָּנֵי פְּגִיעָה.

בִּרְחוֹב צָפוּף הֲמוֹנִי,
בְּפַאֲתֵי שׁוּק יְרוּשַׁלְמִי צִבְעוֹנִי-
מְצַוְחִים רוֹכְלִים,
מַתִּיזִים מִילִּים וְיְבָבוֹת.
בְּקוֹל צוֹרְמָנִי
הֲמוּלַת שְׁוָקִים.

מוּל הָתְּרָנִים
הֵם מְקִיצִים מִשְּׁנָתָם.
מִתְנַפְּצִים גַּלֵּי הַיָּם,
אֶל הַשַּׁחַר הַקָּם.
בְּחָדְשֵׁי קָיִץ לוֹהֲטִים
מִתְעַלְפִים אֶל חוּמָם.

מִשְׁאֲלוֹת לָרוּחַ, נִלְחֲשׁוֹת לְאַט לְאַט.
תִּקְוָה חֲדָשָׁה בִּזְמַן שֶׁמֶשׁ וּשְׁקִיעָתָהּ.
קֶצֶף הַיָּם מְנַפֵּץ אֶת הַסְּלָעִים.
אֲדַמְדַמִּים מִתְחַלְפִים דִּמְדוּמִים.

נֶאֱסְפוּ שִׁירַיי אֶל נִשְׁמָתִי,
אוֹסְפִים אֶת כֹּל נִימֵי יַלְדּוּתִי.
אוֹתָהּ תֵּיבַת נְגִינָה אֵינָהּ מַפְסִיקָה-
לְנַגֵּן אֶת פָּסְקוֹל חַיַּי.

גֶשֶׁם חַזֵּק יָד הָרָשׁ,
שִׁיר לוֹ כְּשׁוֹשָן אֲדֻמִּים.
גַּם הָעָשֶׁר לוֹ קֶמַח וְלֶחֶם שָׂשׂוֹנִים.
שְׁתוֹל וּנְטַע בּוֹ מַנְעַמִּים.

אָז נִצְחַק בְּלִי לְהַפְסִיק
וְנִרְקַע בָּרַגְלַיִים.
יֵשׁ מָחָר אֵין מָחָר
הַכֹּל רָשׁוּם בָּעֵינַיִים.

הַגֶּשֶׁם מְסַפֵּר סִפּוּר יָשָׁן
עַל יָמִים שֶׁל קֶשֶׁת בֶּעָנָן.
הוּא בּוֹכֶה וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר
כִּי הָרֵעוּת אָבְדָה מִזְּמַן.

גַּם הַשָּׁנָה חָזַר הַגֶּשֶׁם
לְהַכּוֹת בַּחֲצִיפוּת עַל הָאֲדָמָה.
תִקְתוּקָיו חוֹבְקִים אֶת הַשָּׁמַיִים
וִרֵיחוֹ לְזִכְרוֹנוֹת וְנֶחָמָה.

בַּחַיִּים חֲלָלִים רֵיקִים
(פִּינוֹת לֹא סְגוּרוֹת)
פַּנְטוֹמִימָה עַל בָּמָה חֲשׂוּפָה.
וּמַה בִּכְלָל מְחַפְּשִׂים
בִּמְקוֹמוֹת נְטוּשִׁים.

נִקְטַף כְּפֶרַח, נִשְׁמָתוֹ נֶעֱלֶמֶת
אַךְ צְחוֹקוֹ תָּמִיד מִּנִי אָז.
עַד עַכְשָׁיו כְּגוֹדֶל צְנִיעוּתוֹ
לֹא יֶעְתַּק לְעוֹלָם זִכְרוֹנוֹ.

אָדָם וְחַוָּה חֲלוֹמוֹת מְשׁוּתָּפִים
וְהַשֶּׁמֶשׁ כִּמְנוֹרָה בִּרְקִיעַ רְקִיעִים.
הַאִם עוֹלָמָם מְשׁוּתָּף
הַאִם יוּכְלוּ לִצְלוֹל לַמַּעֲמַקִּים.

דְּמָעוֹת הוֹפְכוֹת לְנַחַל פְּנִינִים,
שׁוֹטְפוֹת מְטַהֲרוֹת נְהָרוֹת עֲכוּרִים.
אַחַת אַחַת זוֹלְגוֹת לְאִיטָּן,
אֶת הַרְגָּשׁוֹת הוֹפְכוֹת לְיַם אֵיתָן.

זוֹכֵר, יְמֵי חוֹרֶף בְּרוּכִים
שָׁמַיִם זְהוּבִים, שֶׁמֶשׁ שַׁקְרָנִית.
אָמְרוּ כִּי חוֹרֶף נוֹקֵשׁ בַּדֶּלֶת.
סִפְּרוּ כִּי יַעֲזוֹב בְּטֶרֶם עֵת.

צִיּוּר מְמוּסְגָר וּמֻכָּר, נְשִׁימָה עֲמֻקָּה
אוּלַי מַסָּע דִּמְיוֹנִי אַל מְבוֹכֵי הֶעָבָר.
אִשָּׁה סָפֵק חוֹשֶׁבֶת סָפֵק בּוֹכָה
סְגוּרָה לָעַד בְּתוֹךְ אַגָּדָה בְּדוּיָה.

הֵם שָׁרִים,
פִּרְחֵי יַלְדוּתָם אֵינָם נָמִים.
שָׁמַיִם כִּגְבוּל לְעוֹלָמִים.
וְאוּלַי הֵם יוֹדְעִים
דְּבָרִים שֶׁאָנוּ מַסְתִּירִים.

סַפֵּר לִי עַל מָה אַתָּה חוֹשֵׁב
הֵיכָן כֹּחֲךָ לְלֹא שֶׁמֶשׁ וּלְלֹא אוֹר.
אַל תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ
הָרוּחַ תָּשׁוּב וּתְלַטֵּף.

הַשָּׁנָה תִּמְצָא הַיּוֹנָה
מָנוֹחַ וְשַׁלְוָה בִּמְעוֹנָהּ.
הָרִים מִסָּבִיב יֵדְעוּ
כִּי דָּרְכָּה אָכֵן נְכוֹנָה.

וּמִכָּל הַלֵּב אֲנַחְנוּ הַטּוֹבִים בָּעוֹלָם,
הַכּוֹאֲבִים, הַכּוֹעֲסִים אַךְ אוֹהֲבִים.
אֲנַחְנוּ שֶׁגּוֹרָל אֶחָד מַדְהִים -
שָׂם אוֹתָנוּ כָּאן גֵּאִים וּשְׁלוּבִים.

כּוֹכָבִי יִשְׁמֹר עָלַיי בִּשְׁנָתִי.
יִכְבֶּה לְאִטּוֹ וְאַחֲרָיו לְבָנָהּ.
לִשְׁאֵלוֹתַי יַעֲנֶה בִּקְצָרָה.
תְּשׁוּבוֹתָיו יִבְדֶה מִמוֹחוֹ.
יְשַׁדֵּר אֵלַיי בְּכָל כֹּחוֹ.

דֶּרֶךְ בָּהּ עָבְרוּ אֲבוֹתֵנוּ
רוּחַ קָדִים הוֹלֶכֶת וּבָאָה.
בְּיַם סְעִיפֵי שְׂדוֹת הַמַּטָּעִים
וּכִּתְפֵי חִטִים יְחֵפִים.
הֵיכָן שׁוֹכֵן אַלּוֹן אֱלֹקִים.

הַבַּיְתָה הוּא רוֹצֶה, קוֹרֵא,
אֶל הָאֲדָמָה הָאֲהוּבָה הַנְּקִיָּה.
צוֹפֶה בְּשָׁמַיִם גְּבוֹהִים בְּרֶגַע
בְּלִי שֶׁמֶץ חָרְטָה.

כְּשֶׁאֵין מַיִם יִסְתַּפֵּק בְּאוֹר.
כְּשֶׁמְּאֹד צָמֵא יִלְעַס פִּסַּת אֲדָמָה.
עֵינָיו אֲדֻמּוֹת מִשֵּׁנָה טְרוּפָה
אֶת הַבֹּקֶר יִפְקַח בִּנְדָבָה.

הֲוָיָה שֶׁל צְנִיעוּת וְנֹעַם,
הַבָּאָה עַכְשָׁו עַל מַרְבָד.
בַּחִבּוּק וּזְרוֹעוֹת לוֹפְתוֹת
וְאָהֲבָה אַחַת גְּדוֹלָה.

שְׁמוּעָה פָּשְׁטָה כְּהֶרֶף עַיִן
וְגַם אָרְזָה זִכְרוֹנוֹת.
סִפּוּר שֶׁהָיָה,
וְאוּלַי לֹא הָיָה?
אַךְ אֲהַבָתָם לֹא הִסְתַּיְּמָה-
בִּטְּרִיקָה.

הַבֹּקֶר אֶפְתַּח אֶת הַתְּרִיסִים
אַל בֹּקֶּר שֶׁמֶּשׁ אֲשֶׁר יִשְׁתַּקֵּף.
אוּלַי הַבֹּקֶר עֲדַיִן מְנֻמְנָם
עֲדַיִן מִתְכַּרְבֵל בַּחֲלוֹמוֹת.

כְּבוֹד אָבִי,
הֵיכָן מִצְטַלְּבוֹת נְקֻדּוֹת.
כֵּיצַד יִסָּגֵר מַעְגַּל
וְאַתָּה אַיֶּכָּה.

יָם עֲנָק רָקוּעַ נְחֹשֶׁת.
לְחָשִׁים תְּמִימִים עַל הַנָּמֵל.
כָּל הַהֵלֶךְ הָעוֹבֵר בַּסַךְ,
נִפְעַם מִבַּהַט גַּל.

נֶעְתָּר לְחַלּוֹן הַזְּמַן שֶׁאוֹזֵל.
מִבַּעֲדוֹ הוּא מַבִּיט עַל עַצְמוֹ.
מָה טוֹמֶנֶת בְּחֻבָּהּ הַשָּׁעָה הַקְּרוֹבָה,
יוּכַל רַק לְנַחֵשׁ, לֹא יֵדַע.

אֵלֶיךָ אַבָּא
נִשְׁבָּרִים בְּקוֹלָם.
עוֹרְגִים בְּנַפְשָׁם
לִרְחוֹץ עֲווֹנָם.
אֲשֶׁר הֵמִירוּ אֶת שְׁנָתָם
לְהָקִיץ וְלָשֵׂאת,
מִזְמוֹרֵי סְלִיחוֹת

זְמַן, כִּמְעַט סְתָיו, לַשֶּׁמֶשׁ-
קָשֶׁה לְהִסְתַּתֵּר, קְצָת לַח, מְטֻשְׁטָשׁ.
חַגִּים בָּרֶקַע וְתֵּבַת הַזִּמְרָה-
תַּתְחִיל שׁוּב מֵהַתְחָלָה.
יְמֵי סְלִיחוֹת וּמְחִילָה.

שַׁבָּת בִּירוּשָׁלַיִם.
כְּמוֹ תְּשׁוּקָה שֶׁל יַחַד.
כְּמוֹ כְּמִיהָה לְשָׁלוֹם.
בְּפַאֲתֵי בָּתֵּי כְּנֶסֶת,
מִתְגּוֹדְדִים מַלְאָכִים

יֵשׁ הַר יָרוֹק גּוֹחֵן לָמָיִם.
בְּעִקְּבוֹתָיו רוֹעֲמִים מָפָּלִים.
אֶשׁבּוֹל תָּמָר בְּכָּתֹם מַתְאִים.
דֶּרֶךְ מִתְנָחְשֶׁלֶת, שְׂדוֹת הָאֲדוּמִים.

עַל גְּדוֹת הַמִּפְרָץ זִכָּרוֹן יָרוֹק.
אַלְפֵי מְנוֹרוֹת דִּמְדוּמִים.
צָעִיף מִסְתַּחְרֵר שֶׁל יָם וְשָׁמָיִם.
גֵּאוּת וְשֶׁפֶל מִתְפָּקְעִים.

פִּרְחֵי יַלְדּוּתִי,
אֶתֶּן לָהֶם לַחֲזוֹר וּלְהִתְרַחֵשׁ.
שָׁם עַל גְּדַת דֶּרֶךְ,
נוֹצֶצֶת שְׂדֵרָת הַנְּעוּרִים

נִשְׁכָּחוֹת אֲשֶׁר גִּלִּיתִי לַטּוֹב.
זִכְרוֹנוֹת מֵהֵם בָּנִיתִי תִּקְווֹת.
הֶעֱמַסְתִּי הֵיטֵב בְּמִלִּים.
מִלִּים רוֹקְמוֹת שִּׁירִים.

הָאֲגַרְטָל הַמֻּנָּח בְּזָוִית הַמִּזְנוֹן
לֹא בְּמִקְרֶה שָׁקוּף וְגוֹבְהוֹ בֵּינוֹנִי.
הוּא אֲשֶׁר יָכִיל מֵיטָב פְּרָחִים
בְּצִבְעֵי אֹפֶק מַרְהִיבִים.
יַזְכִּירוּ נִשְׁכָּחוֹת.

זוֹ אִוְשָׁת לֵב,
צְמֵאָה לִפְעִימָה רוֹטֶטֶת.
זֶה הַלֵּב הַמְּיַחֵל,
לִמְּעַט שַׁלְוָה וְשֶׁקֶט.

עִיר מֻקֶפֶת שְׂדוֹת קֶּטֶל.
מָגֵן אֱנוֹשִׁי וְנִשְׁפַּךְ דָּמוֹ.
מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת מְדֻיֶּקֶת.
מִצַּד מַמְלָכָה מִצַּד חֻרְבָּה.
בַּתָּוֶךְ חֹרְשָׁה עֲבוֹתָה.

מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָהּ שְׁקִיעָתָהּ הַקָּשָׁה.
שָׁעוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת עַל פְּנֵי לְבָבָהּ.
אוֹתָהּ יְמָמָה אֵינָהּ מְבִינָה, נֻקְשָׁה.
אֵיךְ כְּדֵי לְעֶרֶב זְקוּקָה לִנְּדָבָה.

בִּגְדֵי פְּאֵר לָבְשׁוּ שָּׁמַיִם.
כּוֹכָבִים הִתְהַדְּרוּ בִּכוּתוֹנֶת זְמַן.
גַּלָבִּיָת פַּסִּים לָבְשָׁה לְּבָנָה,
אֶל מוּל שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר תִּבְקַע

יָם סָגֹל וְקַרְנַיִם נִשְׁלָחוֹת עֲמֻקּוֹת.
צְלִילִים נִשְׁמָעִים בְּסִמְפוֹנְיָת חֶזְיוֹנוֹת.
כּוֹכָבִים קְטַנִּים בַּדִּים, מְאִירִים כְּנֵרוֹת.
הַיָּרֵחַ מְצַ´זְבֶּט וְשָׁר שִׁיר נוּגוֹת.

רוּץ אֲחִי רוּץ,
יְבָרְכוּךָ הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת,
הֵן אֲשֶׁר יְפַיְסוּ קוֹדְמָתָן.
אַתָּה חַיָּל שֶׁל כֹּל הָאִמָּהוֹת
מַּרְגִּישׁ וְיוֹדֵעַ הַכֹּל.

זְמַן לִהְיוֹת, זְמַן לֹא לִהְיוֹת
לְהֵאָחֵז בְּגַרְגְּרֵי זִכְרוֹנוֹת.
אֶל עַצְבוּת הַכְּרַךְ,
לְטַפְטֵף זַהָרוּרֵי תִּקְוָה.

כִּמְעַט נוֹגַעַת בְּמוּדָע
מְעֻרְפֶּלֶת דִּמְיוֹנוֹת.
נִסְחֶפֶת לִמְחֹל עַרְטִילָאִי
שֶׁל מִלִּים, עֲדִינוֹת כְּהֵדִים מְהַדְהֲדוֹת.
מַגְשִׁימָה לְעֵת עַרְפִלֵּי חֲצוֹת.

כֹּל דּוֹרוֹת,
יֶהְגֶּה הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל פְּנִינוֹתָּיו,
מִילִים שְׁזוּרוֹת שִׂמְחָה.

הִרְהוּרִים, תּוֹקְפִים מִתַּקִּיפִים,
עַל דַּקּוֹת הַיְּמָמוֹת.
טוֹעִים, תּוֹעִים, טוֹוִים,
נָתִיב, שְׁבִיל, אוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת
אֲחִידָה אוֹ מְמַהֶרֶת.

אָדָם וְכַּלְבּוֹ,
רְגָשׁוֹת עַד הַסַּף.
וְשָׂדוֹת, וּשְׁבִילִים, וְרוּחַ
וְאֶל לִבּוֹ יַעֲמִיק לֶאֱסֹף,
אָהֲבָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ.

יֶלֶד קָטָן נִשְׁאַר בִּי מֵהַגַּן
נִשְׁלַח עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה.
עִם זִכְרוֹנוֹת וּמְעַט גַּעְגּוּעִים
וּמְעַט מְאֹד צְבָעִים.

לְהִקָּשֵׁר לַאֲנָשִׁים מְיֻחָדִים,
בְּטַלְּלֵי לְבָבוֹת סְתָוִים, או קֵיצִים.
פָּנִים נוֹשְׁבוֹת וּמְאִירוֹת לִקְרַאת עֶרֶב,
כַּעֲטֶרֶת זְהָבִים בִּוְרָדִים רְקוּמָה.
אַהֲבָה תְכוּלָה, נֶדֶר לֶהָבָה.

דָפָה נֶאֱמָנָה
נִצְמֶדֶת
אֶל אָזְנִי.
לְכוּדָה
בְּמֶרְחֲבֵי הַזְּמַן.

יוֹתֵר מֵהַמַּהוּת, יוֹתֵר מֵהַהֲוָיָה,
יֵשׁ אֱלֹקִים שׁוֹכֵן אֵין סוֹף.
יֵשׁ תְפִילוֹת, יֵשׁ נִיסִים
יֵשׁ אֱלוֹקֵי יֵם וְחוֹף.

זַעֲקָתוֹ אִלֶּמֶת, כָּךְ בְּבֵית אַבָּא.
כְּאֵבָיו לְעוֹלָם אֵינָם שְׁקָרִים.
אָז יְנַסֶּה לִשְׁכֹּחַ, לְהַסְתִּיר
נַחַת זְרוֹעוֹ שֶׁל אַבָּא, הַקְּרִיעָה.
יִזְעַק לְאִמָּא וְאֵין תְּשׁוּבָה.

בְּתוֹךְ רֹאשׁוֹ מִתְכָּרְבְּלוֹת מַחְשָׁבוֹת,
מִתְכַּסּוֹת בִּשְׂמִיכוֹת נֶעֱלָמוֹת
מַה יִהְיֶה עָלָיו בְּיוֹמוֹ הֶחָדָשׁ,
הַאִם יִדְרוֹךְ בְּאוֹפֶק יְמִין.

הֲיִתָּכֵן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִגִּיעוּ גַּלִּים אֵלֵי חוֹף?
הָאֶפְשָׁרִי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִפָּגְשׁוּ חוֹשֶׁךְ וְאוֹר?
יֶשְׁנָן דֵּעוֹת, עֵצוֹת, יֶשְׁנָן דְּרָכִים.
חוּגֵי שְׁאֵלוֹת, אִי הֲבָנוֹת.
תְּדָרֵי שִׁכְחָה, תְּדָרֵי זִכָּרוֹן.

רוֹצֶה לְהַמְלִיךְ אֶת עַצְמוֹ,
עַכְשָׁו כְּשֶׁמַּגִּיעַ מִן הַמַּחְסוֹר.
כּוֹסֵף לִיבּוֹ, עוֹרֶגֶת נִשְׁמָתוֹ,
לָבוֹא מִתּוֹךְ סְלִיחָה וַהֲבָנָה,
לְהַנְהִיג אֻמָּה שְׁלֵמָה.

בְּפָרְהֵסְיָא חוֹפְשִׁיִים,
אוֹמְרִים כּוֹכָבִים, דּוֹר עֲנִיִּים.
מְפֻזָרֵי רֹאשׁ, דַּעְתָּנִים
בֵּין עַצְמָם אֵינָם מַבְדִּילִים.

אַהֲבָה וּקְדֻשָּׁה נֶאֱרַגוֹת,
אֵיתָנוֹ, צוֹעֲדוֹת בְּדַרְכֵי רְגָשׁוֹת.
לִפְעָמִים אָנוּ בּוֹגְדִים בְּמַשְׁמָעוּתָן,
מְאַבְּדִים אֶת הָרֹאשׁ, נִסְחָפִים לְשִׁגָּעוֹן,
הַתָּלוּי בְּשִׂנְאָה, קִנְאָה וְטִינָה.

עֲדַיִן, יוֹרֵד גֶּשֶׁם-
הַיָּם מָלֵא בְּשָּׁמַיִם נוֹפְלִים.
סִירוֹת דַּיָּגִים שׁוֹבְתוֹת בַּצַד.
גַּם סִימָנֵי רַגְלַיִם אֲשֶׁר הֻטְבְעוּ בַּחוֹל
נִמְחֲקוּ עַד בְּלִי הֶכֵּר.

רַק עִקְּבוֹת נוֹתְרוּ,
שֵׁמוֹת כְּתוּבִים בַּחוֹל.
אֵיךְ אֶפְשָׁר בִּכְלָל,
לִסְלוֹחַ וְלִמְחוֹל.

כְּחוֹלֶךְ בִּי מְתַעְתֵּעַ, גַּלָּיךְ קוֹצְפִים.
מִן הָאֹפֶק קוֹלֵךְ נִשְׁמַע עָדִין וְרַךְ.
כַּפּוֹת רַגְלָיי נוֹגְעוֹת לְחוֹפַייךְ.
אַת בִּי הַשָּׁמַיִם,
הַיָּם וּמֶרְחַבָיו.

חַיִּים של חֲלוֹם, עִרְפּוּל חוּשִׁים,
וְדִמְיוֹנוֹת עַל עוֹלָם אַחֵר טוֹב יוֹתֵר, אוּלַי...
נִסְחָפִים עִם הַיָּם לְגַלִּים מְשֻׁגָּעִים,
מְרַחֲפִים כְּשָׁמַיִם בְּהִירִים.

הֵיכָן הַמְּשׁוֹרֲרִים שֶׁל פַּעַם,
וּכְּאִלוּ יָדְעוּ אֶת זְמַנָּם,
כְּדֵי לַחְקוֹק עוֹד שִׁיר בַּסֶּלַע.
וְאוּלַי מִלַּת חוֹתָם, וְנֶעֱלַם-
פַּיְטָן נֶכֶס צֹאן בַּרְזֶל.

בְּקִיעַת בֹּקֶר אֲבִיבִית יְרַקְרַקָה
מִשְׁאֲלַת יוֹם שַׁחְרוּרִית מְתַקְתַקָה,
אָבִיב נִמְזַג בִּצְבָעִים מְסַנְוְרִים
כָּזֹאת הִיא עוֹנַת הָאוֹהֲבִים.

חִבּוּטֵי נַפְשִׁי, כִּלְחִישַׁת רוּחוֹת
נָע בֵּין גַּעְגּוּעִים וְזִכְרוֹנוֹת.
בַּחֹרֶף, מִתְרַחֵק מִסַכָּנוֹת
בַּקַּיִץ מִשְׁתַּלֵּב תְּכוּפוֹת.

אָמַרְתִּי, שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם,
אֶת עֶדְרֵי הַצֹאן אַנְהִיג אֶל עֲנָנִים.
כְּמִיהָה, מַחְשָׁבוֹת, דֶּרֶךְ.

וְהָעוֹלָם הַיּוֹם מְחַיֵּךְ, כָּל כֻּלּוֹ,
כָּל הַתְּחוּשׁוֹת פּוֹרְשׂוֹת כַּנְפֵי נְשָׁרִים.
הַיָּם כָּחֹל יוֹתֵר, וְהַשֶּׁמֶשׁ יְצוּקָה בִּמְעוֹנָהּ.

מַדּוּעַ צִפֳּרִים תָּמִיד נֶעֱלָמוֹת
בְּכָל פַּעַם הֵן חוֹזְרוֹת וְשׁוֹכְחוֹת.
מַמָּשׁ כְּמוֹ הָאָדָם הֵן מְחַפְּשׂוֹת
אֶת הַנָּתִיב הַנָּכוֹן לַחֲלוֹמוֹת.

כְּמוֹ אָבִיב, אֲהָבוֹת נֶאֱסָפוֹת בְּמַחְרֹזוֹת עִנְבָּר.
פְּרָחִים שְׁזוּרֵי שִׂמְחָה, כָּךְ אָבִיב, אַהֲבָה נוֹגַעַת בּוֹ וּבָהּ.
יָפֶה הָעֶרֶב וּנְעִימוֹת הָרוּחוֹת.
וַאֲרֻכִּים הַיָּמִים.

תֹּם וְיֹשֶׁר, אַחְוָה אֵין דֹּפִי,
הַיֵּשׁ לֶחֶם פָּשׁוּט יוֹתֵר,
אוֹ עָשׂוּי זָהָב, פַּת חֲלָקָה -
כִּי אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא,
נְשָׁמָה בָּרָה.

מִי אַתָּה שֶׁתִּגְּדַע חַיָּיו שֶׁל עֵץ,
אֶת עֲנָפָיו תַּשְׁלִיךְ אֶל מְדוּרוֹת.
כְּבִימוֹת יְּהוּשֻעַ הַשֶּׁמֶשׁ נֶעֶצְרָה,
מַהֲלַךְ וְאֵין בּוֹ חֲזָרָה.

כּוֹכָב הִתְחַתֵּן עִם כּוֹכָבָהּ,
בְּחֶשְׁקֵי שָׁמַיִם מְצִיצִים שְׁנֵיהֶם, כָּבִים.
בְּחִישׁוּקֵי סַהַר אֵינָם טוֹעִים,
אֵינָם תּוֹעִים בַּדְּרָכִים, לִפְעָמִים נִפְרָדִים.

מִלִּים פְּשׁוּטוֹת כְּמוֹ עֶרֶב קַל,
כְּמוֹ מַיִם שְׁקֵטִים, כְּמוֹ חוֹל.
בּשִׁיר עַל אַהֲבָה, צְלָלִים, נוֹף
מֻשָּׂא אֲרִיכוּת, בְּהֶחְלֵט אַהֲבָה.

וּבַחֲלוֹם הוּא עוֹמֵד שָׁם, אֲבִי-
בֵּין הֶהָמוֹן תּוֹעֶה בַּדְּרָכִים.
בַּחֲלִיפָה שְׁחוֹרָה וּמַבָּט נָפוּל,
מְחַפֵּשׂ נָתִיב וּמַסְלוּל.

בְּעִתוֹת זְרִיחָה תַּעֲלֶה תְּפִלָּה,
גּוֹאִים צְלִילֶיהַ כִּתְקִיעַת שׁוֹפָר.
הֶאָרָה יוֹמִית חֲדָשָׁה וְנוֹצֶצֶת,
מְלֵאָה וַעֲשִׁירָה בְּנִיגּוּנֵי חָכְמָה.

שְׁעוֹת צָהֳרָיִם רְגִישׁוֹת
שָׁעָה שְׁתָּיִם, שֶׁמֶשׁ, אֲנִי תּוֹהֶה
הַאִם לְהַשְׁלִיךְ מַחְשָׁבוֹת אָבְדָנִיוֹת
בְּדַעַת בֵּין הָעַרְבָּיִּם

לָמַדְתָּ לִבְכּוֹת, לַחְשּׁוֹב
לִצְחוֹק וְלִרְקוֹד הָמוֹן
גַּם כְּשֶׁהַמִּלִּים בָּרְחוּ,
הִשְׁמַעְתָּ אֶנְקַת שִׂמְחָה

בַּשָּׁמַיִם גּוֹרָלְךָ חָרוּט וְכָךְ הַנֶּפֶשׁ
מְנַסָּה לְהַתֵּל בַּעֲרָכִים כְּמְחֻיָּבוּת אִישִׁית
וְהֵן מִילּוֹתֶיךָ סִבּוֹתֶיךָ-
אִם לְשׁוֹנְךָ תַכֶּה חַטָּאִים.

בְּקִיעָה שַׁחְרוּרִית שֶׁל יוֹם,
כָּזֶה בּוקֶר לְּלֹא שֶׁאָרִים אֶתְמוֹלִיִּים.
זְמַנֵּי הַחֹרֶף קְצוּבִים,
גַּם אֲנִי מַתְחִיל לְחַשֵּׁב זְמַנִּים.

הָאֹפֶק עָיֵף,
שָׁם הָעֵצִים בּוֹרְחִים מֵהַשְּׂרֵפָה.
שָׁם שְׁקִיעָה רָזָה וּצְרוּדָה,
שָׁם חוֹלֵף הַזְּמַן כְּמַעֲשִׂיָּה,
תְּנוּמָה.

מַכֶּה וּמַכֶּה על תֹהוּ חֲטָאָיו,
מֵיתָרֵי כְּאֵבָיו פּוֹקְדִים לֵילוֹתָיו.
צִלּוֹ מְרַצֵד עַל אֶדֶן קִירוֹתָיו,
מִצְטַמְרְרוֹת לִבְכִי מַנְגִּינוֹתָיו.

בְּשוֹרַת שַׁלְוַת חֹרֶף,
שַׁלְוָה נֶאֱחֶזֶת בִּגְשָׁמִים מְאַחֲרִים.
עוֹנָה יָפָה שֶּלּא יַחְדְּלוּ שָׁמֶיהָ,
כֵן יִרְבּוּ אוֹצְרוֹתֶיהָ.

פְּסִיעוֹת עֲמוּמוֹת אֶל לַיְלָה עַרְפִּילִי
כִּמוֹ חֲלוֹמוֹת שְׁחוּקִים שֶׁל חֲצוֹת.
בֵּין בָּתִּים מֻכָּרִים בְּעָבַר עֲתִידִי
בְּתוֹךְ חֲדָרִים גְּדוֹלִים שֶׁל דִּמְיוֹנוֹת.

אָדָם וְנָקִי וּבָהִיר,
צָנוּעַ וְנָכוֹן וְזָרוּחַ.
וְלוּ רַק יָדַעְתָּ, אָדָם,
מַה נָכוֹנוּ לְךָ הַחַיִּים

בִּירוּשָׁלַיִם רְחוֹבוֹת מְהַדְהֲדִים
בִּדְמָמָה אֶת כִסוּפֵי הַהוֹלְכִים,
בִּשְׁבִילֵי נְחֹשֶׁת מְהַפְּנְטִים.
רַק רְצוּעָה לְבָנָה צָרָה
נוֹתְרָה מִן הַסְּעָרָה.

חַיָּבִים לָנוּעַ בְּקֶצֶב הַגַּלְגַּל,
לִרְקֹד הֵיטֵב אֶת סִיבּוּבוֹ.
לֹא לְהֵעָצֵר בַּמִּישׁוֹר הַנָּאוֹר,
אֶת הַחָכְמָה לְקַדֵּשׁ כָּאוֹר.

הוּא הַצִּפּוֹר וְהוּא הַמָּטוֹס,
הַלְוָואִי וְהָיָה נִשְׁאַר קָרוֹב.
לֹא הִמְתִּין לִבְכּוֹת בָּרְחוֹב הַזָּר,
בַּחֹרֶף הַזֶּה הָרֵיחַ מֹֻכָּר.

עוֹנוֹת הַשָּׁנָה-
הֵן הַשּׁוֹמְרִות עַל הַזְּמַן
עַל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל,
הַמִּסְתּוֹבֵב כְּמוֹ כַּדּוּר,
לְרֶגַע אֵינוֹ נִרְגַּע.
עוֹנוֹת הַשָּׁנָה נִמְצָאוֹת בְּכָל דָּבָר
הֵן קַיָּמוֹת גַּם בַּאַהֲבָה.

מְחַפֵּשׂ צֶבַע אַחֵר, לֹא חִוֵּר.
גַּם לֹא עָיֵף אוֹ נִרְעָשׁ.
אוּלַי נִרְגָּשׁ מִזְּרוֹעוֹת אַהֲבָה
הַנִּרְקֶמֶת בִּדְמָמָה זַכָּה.

וְלֹא אָמַר דָּבָר, רַק הִשְׁקִיט.
בְּעֵינָיו שְׁקִיעָה שֶׁל עֶרֶב דַּקִּיק.
וּקְמִילָתוֹ שֶׁל פֶּרַח בְּטֶרֶם עֵת,
אֲשֶׁר הָיָה יְפֵה תֹּאַר וָמֵת.

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם חֹרֶף זֶה
יִזְכּוֹר רַק מַעֲשִׂים טוֹבִים.
אוֹ שֶׁמִּיָּד מַבּוּל כָּבֵד יָבוֹא
זִכָּרוֹן לְהַתָּרַת נְדָרִים.

קוֹל אָדָם קוֹרֵא הִנֵּה הִנֵּנִי
בּוֹקֵעַ לִפְרָקִים מֵאֲפֵלַת הַיַּעַד.
מַמְתִּין עַד תַּחֲלֹף סְעָרָה
וְהוּא יַשְׁמִיעַ שׁוּב קוֹלוֹ.

מִשְׁלַחַת לַיְלָה, כּוֹכָבִים וְיָרֵחַ
עֲדַיִן לֹא נֶחְצִים גְּבוּלוֹת.
רוּחַ נֶאֱבֶקֶת בֵּין קוּרִים,
לֹא מִתְנַפְּצִים בְָּלוֹנֵי בְּדֹלַח,
אוֹבוֹת מֶרְחַקִּים.

עַל מַצָּע שָׁלוֹם וְאַהֲבָה,
גַּם יוֹנָה אַחַת יְכוֹלָה -
לְהִשְׁתַּלֵּב עִם הַיָּרוֹק וְהַכָּחֹל,
עִם הָעוֹלָם הַגָּדוֹל.

אָדָם הוּא יָם, הוּא חוֹף
וְאִם גַּם נַחַל, עֲדֵי סוֹף.
יָמִים וְעוֹד מַכֶּה גַּלִּים
בְּמוֹרָד חַיָּיו עַל הָרִים

עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי נִמְצָא
מְבַקְּשׁוֹת מַחְשְׁבוֹתַי אֲחִיזָה.
וְאֶת עֲרָפֶל תוּגוֹתָיי,
מְפַזֶּרֶת גַּם הָעֲלָטָה.

עִם הָאוֹר הָרִאשׁוֹן
בְּחַלּוֹן פָּתוֹחַ,
נוֹבֶמְבֶּר וְרַק מְעַט קַר.
נְגִיעוֹת רַכּוֹת בַּאֲוִיר הָרָטֹב,
נְשִׁימוֹת רְגוּעוֹת שֶׁל סְתָיו.

כְּמוֹ חֲלוֹם עָנֹג הִיא פּוֹסַעַת
עֲרָפֶל מָתוֹק הִיא זוֹרַעַת,
לוֹחֶשֶׁת סוֹד קָסוּם
וּמְפַזֶּרֶת בֹּשֶׂם שֶׁל אָבִיב.

עֵת עֵמֶק יִשְׁקֹט וַאֲפֵלָה תַּרְגִּיעַ
עֵת חֲלוֹם יִצְבַּע רְקִיעִים בְּוָרֹד.
עֵת הִיא אֵלָיו תַּעֲלֶה וְתַגִּיעַ
כְּמֵהָה בְּלִבָּהּ לְזֹהַר אַהֲבָתוֹ.

הָצֵל שֶׁלְּךָ מִתְגָּרֶה בְּךָ,
מְשַׂחֵק אִתְּךָ בְּמַחְבּוֹאִים.
אַתָּה בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ
וּמִסְתַּתֵּר בֵּין כְּתָלִים,
שֶׁנְּמֵסִים וְנֶעֱלָמִים.

הַלֵּב בּוֹעֵט כְּמוֹ אֶלֶף פְּעִימוֹת
פְּעִימוֹת מְהִירוֹת אֵינָן קְצוּבוֹת.
לְקֶצֶב נְשִׁימוֹתָיו שֶׁל תִּינוֹק יָשֵׁן
יָשֵׁן בְּרֹךְ עַל בֶּטֶן אִמּוֹ.

כְּשֶׁחָזַר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת מֵהַצַּיִד,
לִבּוֹ הִתְהַפֵּך עָלָיו קָשׁוֹת.
אוּלַי הַתַּפְקִיד קְצָת גָּדוֹל עָלָיו
אוּלַי עָלָיו פָּשׁוּט לְהַנְמִיךְ.

כְּמוֹ קְלִיפַּת הַבָּצָל מִתְקַלְּפוֹת הַפָּנִים
קְלִיפָּה וְעוֹד קְלִיפָּה, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.
וְהָרוּחוֹת הֲקָלוֹת נִישָּׂאוֹת
עַל כְּנָף מַנְגִּינָה
וְרוּחַ אַחַת אֶת הַפָּנִים לוֹקַחַת
לִמְחוֹזוֹת הָאַגָּדָה.

עוֹד דַּף שֶׁל חוּלִין עַל בָּד הַסְּתָיו,
אִישׁ כְּבָר קָרָא, אִישֹ בְּוַדַּאי כָּתַב.
הֲרֵי לֹא נַחְוֶה שִׁטָּפוֹן מְקוֹמִי,
וְגֶשֶׁם לֹא נִמְהַל עִם שֵׁבֶר עַב.

אֶל הַמָּחָר-
בְּכֹחַ הָרָצוֹן וְהָאֱמוּנָה.
רוּחַ הָאָדָם אֵינָהּ נְכָאִים
כְּשֶׁעַל הֶעָבָר אֵינוֹ מִצְטַעֵר,
וְאֶל הַמָּחָר לֹא יְאַחֵר.

כְּשֶׁאַתָּה הוֹרֵס עַצְמְךָ, בִּפְרָטִיוּת-
לֹא בִּזְהִירוּת בִּמְעַט הַסְסָנוּת.
זְכוֹר, יָדְךָ הַצְחוֹרָה מִיַּלְדוּת,
עוֹסֶקֶת עַתָּה בְּחַטְטָנוּת,
מְקֻמֶטֶּת מִמַרְדָּנוּת.

הַלֵּב מַגְבִּיהַּ כְּמוֹ עֲפִיפוֹן
חֲלוֹמוֹת אֵינָם הוֹפְכִים לְאָבָק,
שַׁעַר גַּן עֵדֶן נִפְתַּח
רֶגַע מְצוּקָה אֵינוֹ נִסְחַף.

הַשָּׁמַיִּם מִתְכַּהִים,
בְּחוּבָם מִקְּבָּצֵי עֲנָנִים,
כְּעֵינַיִם כְּחוּלוֹת גְּדוֹלוֹת,
מִתְמַלְּאוֹת בְּיַם דְּמָעוֹת,
נוֹפְלוֹת לְמָטָּה,
אֶל הָאֲדָמָה.

מִתְּפִלָה בְּלֶב אָדָם, לַחוֹפֶשׁ נוֹלָד.
הוּא אֶת צְעָדָיו לוֹקֵחַ, נִזְהָר.
וְיקַבֵּל אוֹתָם לְנִסָּיוֹן וְעוֹד אֶחָד,
וְישְׁזוֹר אֶל חֵיקָם כּוֹתֶרֶת.

הֲלֹא יָדַעְתָּ-אֵינְךָ יָחִיד,
לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ יִהְיוּ תָּמִיד.
עֵל עֶרֶשׂ בְּדִידוּתְּךָ הַסְּתָיו,
אַהֲבָתְךָ כְּיַעַר עֵרוֹם וְעָב.

עִם מִשְׁקְפֵי יַלְדוּת,
הָעוֹלָם נִרְאָה בָּרוּר וְצָלוּל.
טִשְׁטוּשׁ הַגִּיל, וַעֲרָפֶל הֶעָתִיד
כְּלָל לֹא מִשְׁתַּקְּפִים.

רָאוּהוּ הוֹלֵךְ, בַּדֶּרֶךְ צוֹעֵד
בְּדֶּרֶךְ וְאֵין בָּה מַסְלוּל נוֹסַף.
אָז יָדְעוּ, הוּא חוֹזֵר וּמוֹעֵד
קָם וּמִתְנַדְנֵד, אוֹ עַל הַסַּף.

דַּרְכָּם שֶׁל חֲבֵרִים וָתִיקִים -
לְהִשְׁתַּתֵּף עִם הַשְּׁתִיקָה
מְצִיאַת שְׁבִיל נֶחָמָה.
יוֹדְעִים גַּם שֶׁיוּכְלוּ יַחְדָּיו,
לְהִתְמוֹדֵד עִם הַמָּחָר הָרָב.

קָדְרוּ שְׁמֵי תִּשְׁרֵי,
שְׁקִיעָה הִתְנַחֲלָה-
עַל הַשְּׂדֶרָה הָפְּרוּמָה.
זִרְמֵי הַבְּרָקִים לֹא מִתְנָתְקִים,
הָאֲדָמָה מוֹשֶׁכֶת רְעָמִים.

שָׁנָה חֲדָשָׁה תִּזְרַח כַּאֲבִיבִים,
בָּהּ בְּוַדָּאִי צַעַר וְשִׂמְחָה.
יֵשׁ שֶׁיִּתְבָּרֵךְ בְּאֹרֶךְ רוּחַ,
יֵשׁ הַשְׁקָפָתוֹ מְבוֹרָכַה.

לַיְלָה, וְעוֹד נִשָּׂאִים דְּבָרִים
לֹא בְּגֶדֶף, כִּי בִּשְׂחוֹק נְעוּרִים.
מְלֶאכֶת מִלִּים פְּרוּעָה וּמְסֻבֶּכֶת,
לֹא מִשְׁתַּמַּעַת לִשְׁתֵּי פָּנִים.

אֶשְׁאֲלָה,
מִי יִתְּנֵנִי מִשְׂגַּבִּי?
עֹז לֶב הָיָה בִּי אַךְ עֲזָבַנִי.
עֵדִים כִּלְיוֹתַי וְהֵן אַחֲרִיתִי
עֵינַי הֵן הִשְׁתַּקְּפוּתִי.

עִקְבוֹת מָּשִׁיחַ עַל גַּל שְׁמוּעוֹת,
קָשֶׁה מִדַּי לֺּא לְרַמּוֹת.
הַיָּם הָרָחָב מֵכִיל אֶת הַשְּׁקָרִים,
וְהַחוֹפִים מִן הָאֱמֶת מִתְעַלְּמִים.

13 בְּמִסְפַּר, עֲגוּלִים כִּמְעַט

תְּרוּפוֹתָיִּי הֵן, עֵינַיִּי דוֹהוֹת.

בְּמִסְדָּר יוֹמִי בּוֹקֶר לֵילוֹת

בַּצָּהֳרַיִם עֵינַיִּי נֶעֱצַמוֹת.

תֵּן לַשָׁנִים לַעֲשׂוֹת בְּךָ
נִצְּחוֹנוֹת מִתְאָר לְדּוֹרוֹת.
שֶׁיִּזְכְּרוּ אֶת שִׁמְךָ,
וּמִלַּתְּךָ תְּעוֹרֵר בָּהֶם
צְמַרְמֹרוֹת.

אָשְׁרִי אוֹ אָסוֹנִי,
חוֹטֶר גִּזְעֵי שָּׁרַשַׁיִּי וּמְחַזְּקָם.
יַעַל כִּי נָתְנוּ בִּי אֱמוּנִים,
וְנָטְעוּ בִּי יְתֵדוֹת לְתָמִיד.

אַל תְּקַנֵּא בִּי בַּמִּלָּה וְלֹא בַּאֲמִירָה,
עוֹד לֹא הִתְנָפַּצְתִי לִרְסִיסִים.
מִּלִּים הֵן רְאִי לַנְּשָׁמָה הֵן תִּקְוָה,
הֵן מָקוֹר מַּחְשָׁבָה וְלַּהַט.

מִתּוֹךְ שִׁגְרַת יוֹם הַשִּׁשִּׁי,
מְרַצְּדִים לִפְנוֹת עֶרֶב הַדִּמְדוּמִים.
אִתָּן מִתְחַדֶּשֶׁת אֲוִירַת הִתְעַלוּת,
אוֹתוֹ נֵס חוֹזֵר בִּמְתִינוּת.

הָכְּלוּם אֵינוֹ דָּבָר,
אַךְ יֵשׁ וְהוּא עוֹלָם ומְלוֹאוֹ.
וּמִי שֶׁבַּקִּיא בְּחֶסְרוֹנוֹ,
רָגִיל וְאֵינוֹ תָּר פִּתְרוֹנוֹ.

הַמַּיִם הַמְתוּקִים שֶׁל הָאַהֲבָה,
צוֹחֲקִים נִיצָנֵי הַנִּשִׁיקָה,
לִטְעוֹם וְלָצֵאת מֵהַדַּעַת.

צִפּוֹר כְּלוּאָה בֵּין סֹורָגִים
לַמְרוֹת שֶׁהַחַלּוֹן מוּנָח פָּתּוּחַ,
וְאֵינָהּ בְּגּוֹבָה רַב

הֵם בָּאוּ לְכָאן מִכֹּל קַצְוֵי תֵּבֵל,
נִרְאִים מֻכָּרִים, אַךְ פְּנֵיהֶם שׁוֹנוֹת
וְאוּלַי דּוֹמִים בִּצְבָעִים אֲחֵרִים.
הֵם בָּאוּ לְהֵיאָחֵז, בָּאוּ לִבְנוֹת
לְהִבָּנוֹת וְאוּלַי לָנוּחַ,
בָּאוּ לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלָה.

אֶרֶץ וּבַה אֶלֶף שְׁנוֹתֶיהָ,
נוֹפֶיהָ עוֹלִים מִכֹּל יָרוֹק.
אוֹרְחוֹת מַסְּעוֹתֶּיהָ,
מִקְּצוֹתֶּיהָ הוֹלְכִים שָׁבִים,
פָּעַם הִיא וְעַכְשָׁיו.

לֹא פָּעַם נִנְעֲצָה סַכִּין הַמֶלֶל,
נִשְׁלְחָה וְחֲרְטָה בַּלֵּב וּבַנֶּפֶשׁ.
עוֹד מִּבְּרֵאשִׁית אָז בְּגַן הָעֵדֶן,
הָיוּ מִּלִּים נוֹפֵי הַפֶּרֶא וְהָרֶטֶט.

הַזְּמַן בּוֹעֵר,
עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ.
הַנְּפִילוֹת-
הוֹרְסוֹת אֶת הַשָּׁעוֹת.
שָׁנִים רַבּוֹת
רוֹבֵץ הַכַּעַס.
מִלִּים קָשׁוֹת מִדַּי,
זְקוּקוֹת לְעִידּוּן

תְּפִילָּה קַלָּה אֶשָּׂא, אַנִּיחַ בִּרְכָּתִּי לְאָבִי.
אַתָּה אֲבִיִ זָעַקָתִּי תַּכִּיר, תָּבִין מָקוֹר אַנְחָתִי.
תָּכוֹל הַשָּׁמַיִם נָקִי, קוֹלוֹת הָעִיר נִשָּׂאִים-
רַק בִּי כְּאֵבִים רָמְסוּ, בְּתוֹכִי תּוּגַת הַבְּכִי.

הוּא שָׁט בִּסְפִינָה חֲרוּכָה וּמִתְנַדְנֶדֶת,
לֹא מְאַבֵּד שְׁפִיוּת מוּל זוּ הַמּולֶדֶת.
אֶת מִשְׂחָקוֹ יַמְשִׁיךְ גַּם מָחָר,
בַּחֲלוֹמוֹתָיו יָשׁוּב אֶל הֶעָבָר.

שָׁלוֹם, אֲנַחְנוּ עוֹד נִתְרָאֶה,
וְהַלֵּב יִדְלַק כְּשָׁרָב הָרַב.
וְלֹא דַּי בְּחַמְסִינִים הָאֵלֶּה,
בֵּין תַּמּוּז לְאָב, אֲנַחְנוּ נֹאהַב.

יָדַיִם נוֹגְעוֹת לְאַט
כַּף בְּתוֹךְ כַּף.
וַאֲנָשִׁים, שֶׁמֶשׁ וְשָׁמַיִם
וְעֵת עֶרֶב יוֹרֵד בַּלָּאט,
לְאַהֲבָה בֵּין עַרְבָּיִּם

עַכְשָׁו -
בִּשְׂדוֹת הַשְּׂעוֹרָה,
הַשֶּׁמֶשׁ מַבִּיטָה וּמְקַּנְאָה.
וְרוּחַ מַעֲרָבִית מִנִּדָּה,
כָּל חֶלְקָהּ טוֹבָה וּבְרוּכָה

יֶלֶד קָטַן-מַבָּטְךָ הַתָּם מַכְאִיב,
כִּתְשׁוּבָה שֶׁל עֵינֶיךָ הַמְּבַקְּשׁוֹת.
אֶת צֵל נִשְׁמָתְךָ אֵינִי יָכֹל לִרְאוֹת,
אַתָּה יוֹתֵר מֵהַיֶּלֶד שֶׁבְּתוֹכִי
הַמְּבַקֵּשׁ לִחְיוֹת.

בְּתוֹךְ הַשׁוֹטְטוּת הָאֵינְסוֹפִית
נְבִירָה בַּדֶרֶךְ וּבָּאֱמֶת הַנְכוֹנָה.
כַּאֲשֶׁר הַשִׁגָעוֹן נִכְנַס לַחַיִּים
כְּשֶׁהַמִלִים הוֹפְכוֹת לְאֲבָנִים.

יָבוֹא אוֹתוֹ יוֹם וְנִשְׁבֹּר אֶת הַקִּיר
אוּלַי אָז הָאוֹר יִגַּע בְּכֻלָּנוּ
אֵין מַכְתִּיב פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר
מִי שֶׁמַּתְחִיל בְּמִלְחָמָה
הוּא גַּם הַמַּפְסִיד

הַכֹּל יָכֹל לִקְרוֹת בַּחֲלוֹמוֹת
אֲפִילוּ שֶׁהֵם רַק חֲלוֹמוֹת
וּבְכָל זֹאת נַאֲמִין בַּפֶלֶא
אֵיךְ מַשֶׁהוּ קוֹרֶה
אוֹ לֹא קוֹרֶה

הַכֹּל מְבֻדָד בַּחוּץ
עֲנָנִים מְכַסִּים אֶת הָאוֹר
שׁוּב לְלֹא שְׁלִיטָה-
מַחְשָׁבוֹת עוֹלוֹת אַחַת אַחַת
תְּהִיּוֹת פּוֹגְּשׁוֹת אֶת הַזְּמַן.
הַחַיִּים כְּמוֹ צִפֳּרִים
אֲשֶׁר אַט נֶעֱלָמוֹת

גִיל אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע, וְכִמְעַט יוֹבֵל
וְזוֹ לֹא שְׁנַת בַּצֹּרֶת וְגַם לֹא שְׁמִיטָה.
מִתּוֹךְ אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שְׁנוֹת אֱנוֹשִׁיּוּתִּי,
נִזְכַּר אֲנִי בִּימֵי צְעִירוּתִי.

סְבִיב לַהַב זְעָקָה בּוֹקַעַת,
סוֹגְרוֹת יָדַיִם קְטַנּוֹת.
לִתְפֹּס אוֹתָהּ בִּגְרוֹנָהּ, לַחֲנֹק-
לְהַכְנִיעָה אֶל מוּל הָאוֹר.

זֶה הָרֶגֶשׁ מִבִּפְנִים
מִתְהַדֵּק עַל לֵב הַיָּמִים,
מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן הַגּוֹבֵר
מְבַקֵּשׁ עוֹד שֹׁרָשִׁים.

נִרְגָּשִׁים בַּעֲלֵי הַתְּפִלָּה -
מְמִירִים שְׁנָתָם, מֵעֵינֵיהֶם קוֹרְאִים.
הֵא לָהֶם פַּת לֶחֶם וְחֹפֶן מְלָחִים
כְּאוֹתָהּ פִּסַּת רָשׁ בִּימֵי נְבִיאִים.
תָּרִים אַחַר מְעָרַת בָּר יוֹחַאי
נוֹשְׂאִים אוֹתִיּוֹת וּמִלִּים.

בְּסוֹף הַקַּיִץ הִיא תָּשׁוּב אֵלָיו,
לִתְסֹס עַל פְּנֵי גַּלָּיו.
עַד הַקַּיִץ רַק אוֹתוֹ תְּבַקֵּשׁ,
לְהַפְלִיג עִם סְפִינוֹתָיו.

הִיא בָּאָה מִשָּׁם,
כָּךְ כוּלָּם יוֹדְעִים.
סִימָנִים כְּחוּלִים עַל הַיָּד,
שֶׁנּוֹתְרוּ מִיָּמִים אֲפֹרִים.
בְּוַדַּאי שְׂעָרָהּ הָיָה שָׁחֹר גּוֹלֵשׁ,
וְעֵינֶיהָ כְּלַהֲבוֹת הָאֵשׁ.

מֵעֵת לְעֵת נֶעֱצָרִים הַמְחוֹגִים,
אַךְ וְרַק לִשְׁנִיָּה אַחַת בּוֹדֵדָה.
הֲצָצָה מְדוּדָה בְּאֳנִיָּה גּוֹסֶסֶת,
בְּעַיִן חֲצוּיָה וּמְעַט מִתְהַפֶּכֶת.

הַמִּלִּים אֵינָן נִגְמָרוֹת,
אָמַר מְשׁוֹרֵר הָרְחוֹב.
הֵן גַּם לֹא מַתְחִילוֹת,
כָּךְ הוּא סָבַר.
כְּשֶׁפָּנָה לִכְתוֹב עוֹד שִׁיר,
בְּהֶחְלֵט לֹא מָצָא מִּלִים.

כְּשֶׁהַזֶּרַע נִפְגָּשׁ עִם אִמָּא אֲדָמָה,
וְהִנֵּה הוּא מִתְפַּתֵּחַ לְנִיצָן.
מְעַט עָלִים יְרוּקִים,
מְעַט קוֹצִים,
כְּמוֹ תִּינוֹק מוּגָן.

שְׁלוֹשָׁה חֲבֵרִים לַמַסָּע
נְכוֹנִים שְׁלוֹשָׁה בְּדַרְכָּם
אֶחָד מוֹרֶה נָתִיב
שֵׁנִי לֶכֶת מֵיטִיב
וּשְׁלִישִׁי עֲיְפָה דַּרְכּוֹ
וְלֹא מֵחֹסֶר כֹּחוֹ

הָאֲדָמָה הַיּוֹם נְכוֹנָה
לַחֲבוֹק אֵת חֹפֶן יְבוּלָהּ
אֵין נֶדֶר וְאִסּוּר כִּי הִנֵּה
עוֹנָה בְּצֹמֶת גִּשְׁמָהּ

הִנֵּה אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת,
מִתְמַלְּאִים הַנְּחַלִים בְּלַחַשׁ.
אֶת הַגְּשָׁרִים שֶׁצָּפוּ וְנֶעֶלְמוּ
נְתַקֵּן וְנִבְנֶה מֵחָדָשׁ.

עַרְפִּילִים יִתְרַחֲקוּ וְיִמוֹגוּ
עֲטֶרֶת אֲבִיבִית תַּבִּיעַ מִשְׁאַלְתָּהּ
יַרוֹנוּ אַשּׁוּחַ וְגַן פְּרִי
מַצָּע טָּל וּמַשָּׁב רֵיחָנִי

אַחֲרֵי דְּבָרִים, בִּשְׁכוֹל וָעֶצֶב,
פָּנֵינוּ מַבִּיעוֹת עַל רַחֲבַת הָאֶבֶן.
דָּם אָח נִשְׁפַּךְ אֶל גָּב מַצֵּבָה,
גוּף נֶחְרַךְ עַל צַו מִשְּׂרָפָה.

הֵיכָן נִמְצָא אֲוִיר לִנְשִׁימָה,
אַיֵּה הָהָר אֶל חֵיק בִּקְעָה,
אַיֵּה אֹשֶׁר אֶל בָּד שִׂמְחָה,
הֵיכָן אֲנַחְנוּ בְּכֹל הַמְּהוּמָה.

מֵעֵת לְעֵת הוּא מְמַלֵּא תַּרְמִילוֹ
מַבִּיט בּוֹ מִתְמַלֵּא בְּסוֹדוֹתָיו
תִּיק קָטָן הוֹפֵךְ גָּדוֹל
עַל הַגַּב נוֹשֵׂא הַכֹּל

הִיא חָשְּׁבָהּ קָדִימָה, וְאוּלַי קְצָת מֵרָחוֹק
חִיוּךְ קָטָן הַזָּכוּר מְחוּיָּיךְ וּמָתוֹק.
תָּמִיד מְחַכָּה בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם
מְחַטֶּטֶת בְּמַבָּטֵי עוֹבְרִים וְשָׁבִים,
אוּלַי מִתּוֹכָם תַּעֲלֶה דְּמוּתוֹ.

קֻרְטוֹב שֶׁל הַתְחָלָה, שֶׁל חִדּוּשׁ
מַשַׁב בְּשׂוֹרָה אֲבִיבִי נֶהְדָּר
דְּבָרִים נִסְתָּרִים בְּתָא הַמִּטְעָן
הֵיטֵב בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם
יַהַפְכוּ עַכְשָׁו לִמְצִיאוּת

פָּשׁוּט כְּמוֹ לֶחֶם
פְּשׁוּטָה כְּמוֹ מַנְגִּינָה
לוֹבְשִׁים חִיּוּךְ מִתְרַגְּלִים
נִרְגָּשִׁים יְחֵפִים, מְרַחֲפִים
כִּמְעַט נוֹגְעִים

אֲנִי זוֹכֵר חֲלוֹמוֹת סְבוּכִים,
גּוֹלְשִׁים אִתִּי אֵל תּוֹךְ הַלַּיְלָה.
רוֹחֲשׁיִם נְשִׁימוֹתַיִּי,
קַוִּים מְעִירִים תְּנוּמוֹתַיִּי.

מַשַּׁק כַּנְפֵי הָאָבִיב
מְשַׁכֵּר בֹּשֶׂם סָבִיב
כְּמוֹ חֲלוֹם עָנֹג
בְּמָסָךְ עֲרָפֶל מָתוֹק

בֵּין מִסְּתְרֵי הָאֵין קֵץ,
נִרְגָּעִים גַּלֵּי הַיָּם, אוֹ סוֹעֲרִים.
בִּנְגִינָה מְלַטֶּפֶת חוֹזְרִים אֶל הַיָּם,
גַּם מִתְנַשְּׁפִים אַחַר נָחִים,
גַּם סוֹאַנִים.

לְעִתִּים אֲנַחְנוּ מְאַבְּדִים אֶת דַּעְתֵּנוּ,
מִיָּד שׁוֹכְחִים שֶׁרַק שְׁנִיָּה אַחַת-
מַפְרִידָה בֵּין הַטּוֹב לָרַע, בֵּין חַיִּים-
לְבֵין עוֹלָם הַקָּרוֹב יוֹתֵר לֶאֱלֹהִים.

הַיּוֹם אֲנִי שָׂם אֶת הַנֵּס הַזֶּה-
שֶׁנִּקְרָא חַיִּים בְּתוֹךְ תּוֹכִי.
לַמְרוֹת שֶׁאֶת תַּעֲלוּמַת חַיַּי,
לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לְהַסְבִּיר-
אֵלֶּה הֵם הַחַיִּים שֶׁאֲנִי מַכִּיר.

שְׁנוֹת טַל יַלְדוּת, תַּבְלִינִים מְפֻלְפָּלִים,
זִכְרוֹנוֹת טוֹבִים נוֹתְרוּ חֲקוּקִים.
עַל לוּחוֹת הַלֵּב תְּלוּיוֹת תְּמוּנוֹת,
בְּחֶלְקָן מְעַט דְהוּיוֹת.

בֹּקֶר חָדָשׁ-
עוֹלָם חָדָשׁ נִבְרָא,
מִבַּעַד לָאֹפֶק שֶׁמֶשׁ בָּעֲרָה.
צְעִיפֵי חֲלוֹם עִם שׁוֹבָל מַלְאָכִים,
מִן הַלַּיְלָה אֲשֶׁר פָּרַשׂ כּוֹכָבִים.

לְמַרְגְּלוֹת מִשְׁכָּן הַחָכְמָה-
מָה שֶׁיֵּשׁ לִזְכֹּר,
מָה שֶׁנִּתָּן לָדַעַת.
וּמָה שֶׁנִּתָּן מִשָּׁמַיִם, וּמֵהָאֲדָמָה.

מִי הַזָר הַתָּר אַחַר הַפֶּלֶא,
אַחַר אֲגַם צָלוּל יִהְיֶה לִרְוָיָה.
הָמוּם מִגַל עָמוּם שֶׁל אֹפֶל,
מִדְבָּר שְׁמָמָה אֵין אַגָּדָה

חֲלוֹם עַל יַלְדוּת נוֹסֶפֶת-
שָׂמָה אוּלַי נָבוֹא.
תַּלְתַלֵּי זָהָב עַל מַרְבַדֵּי הַטַּל,
לְשָׂם עוֹד לְקַוּוֹת.

לֹא לָתֵת לַשִׂמְחָה, הוּא אוֹמֵר
לְהִתְכַּנֵס בְּתוֹךְ עָצְמָה וּלְהֵעָצֵב
לִצְחֹק מִתוֹךְ הַאִישׁוֹנִים
לִמְחֹק צִדִי קְמָטִים

רָצָה לְרֶגַע אֶחָד לְהִתְנַתֵק
לִזְרוֹת עַל שְׂפָתָיו חִיוּךְ
תִקְרַת הַצַעַר בְּבוּעַת הַזְמַן
רַק מַצִיתָה בּוֹ נִיצוֹץ קָטָן

הַקְשֵׁב לְגוּפְךָ, דַּע בּוֹ אוֹר וָצֵל.
גַע בְּמִסְתְּרֵי נַפְשְׁךָ, דַּע אֶת הָאֱמֶת.
שֹׁל מֵעָלָיו מוּעָקָה,
רַפֵּד אֶת שְׂפָתוֹ הַיִּחוּדִית,
הוּא בְּוַדַּאי מִקְדָּשְׁךָ הַיָּחִיד.

תְּמוּנָה שֶׁלֹּא צֻלְּמָה מֵעוֹלָם,
מְנַסָּה לְהִתְעוֹרֵר לְחָייִם.
בבּוֹהַק הַמֵּאִיר פָּנִים,
וְאוֹתָן אֵין מַסְתִּירִים.

זֶה הַפִיּוּט וְאֵינוֹ אָבוּד,
גַּם לֹא בֵּין הַשְּׁבִילִים.
עוֹד שִׁיר הוּא שֶׁיַּזְכִּיר,
הֵיכָן רָגַשׁ כַּעִנְבָּלִים.

בְּעוֹלָם יֵשׁ הָמוֹן אַגָּדוֹת,
סִפּוּרִים-בְּרֻבָּם נִשְׁכָּחוֹת.
צִיּוּר אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת,
סְתָם הִיא מִתְעַלֶּמֶת,
בְּקַלּוּת נֶעֱלֶמֶת.

יָבוֹא הַיּוֹם וְאוֹתְךָ יִגָּלוּ,
אַתָּה תִּכְאַב פַּחוֹת וְתִתְנַחֵם.
גַּם לְךָ יִמָצֵא מָקוֹם,
גַּם עֲבוּרְךָ יֵרָקֵם חֲלוֹם.

זְמַנִּים אֲחֵרִים-
אָז לֹא נֶאֶחְזוּ בַּחֲלוֹמוֹת,
עַל מְנָת לְהַגְשִׁים וּלְקַווֹת.
הַיּוֹם-
חֲלוֹמוֹת הֵם מִצְרָך מְבֻקָּשׁ,
אִתָּם לִצְלוֹחַ דֶּרֶךְ,
לְדַמְיֵן וּלְהַשְׁלוֹת

לֹא נָקְעָה נָפְשָׁה וְאֵינָהּ מְיֹאֶשֶׁת,
מְדַלֶּגֶת מֵעַל שְׁנוֹתֶיהָ בְּחִיּוּכִים גְּדוֹלִים.
מֵחַכָּה לִיצוֹר בְּחַיֶּיהָ אַהֲבָה בְּרוּרָה,
אַהֲבָה לְלֹא מַעֲצוֹרִים.

הֲלִיכוֹת בִּנְתִיבֵי קֶסֶם, אֵין סוֹף חֲזוּתִי
עִטּוּרֵי צֶבַע וְאֹפִי, גִיצֵי בִּרִיאַת נוֹפִים
צִבְעֵי קֶשֶׁת מְהַפְּנְטִים, בְּרֶטֶט נִמְתָּחִים
בִּשְׁמֵי יַהֲלוֹמִים, מִתּוֹך גַּלֶרְיַת תְּכוּלִים

אַהֲבָה רֵעוּת וְהַקְרָבָה
וּמְבַקֵּשׁ מְעַט בְּרָכָה
הוּא יִּתֵּן אֶת הוֹנוֹ
עֲבוּר חָבֶר כְּמוֹתוֹ.

מִלָּה אַחַת פְּשׁוּטָה,
כִּי אֵינָהּ מַמְלַכַה-
בַּיָּם קְלִישָׁאוֹת ,
אוֹ בְּרָמַת מְשׁוֹרֲרִים.

עַל בַּד הָעֵץ, עַל צַמַּרְתּוֹ
יוֹשֶׁבֶת וְנֶאֱנַחַתּ לָהּ הָרוּחַ.
וְצִפּוֹר אַחַת כְּסוּפַת כָּנָף,
הִסְתַּבְּכָה לָהּ בֵּין תַּלְתַּלָיו

בִּשְׁבִילוֹ זֶה הַחַיִּים,
זוֹ לֹא עוֹד תַּעֲרוּכָה מְשַׁעְמֶמֶת.
הוּא נֵאֱחַז בָּהֶם בְּחָזְקָהּ,
מְצַלֵּם כָּל זָוִית אֶפְשַרִית.

עַל אֲשֶׁר רַדֲפְנוּ קָדִים,
כָּרוּחַ הַזוֹרָה פְּרָצִים.
לוּ נִרְגַעְנוּ כַּעֲנָנִים -
נַפְשֵׁנוּ הָיִינוּ מַצִּילִים.

לְאָן יֵלֶךְ אָדָם, מִכָּאן וָהָלְאָה,
מִי יְדַבֵּר אֵלָיו, הֵיכָן יִמְצָא תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתוֹ?
אֶל מוּל אֱלוֹהַּ יִזְעָק "מַיִם, מַיִם".
אַךְ בְּמִדְבַּר חַיָּיו לֹא נִמְצְאָה טִפָּה לִרְוויָה.

לִהְיוֹת אָדָם, לִהְיוֹת יָפֶה-
לְהִפָּתַח כְּפֶרַח לְלֹא מִלִּים.
בִּקְצֶה הַתְּפִלָּה לַחֲתֹם מְחִילָה,
וּלְבָרֵךְ אֶת הַיָּמִים הַבָּאִים.

מַדּוּעַ הָאָדָם הַזּוֹרֵעַ רוּחַ,
לְעִתִּים גַּם יִקְצֹר אֶת הַסּוּפָה.
רַק כְּשֶׁיָּנִיף חֶרְמֵשׁ עַל יְבוּלוֹ הַדַּל,
בְּרִנָּה יִקְצֹר, יֹאמַר מַגָּל.

אַתָּה מֵבִין אַבָּא-
הַיָּמִים אֵינָם נוֹקְפִים לִזְכוּתִי,
וּבְכָל יוֹם אֲנִי זְקוּקָה לְךָ יוֹתֵר.
וּמְבַקֶּשֶׁת דַּרְכְּךָ לְהַעֲבִיר-
אֶת גַּעְגּוּעַיִי וְאָהַבְתִּי.

בְּנוֹסָף כְּמוֹ עוֹד מַשְׁמָעוּת
בְּהֶסְבֵּר לְלֹא מְחֻיָּבוּת
בְּמִשְׁפָּט קָצַר אוֹ אָרֹךְ
אוֹ בְּמִלָּה פְּשׁוּטָה לְאֵין עֲרֹךְ

חַיִּים זוֹרְמִים כְּמוֹ נָהָר,
עַל כַּנְפֵי הַזְּמַן נוֹסְקִים וְנוֹחֲתִים.
מִי יוֹדֵעַ בִּכְלָל הֵיכָן הֵם שׁוֹכְנִים,
הֵיכָן הֵם נָחִים עַל מֵי נְחַלִים.

אִם נַאֲמִין בָּאָדָם,
בְּשִׁכְמוֹ וּמַעְלָה, חָלִילָה לְמָטַה.
אִם נַאֲמִין בֶּהֱיוֹתוֹ פְּרִי עָמַל,
בְּרוּחוֹ אֲשֶׁר נוֹסֶקֶת אֶל עַל.

חֲבֵרִים הָיוּ לוֹ עַד אֵין סוֹף,
כְּמוֹ גַּרְגְּרֵי הַחוֹל עַל הַחוֹף.
אַךְ לֹא הָיָה אֲפִלּוּ אֶחָד אֲשֶׁר יַמְתִין לוֹ,
בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מֵאַחֵר לְצַיֵּר אֶת הַנּוֹף.

בְּתוֹךְ אַרְמוֹן חוֹל שֶׁבָּנִינוּ עַל הַחוֹף,
מִתְגוֹדְדוֹת מִלִּים שֶׁשָּׁכַחְנוּ עַד הַסּוֹף.
וְעַל כְּתָלָיו הִפְלֵאנוּ לִתְלוֹת,
תְּמוּנוֹת אֲשֶׁר נוֹגְעוֹת.

בַּאֲפֵלַת הַדֶּרֶךְ הַנִּמְשֶׁכֶת,
רוּחוֹת קָדִים נְקֻדָּתִיוֹת סוֹעֲרוֹת.
הָאֲדָמָה נֶאֱנַחַתּ בַּהֲקַלָּה,
אֶת מַצָּעֶיהָ מְכִינָּה,
לִקְרַאת כַּלָּה.

יוֹם רוֹדֵף עוֹד יוֹם-
וּבִי חוֹלְפִים נְעוּרִים. וְעוֹד-
חָרִיץ נוֹסַף מְשׂוּרְטָט עַל הַפָּנִים.
הַיּוֹם אֲנִי מִצְטָרֵף אֶל הַוָּתִיקִים, וְעוֹד-
יוֹם אֶחָד חָלַף, וְשׁוּב-
כִּשְׁאָר הַיָּמִים.

סִגְנוֹן נִתְפַּר עִם הַשָּׁנִים,
מוּתָג עָשׂוֹר לְתִפְאֶרֶת.
מַדֵּי יִצּוּג וְתוֹעֶלֶת,
כְּסִגְנוֹן וְטַעַם אִישִׁי.

מָה יָפִים יָמִים
עֵת לְבָבוֹת שָׁבִים וְהוֹזִים
נֵתַח אֶרֶץ מוֹלֶדֶת
מִתְאַחֲדִים בָּחַגִים

לֹא בַּהִתְחַמְּקוּת, וְלֹא בִּרְמָזִים
בְּיֹּשֶׁר וּבְשִׁירִים
בִּתְשׁוּרוֹת קְטַנּוֹת
בִּבְחִירוֹת נְכוֹנוֹת
בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה

מִבַּעַד לָחַלּוֹן הַפּוֹנֶה לַזְּמַן-
נִפְתָחִים תְּרִיסִים לָאֹפֶק הָרָחָב,
לַמְרְחָבִים שְׁטוּפֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאַהֲבָה,
לְעָתִיד מוּאָר וְתִקְוָה.

יָמִים רַבִּים יָמִים שְׁקוּפִים,
מִשְׁתַבְּרִים אֶל הַסְּלָעִים.
מְעַט נֶהֱדַפִים לַטְרָשִׁים,
נֶאֱחָזִים בְּחֹזֶק זִיזִים.

אָדָם, צוֹק לְעַצְמְךָ לֵב חָדָשׁ וּבָרִיא,
הַסֵּר מִמֶּנּוּ צֵל שֶׁל דְּאָגָה.
זַקֵּק אוֹתוֹ, בְּחַן אוֹתוֹ, עַדְכֵּן בּוֹ אָהֲבָה.
טַהֵר בּוֹ אֶבֶן וּמַתֶּכֶת, עֲשֶׂהוּ זָהָב.

הַיּוֹם כֻּלָּנוּ נִתְקָבֶּץ לִסְלִיחָה,
נַשְׁכִּים דֶּרֶךְ אֶל בֵּית הַמְחִילָה.
נִתְמַלֵּא בְּעוֹד רָצוֹן וְכַוָּנָה.
נְגַלְגֵּל מִדַּת רוּחַ וַעֲנָוָה.

עַד כְּלוֹת הַנְּשִׁימָה,
אֶת חַיֵּינוּ נַקְדִּישׁ לָךְ אֲהוּבָה.
גַּם כְּשֶׁנָאָפִיר כַּרְגָבִים ,
הִנוּמָת שֶׂיבָתֵנוּ עִם הַשָּׁנִים,
אֲשֶׁר לָךְ נֶאֱמָנִים.

שָּׂם הַרְחֵק עַל אִי בּוֹדֵד,
גָּרָה צִפּוֹר שֶׁל זָהָב.
צִפּוֹר אַחַת זְהוּבָת כָּנָף,
עַל צַמֶּרֶת הָעֵץ הָרָחָב.

עֵינַיִם טוֹבוֹת רוֹדְפוֹת חַיִּים,
חַיִּים שְׁלֶּמִּים מַבִּיטִים דַּרְכָּן.
אִם נִדְרוֹשׁ וְנִשְׁאַל לְאֵלֶּה הַחַיִּים,
נִתְבּוֹנֵן וְנַבְחִין דַּרְכָּם.

עַל שְׂפַת הַנָּהָר נוֹלַד הַמָּחָר,
וְהִנֵּה הַקַּיִץ הַחַם כְּבָר עָבַר.
בְּדִידוּת הַסְּתָו נִשֵּׂאתָ בַּשָּׁמַיִם,
וְהָרוּחַ מְשַׂחֶקֶת לָהּ עִם הַמַּיִם.

הִנֵּה הַקַּיִץ מַפְנֶה אֶת גָּבּוֹ,
עָנָנֵי הַסְּתָו מִתְדַּפְּקִים עַל הַדֶּלֶת.
תּוּגַת הַשַׁלֵכֵתּ הַזְהוּבַה,
חַגֵי תִּשְׁרֵי נִכְנָסִים בְּהֶמְיָה.

זוֹ יַלְדוּת חֲדָשָׁה-
הַיַּלְדוּת הַשְּׁנִיָּה,
מִתְעָרְסֵלִים כְּבָרִאשׁוֹנָה.
וְהַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת,
בֵּין שְׁתִי יַלְדוּיוֹת.

שׁוּב חוֹזְרִים אֶל הַיָּמִים הָאֲחֵרִים,
הַתּוֹם, הַפַּשְׁטוּת, הָאַהֲבָה וְהַשִּׁירִים.
הַמְּאַחֲדִים אוֹתָנוּ קְרוֹבִים וְזָרִים,
וְהַזְּמַן הַחוֹלֵף בֵּין תְּפִלָּה וּמִזְמוֹרִים.

דֶּרֶךְ הָאָדָם כְסִרְפָּד הִיא,
וְהוּא בֶּאֱמוּנָתוֹ מְהַלֵּל אוֹתָהּ.
כְּמוֹ נְסִיעָה בְּדֶרֶךְ חוֹלִית,
נֵטוּלַת טִעוּנִים הֶגְיוֹנִיִּים.

שִׁבֳּלֵים מִתְבּוֹנֵנוֹת בְּתִמָּהוֹן,
מַפִיצוֹת אֹזֶן רְגִישָׁה וָחַפֵצַה.
הֵן כִּי כֶן הֵן הַבּוֹגְרוֹת,
וְהֵן זְקוּפוֹת הַקּוֹמָה.

אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת, לְהִתְהַווֹת.
לָלֶכֶת וְלֹא לַעָצוֹר.
לַחֲלוֹם וּלְהִתְגַּשֵּׁם,
לְהִתְגַּבֵּר עַל מִכְשׁוֹלִים,
לֵקַדֵּשׁ מַטָּרָה וּלְהַצְלִיחַ.

כְּשֶׁלֹּא יִכְבֶה הָאוֹר עַל הָעוֹלָם
וְהַשֶּׁמֶשׁ תְּחַיֵּך עַל פְּנֵי הָאָדָם,
בֵּין הַשְּׁבִילִים יִמָּצֵא כָּל שֶׁנֶּעֱלַם
וקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יְחַמְּמוּ אֶת שֵׁנָדַם.

אֲדַבֵּר אִתְּךָ
אֶפְרוֹט לְךָ בְּמָנְגִינָת מִלִּים,
אִם אַחַת תַּהֲרוֹג
שְׁתַּיִם תְּפַיֵּסְנָה.
כָּךְ מִן הֶחָצֵר שֶׁלָּנוּ תֵּצֵא בְּרָכָה.

לִפְעָמִים הוּא כְּמוֹ הַשֶּׁקֶט,
מִשְׁתַּקֵּף לְאוֹר סַהַר חִוֵּר.
לִפְעָמִים הוּא כֹּה שָׂמֵחַ,
עִם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ מִזְדַּהֶה.

הִשְׁתַּחְרֵר, הָרְגֶשׁ אֶת חָיֵּיךָ.
תֵּן לְעַצְמְךָ אֵת הַחוֹפֶשׁ.
לִטְעוֹת, וּלְנַסּוֹת דְּבָרִים נוֹסָפִים,
וּלְהוֹצִיא מָהֵם מַיִם חַיִּים.

הִנֵּה הוּא קָטַף לָהּ פֶּרַח,
וַאֲפִלּוּ אִם קָמֵל מְעַט מִן הַשֶּׁמֶשׁ-
הוּא עֲדַיִן פֶּרֶג אָדוֹם לוֹהֵט,
רוֹמַנְטִי לְלֹא סָפֵק.

הַמִּילִּים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בֵּין תְּקוּפָה לִתְקוּפָה,
נֶעֶלְמוּ לְאִטָּן, רִחֲפוּ עִם הַזְּמַן.
אַךְ חִיּוּךְ נוֹסַף עַל פְּנֵי פָּנִים מְאִירוֹת,
לַנֵצַּח יִשָּׁאֵר נָקִי וּנְאֵמַן.

רֶגַע מָתוֹק הַמֵּשִׁיב אַהֲבָה,
צִבְעֵי הָרֶגֶשׁ וְהַנֶּפֶשׁ הַבְּהִירִים.
הַתְּשׂוּאָה הַמְּרַבִית הַמַּבְטִיחָה שַׁלְוָה,
אֵיכוּת חַיִּים חֲסְרַת הַתַּקְדִּים.

כְּמוֹ הַשֶּׁקֶט צְלוּלִים מֵי הַנַּחַל,
אֶתְּ הֵשֶּׁקֵּט מֶפֵרִים בִּזְרִימָתָם.
נָעִים הֵם עַל מַשָּׂב גָלֵי הָרוּחַ,
נֶאֱסָפִים אֶל תּוֹךְ מַסַּע הָאָדָם.

טוֹב, כָּךְ לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם.
גַּם קְצָת מוּזָר לְרַחֵף בַּחֲלוֹמוֹת.
נֶאֱחָזִים בְּעֶרְגָּה בְּתוֹךְ הַאִישׁוֹנִים,
בֵּין הֲזָיָה לְהֲזָיָה מֵרַחֲפִים.

לֹא מַרְבֶּה בְּמִלִּים, מְעַטוֹת הֵן כְּמָעוֹת.
בַּשֶּׁקֶט שֶׁלּוֹ - הוּא קוֹנֶה עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.
אוֹמֵר רַק - אֶת הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר.
אוֹגֵד אוֹתָם - בִּנְקֻדּוֹת אַחַת וּרְעוּתֵהּ.

מָה מִסְתַּתֵּר מֵעֵבֵר לָפִּנָּה,
מָה מַרְגִישׁ בְּתוֹךְ הַלֵּב.
עוֹד רֶגַע הַכֹּל יִתְבַּהֵר,
לֹא יִשָּׁאֵר כְּצֵל חִוֵּר.

כְּמוֹ נֶטַע זְקוּף קוֹמָה,
לֹא יִשְׁתַפֵּל לְעוֹלָם מָטַה.
כָּךְ הוּא פּוֹרֵחַ כָּל הַשָּׁנָה,
אֵיתָן בָּרוּר וְלָבָן.

יָדִי מֻגֶּשֶׁת לִכְתִיבַת שִׁיר,
כֹּה נְטוּיָה הִיא וְנִשְׁלַחַתְ לַדַף.
לֹא שְׁקוּפָה מִדַיי, גַּם לֹא גְּלוּיָה,
מְעַט רוֹעֶדֶת, אַךְ אֵיְתַנֵּהּ.

חִיּוּכִים וּשְׁתִיקוֹת-
בְּמַסְוֶה שֶׁל אֹשֶׁר.
כְּמוֹ הַבְּדִידוּת הַמְּכֻסֶּה בַּשַּׁלֶּכֶת,
וּכְמוֹ הַסְּתָיו אֲשֶׁר נִמְהַל בְּעַצֶּבֶת

אָנוּ חָטָאנוּ בְּכִפְלַיִם,
מַכָּה עַל אֶבֶן נֶחָמָה.
לְבָבֵנוּ נָמַסּוּ כֻּלָּם,
רָפוּ כָּל יָדִינוּ.

תַּחַת צֵל – הָעֵצִים,
שְׁנֵינוּ: רַגְלֵינוּ, עֵינֵיִנו, אָהֲבָה.
מַבָּטֵינוּ אַל עֵבֶר הַשֶּׁמֶּשׁ-
וְהִיא כֹּה מָזְהִיבַה בַּמָרוֹם.

כָּל נוֹשְׂאֵי הַשְּׂרָרָה חוֹמְדִים לוֹ בְּפִנָּה.
כָּל חוֹזֵי הָעֲוָלוֹת מַמְתִינִים לוֹ עַל הַסַּף.
אִם לֹא יַתִּיר לְעַצְמוֹ הִלּוּלָה פְּרָטִית,
יִשָּׁאֵר לְעוֹלָם כְּאֶחָד וְיָחִיד.

לֹא נִסְחַב וּנְקַלֵּל,
נַשְׁאִיר מֵאָחוֹר שִׂנְאָה לַשָּׁוְא.
נֶאֱמַץ בְּחֹם אֶת הָאֶפְשֶׁר,
ועִם הַאוּלַי נִתְמוֹדֵד יַחְדָּו.

אֲוִיר שָׁט רָגוּעַ וְקָסוּם
נָח בְּנַחַת עַל מִישׁוֹר וּשְׁפֵלָה.
סַהַר רַךְ חוֹנֶה עַל מִגְדָּלִים
מַשָׁט מַשָּׂב רָגוּעַ וְנָעִים.

כָּל מָה שֶׁשֶׁלָּנוּ יִשָּׁאֵר לָעַד
וְתָמִיד יִהְיֶה לְאָן לָשׁוּב.
אֶת הַכָּחֹל וְהַלָּבָן לֹא נְקַפֵּל,
כָּל מָה שֶׁבָּנוּ,
וְלָנוּ יִשְׂרָאֵל.

מִפִּיו יָפְתָּה תְּפִלָּה, עוֹלָה וְעוֹלָה,
לִבּוֹ גָּדוּשׁ אָהֲבָה, סָעוּר לֶהָבָה.
הִנֵּה הוּא קוֹרֵעַ דַּקָּה, לִפְנֵי אֶלוֹקָיו.
בְּקִרְבּוֹ מַר הַשְּׁכוֹל, גּוֹדֵל הָאֲבֵדָה.

אֶת נוֹפֵי הָאֵפֶר,
אֶת הַשָּׂדוֹת הַחֲרוּכִים.
אֶת רֵיחוֹת הָאֹפֶל,
אֶת עָלְמֵי הַמַּלְאָכִים,
אֶת הַשֶּׂמוֹת וְהַפָּנִים.

עֲדַיִן מְחַפֵּשׂ אֶת הַאַמִירָה,
אַתְּ זֹאת אֲשֶׁר תַּטְבִּיעַ חוֹתָּמִי .
מְעֻבֶּדֶת וּמִּתְּכָּוֶוצֶתְּ בָּבֶטֵן,
מְרַגֶּשֶׁת וּגְלוּיָה.

נְגִיעוֹת אִישִׁיּוּת בְּמֶרְחָבי הַזְּמַן,
מְלֵאוֹת באֹפִי וּבְחֶן פְּרָטִי.
כְּמוֹ מִלִּים יְדוּעוֹת וּמוּכָּרוֹתְּ,
אֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים.

אֶלֶף צְחוֹקִים,
צָחִים, וּלְבָנִים, וּבהִירִים.
בּאָבִיב תָּכֹל שָׁמַיִם,
בּוֹקְעִים מֵיתָרִים רָנִים.

הָאָבִיב הֶחָדָשׁ מֵרַגֵּשׁ וּמִתְחַדֵּשׁ.
יָד הָעוֹנָה זוֹרָה בּוֹ שְׁלָּלֶי זָהָב.
לְמַרְגְּלוֹת הַנְּחַלִים נָחִים הַיְּרֶחִים,
אֵינָם מְמַהֲרִים לְאַחַר הַנְטָפִים.

יֵשׁ אִישׁ וְחַיִּים אִתּוֹ,
בֶּמִשְׁטָח חַיָּיו עוֹלָמוֹ הַשָּׁקֶּט.
וּבֶמִרְבָּץ שְׁנוֹתָיו פְּנִימִיּוּתוֹ נוֹשֶׁרֶת,
כִּי מְנָבְטִים דָּרכּוֹ וּמַעֲשָׂיו.

הַזְּמַן הַמִּתְכַּוֵּץ בְּתוֹךְ הַשָּׁעוֹן,
כֹּה מֻחְלָט וְחָסֵר רַחֲמִים.
בְּקַו יָשִׁיר בֵּין סוֹף וְהַתְחָלָה,
בֵּין קִיּוּם וּבֵין קֵץ הַיָּמִים.

וִירְטוּאָלִי,
הַכְּתֹבֶת רְשׁוּמָה בַּעֲנָנִים,
שָּׁם כְּבָר לֹא מְצַפִּים לְנִסִּים.
רַק לִתְשׂוּמֶת לֵב הַקְשָׁבָה וְאֶמֻנָה,
וְהָמוֹן רַחֲמִים עַצְמִיִים

עַל דַּף מַּהוּל זִיכְרוֹנוֹתְּ וְגַעְגּוּעִים,
מִּתְּדָּפְּקוֹתְּ הַמִּלִּים עַל דְּלָתוֹת הַזְּמַן.
אוֹתָן מִלִּים הַמִתְקָבְּצוֹת כְּמַחֲרֹזֶת,
אִישִׁית וְלֹא נִתֶּנֶת לְהַעֲבָרָה.

סִירָה מְהִירָה עַל הַמַּיִם,
מּוֹשָּׁחָתְּ תֶּלֶם עַל קֶצֶף גַּלִּים.
עַל מַרְבָד כָּחֹל וְעָמֹק,
הָעוֹטֵף אֵת הָאֹפֶק הָרָחוֹק.

הֵנָּה הִפְלִיגָה הָעַצְבוּת,
אֵינָהּ כְּלוּאָהּ עוֹד כָּאֲסִירִים.
וְהַשִּׂמְחָה עֲרוּכָה הֵיטֵב לְמָחָר,
בְּצִימְאוֹנָה שׁוֹתָה מַיִם רַבִּים.

כָּךְ עָבְרָה לָהּ הַשְּׁמוּעָה,
וְכָךְ חָלְפָה. לְאָן פָּנְתָה-
כִּי פָּנִים רַבּוֹת הֱיוּ לָהּ,
לֹא הִסְתַּפְּקָה בְּסוֹדָה.

לְיַדוֹ הַשָּׁעוֹת חוֹלְפוֹת,
וְהוּא בָּא בַּיָּמִים.
אַךְ צָעִיר כְּעֵין הַלֵּב-
בְּתוֹךְ עֵינָיו מִסְתַּתֵּר הַכְּאֵב.

כִּי אָבִיהָ הוּא סַנְדְּלָר.
כָּךְ מִפֶּה לְאֹזֶן לוֹחֲשִׁים.
עַל כֵּן בַּת הָרָשׁ,
וְהִיא-מִתְקַשָּׁה לִמְצֹא לָהּ חָתָן.

הַאִם תַּאֲרִיךְ יָמִים, הַאִם תֶשׁוֹרֶר לָנֶצַח,
הַאִם הַשִּׁיר שֶׁלְּךָ יַאֲרִיךְ גַּם הוּא יָמִים.
ובְּבוֹאָה שֶׂיבַתְךָ-הַאִם יִזְדַּקְּנוּ גַּם שִׁירֶיךָ,
הַאִם בָּם סְתָו ושַׁלֶּכֶת, וַעֲצֵי יֹבֶשׁ גַּם.

בּיוֹם בּוֹ אֶהְיֶה הַגֶּשֶׁם,
אֲנִי אֶפְרוֹט עָל מֵיתָרֵי הַקֹּר.
וּכְשֶׁיֶרֵד בִּי גֶּשֶׁם, אֲנִי אבִּיע-
תְּפִלָּתִי אֵל מוּל הָאוֹר.

בְּתּוֹכִי הַנֶּפֶשׁ נוֹבֶרֶת בִּתְפִלָּה:
מְבַקֶּשֶׁת עַל טַל וּמָטָר,
עַל אֲדָמָה וּפִּירְיַה.
נֶאֱסָפִים כָּל אוֹצָרוֹת לִבִּי וְנשַמתִּי,
מְנָבְטִים אֶל הַחֹרֶף הַקַּר
מֵאַהֲבָתִי.

מִישֶׁהוּ הִדְלִיק אֶת הָאוֹר בְּחֲלוֹמִי,
וְהִסְתַּתֵּר בְּצֵל הַיְּשִׁימוֹן.
אֹרֶז הוּא אֶת זִכְרוֹנוֹתַי,
לִשְׁנַת הַיְּשָׁרִים.

אֵלּוּ הֵן תְּפִלּוֹתָיו,
אוֹתָן הוּא לוֹחֵשׁ לֹא צוֹעֵק.
אִתָּן טוֹבֵעַ מִמַּיִם עַד מַיִם,
לֹא מְּזַעְזֵע אֵת קְּדּוּשַׁתַּן.

חֲנוּכִּיָה:
עַל אֶדֶן חַלוֹנִי נִצֶּבֶת.
מַקְסִימָה בְּאוֹרָהּ.
בְּעֵינֵי כֻּלָּם לֶהָבָה,
וּבְעֵינַי נֶחָמָה.

לֹא יִּכְרֶכוּנִי חַיַּי לְמוֹתִי,
בְּתַּכְרִיכֵי עֶצֶב וּמוֹרָא.
אֵתְּ שֶׁמֶשׁ יַלְדוּתִי אֲשֶׁר נִבְרַאָה בְּעַמָל,
אַקְדִּישׁ לְשַׁחַר קִיּוּמִי.

אִם רַק נַאֲמִין לָשִׁיר,
לֶמִילוֹתַיו הַמֻּגָּשׁוֹת בֶּשִׁפְעָתְּ זוֹהַרַן.
בְּעוֹלָם שֶׁל תָּוִים הֵן חוֹרְזוֹת מַנְגִּינָה,
אֲשֶׁר יוֹדַעַת וּמְבִינָה.

כָּל הַקֶּסֶם שֶׁהָיָה בְּנֵיכֶם,
נֶעֱלַם וּכְאִלוּ לֹא הָיָה.
מָה שֶׁהָיָה טוֹב לִשְׁנֵיכֶם,
כְּאִלּוּ הָיָה אַגָּדָה.

בחדר מוזהב היא גרה,
באהבתה היא לבושה בפרחים-
אשר שזורים בתוך מים סגורים.
בתוך סימפוניה מתוקה וריחנית.

טוב לי איתן להתנתק
לצבוע את הכל בורוד
איתן לעוף אל מחוזות אחרים
נחמה בת אלף ימים

אבי, על זיכרונותיי הברוכים,
מרחפת הילת התודה-בת החיים.
קשה מאד שלא לזכור את פניך-
את העיניים הצופות דרך השנים.

נמשיך ללכת ללא גורל ופשר.
נלך כך סתם בדרך ונחפש נתיב.
נתפעל מן החורף ומן השמש באביב.
אך לא נחקור את טיב הדברים שמסביב.

לא תשחק פניה.
לא תרחץ במי המעיין.
רק תתאבל על אוהביה,
שהפקירוה לחרפתה.

בין אבני הכותל
קרירות ותחב ועשב
אך חמות הן ולוהבות
שומרות הבקשות בחובן

קטנים או גדולים על ארבע מהלכים,

עמוסי רגשות, פנים ועוויות מבינים.

את הכאב והפחד סוחבים כל החיים.

על שמחתם לא מוותרים.

הבן יקיר גלעד
נוקפים ימים לזכותך
עוד לא האפירה התקווה
והנה התנחלה הבשורה

אחים בדם כמו השקפה
לכל אחד טעם וגם ריח
אם מצילו בורח בין הכתלים
יכול גם לגעת בשחקים

ראשית ביאת הסתיו
פינת חגים נשגבת
עם לכת אלול הסב
והולדת תשרי הנכד

ניצנים של תקווה
בצילן של מתנות נפלאות
נאספים אל תוך הזיכרונות
אשר יישארו לתמיד

כל תחושות הלב
מולחנות כמו נעימת חלילים
הן טעם החיים
צלילים קרובים ורחוקים

הוא מפתה ונועץ עיניים
היא משחקת קשה להשגה
והם שניהם משחקים את המשחק
ויודעים שזו הצגה אחת גדולה

לאורך השדרה שאין לה שם
פזורים חלקים מתוך פזל שלם
תקופות חיים נרקמו כסיפור
מחלקים קטנים של ספר לא גמור

פשוטים הם כמו החול והמים
זכים כמו רכות העננה
רגילים כמו תכול השמיים
נאמנים כמו תפילה רמה

ייהום ליבך כי הנה אהבה
באה ועדי על צווארה
כי אהבה גדולה היא
אהבה ואין בה תנאי

עלים צעירים
זקופי מבט רעננים
שושן מאושר נבט משכבר
עם המבט אל המחר

בתוך הלב הפרטי שלי
מדורים מדורים
מדור הכאב ומדור הצחוק
מדור האהבה ומדור החיסרון

אמור שלום
במילתך שא ברכה
ללא משוא פנים
ובאווירה טובה

הוא יישא אפריון כוכבים
בין לפידי אש יצעד בשבילים
על כנפי להבה
ישמח חתן וכלה

בנייך ישובו אל התלמים,
את בכייך הם שמעו,
את נדרם זכרו,
אלייך יחזרו.

בדמי ימיו, מוצף בזיכרונותיו,
ניזכר גם באהבה שדרש לשווא.
את אהבתה של האחת,
שידעה את שתיקתו.

אם האדם ייקרא
אל דרך אלפי שבילים
אל סדקי עפר ומדרכת
אל מחוזות אזדרכת

אני לא שופט את חיי
גם כשזוך שמיי נעלם
וציפוריי נמלטות לדרכן
חוויותיי נחרטות בי לעומק

בסמוך לקו המים
מול הנחשול המתנפץ
מרנינים ימי הקיץ

כי שם ניתן לאדם
ניבחר היטב ובקפידה
איתו ינצח ויפסיד, ישנא ויאהב.
אותו יישא לתמיד

כאחד האדם ישוב ויתיר
לא יתעה בדרכו עד שיבה תאפיר
את שמחתו לנשמתו יחזיר
וממעל כוכבו שוב יאיר

אתה תתמיד להיות אחד האדם,
תפסע תמיד לצד ידידיך,
תאבק את מאבקם,
תהיה חלק קטן מפאזל העולם.

כשאני ילד
אני מנסה לתפוס את הרוח
מסתתר במחבואים
בין ענפי העצים

רק בלילה הוא זורח
באורם של כוכבים
ובים הלילה השחור
הגלים מספרים לו חלום

כי מבחינתי חילוני כדתי
ואין מי שישלול זכות על גבי חובה
כי חובה היא ניקיון כפיים ולבב
כעיקר ומוסר ודרך ארץ ואב

את אשר אכתוב על הלב
אניח באמונה שלמה
ואמצא את הכח האגור בי
ואת האור אשר מעט דעך

ואנחנו ממשיכים כך ללכת
רגבי הזמן האפירו שיבת ראשנו
נדדנו בין חורפים לאביבים
אבל לא אבדנו ימים תמימים

אל הרי גלעד עוד תשובו
משם ניבט האופק ירוק ויפה
לא יהיה שליט על פני הארץ
שייקח ממך שוב את בנך

בבטחה ובתוכנו ההבטחה
להתחיל בשחר אביבי ומרגיע
גם את עצמנו לפעמים נפתיע
כשנגלה תעצומות נוספות

בינתיים הזמן עובר
גם העננים חולפים ביחד אתו
מדופדפים הימים כמו בספר ישן
נתלשים ומושלכים

כי לא יברח האדם מאבותיו
כמו העץ הקשור אל שורשיו
הוא יכול להיות שונה וגם דומה
אך תמיד יהיה שווה בעיני הוריו

אל תשכח שאתה עדיין ילד
צומח כמו החיטה בארץ הטובה
כמו הגן המניב שפע של פרחים יפים
כמו השמש הירח והכוכבים

רגשות מוחשיים וכנים לו לאדם,
מתוך ליבו-הגדול מן העולם.
אם רק ייקח קצת מליבו לעצמו,
ובעזרת אמונתו יגשים חלומו.

אם ניגע בזמן
באצבעות רכות ומלטפות
ומתוך פינות ילדות קטנות
נעלה חסדים וזיכרונות

כל אחד הוא בן אלוקים
אצבע הונחה עליו באהבה
לקום בבוקר ולהתחיל מבראשית
לפסוע אל הנעלם בתכלית

ונקבל עולם שלם יותר
סוף פרימיטיבי ואנוכי
ותחילת המרוץ האנושי
המקובל הנכון והחופשי

כל יום הוא בעצמו.
עם מה שנולד ומת אתו.
מעגליות של סיום והתחלה,
התרגשות ובחירה

מילים אחרונות מפורסמות
מזכרות מאויתות
על אדן העולם
ניצב לו בזמן
משורר האדם

העולם אשר נוצר, יש מאין.
כמו איחול לקראת הבא.
כמי שאיחל, כיד אלוקים,
הבורא אור מחושך,
שעה מדקות.

אין יותר חוסן
הנפש נותרת אבודה
נפרצים כל מחסומי הרגש
כל שרירי הלב נמסים

הבל הבלים כך אמר קהלת
הוא בודאי הבין טבעו של עולם
וגם את טבע האדם השנוי במחלוקת
כחלק לא קטן מדרך העולם

בן פרפר בן האור
נטמע בין אופק ודרור
בין ארץ ושמים מטביע חותם
בניחוחו לעולם לא ייתם

באין מוצא נוח לתמיד
החופש הזה מוטל בספק
גם הנתיבים בהם פוסעים
אינם מובילים אל הרוגע הסוחף

גם בדמעות היא רכה וצוחקת
גם חשופה וגם בת צנעה
בדמעתה אינה תובעת
בצחוקה ניצתת בלהבה

וכך להתפרק מעט על הסף
להשתחרר ולהתיר עונש מועקה
את טעם הקושי לעטוף וללטף בדמעה
כי היא אשר יודעת מעט נחמה

החיים עוד ימצאו עבורך את מעונך הנכון
הם יסגדו לך בשפע תפארתם
שלוות נפשך אשר פתחה בפניך אופקים
כאדם שנשא ככל יכולתו את עוצמת החיים

ליקוי מלא של הלב
כל מחוזות הנחמה
הצורך בנתינה ולא לשם קבלה
חדרי הלב המתאחדים באהבה

אותה קופסת עץ מאחורי פינת הארון

אותן תמונות הטמונות במגירת האבן

אותן דמויות דהויות מתוך דפי העיתונים

דברים שלעולם אינם נעלמים כמטפורת חיי נצח

מנורות צבעוניות על גג העולם תלויות
הן יכולות להיות כוכבי הלילה
הן יכולות להיות מאורות היום
הן החושך והאור

ענבלי החורף מזמינים למחול וגשמים

על משטחים הטללים בורקים כפנינים

עתיקים ענפי העצים קורנים מתולתלים

אלון וזית גומעים ממעיינות החיים

סהר רך אשר משלים צעדים
כוכבים קטנים אשר מציצים וכבים
טללים המכסים את קטיפת הבוקר
כחלום שנים המוגש כשי ובאושר

ארץ ושמיים
שני ניגודים היוצרים שלם
שני קצוות הקיימים בכל אחד
כדי שיקרא אדם

נישות העונות המתחלפות
אשר בנבטי הדרן מתקשטות
מתמלאות בכול פרחי הגן היפים
הנחשקים מפוארים

ימים של שקט
אולי בגעגועים נשטפים
אולי נאחזים בדברים הקטנים
ברגעי הנחמה הפשוטים

שדרים מעמקי ליבי
אליך נשלחים
ממעמקים
רגש של שמחה
חום ואהבה

הצמדתי אתכם לליבי
קרוב קרוב לנשמתי
תמיד התייצבתי לצידכם
שמרתי על זכויותיכם

גורלו של אדם נקבע
היכן מתי ואיך יחבוק שמיים
האם בדרכי הייסורים
או כמתת נשיקה

בתוך חזיון נסתר
בלהק כוכבי שמיים
שזורות דמעות קטנות
נמהלות עם זוהר המים

היינו ילדים של שנות השבעים
של ימי התום והשושנים
אותם ילדי הפרחים
אותם מלאכים

מענבי נשמתי
אמזוג את יין אהבתי
לתוך כוסית אושרי
ולך אגיש אותה בני

אך מהי שושנתך
לעומת ים הקוצים הגדול
שמח בימים ובלילות
אל תחפש צרות אחרות

סוד האדם
בקטיפה מעוצבת
במישרין לא בעקיפין
מראהו של האדם

ממלך מלכי מלכים
מתחברים אדמה ושמיים
מטללים ועד כוכבים
עד עמקי שרשים

ושוב הוא מגיע חגיגי ומוכר
להזכיר בקרירותו לעולם שאינו זר
להבטיח פניו על פני ענניו
להתפלל לברכה ולהרוות מגשמיו

נפעמת היא במבטה,
כך נדמה לה: למענה-
בימים קדומים בער בה הלהט,
ובה נשקה אהבתה.

החיים הם נשף מפואר
באולם גדול עוצר נשימה
כתזמורת מבוקשת
למנגינת האדם

תשעה ירחים ויום
חבלי דם וכאבים
אך רק לרגע נשם
את ריחו של העולם

ערבה נשברת, לא תבכה עוד מרתה.
כי בהילולה ושמחה גדולה,
בשרשרת הקפות מפוארת,
בואך שמיני עצרת.

אל השער יבואו,
הנער האוחז ענף,
הזקן העומד בסף,
וכל יקירי אלוקיו.

ננעל
ונחתום לטוב
נפתח שלום
ותכלת חלום

מתחילים מבראשית
שברים תרועה ועיגול
כשופר הזועק תפילה
נחרדנו לסליחה

בקיץ להט יוקדת
ובחורף מרגיעה ומנחמת
כמו חיה לכודה
בתוך מסע אורה

היא נתנה לו דעתה
לרגלי נופים מרחפים
הוא אליה הפליא להיוודע
בערב חלומות נוצצים

משבר זמני
עובר בתוך מסך מסוחרר
העתיד הווה נואש
במשבר זמני חדש

והוא ציפור
הממריאה ללא כנפיים
ונופלת כמו האור
אל סוף מחיאות הכפיים

יום כזה סתמי, אלמוני,
אין בו חסד פתאומי
לא נפל דבר, ולא אירע
ברגע הפך לעצם מעצמי

התבונן והבחין דרך חייו
כי ברכו אלוקים באורך רוח
ובהשתקפותו יפגוש את עצמו
מאושר עד אובדן הדעת

ונוף ארצי אשר נוסך בי
טעם מתוק של חלב ודבש
למות למענה מעט כל לילה
ולהיוולד כל בוקר מחדש

לך היא שושנה
ואם לזר שושנים נועדה
בזמן בחירת ליבך לכלה
יושלכו עליה לאהבה

בבית מרציפן
החיים כריבת דובדבן
ובכל החדרים דולקים
נרות משעוות עוגייה

יש סיבה לחיות
הנאה צרופה בכל חלקי החיים
חיים רק פעם אחת
מעגל אשר ניסגר

בעיניה נקראות קורותיה
ואותן דמעות נצרבות מחדש
היא תמצא את הדרך אל ביתה הנשכח
אל אותו אהוב היפה כל כך

אותן הנאות מן העבר
נפלאות וגדושות
מפרשן עמוס תענוגות אין קץ
קסם ההתבוננות לשם

מזמן לא דאגה לעצמה
לקצת שקט ושלווה
תמיד היא בעיניינים
כמובן של אחרים

כשתגדלי ילדתי שלי מתוקתי
לנערה, ואני אהיה לך לתמיד חבר
נפסע אל מחוזות ילדותך
בצעדים רועדים ומדודים

תזמורת מנגנת
למרגלות דקל וירח
נעימה רכה
תזכורת אהבה

עוד יושב לה הכתר
במשתה גדול תחגוג ותעלוז
מלכה אבודה כבר באה בימים
כפרוטת חייה עולמה כבד שנים

שוב אותו השיר
מתנגן נעים ובהיר
בין חודו של חורף סוער
לאותו הקסם החוזר

ברכס ההר כבר דורס לו אייר
גם סיוון נשען על סופו של מטר
תמוז מבורך בפלאי זהב
ואב מתגאה בהוד הדריו

דם חריג אינו שונה
ושונה דמו שווה
על כן נפרוש עליו סוכת רחמים
ונקבלו כדת וכדין

וכשאקשיב לקולך ענוג וערב
נעימות חרוזות בו בשרשרת
כל נעימה היא בבת נחמה
ולי מענה לשאלה

למענך שירי - מילותיי
עבורך סליחתי - מחילתי
לך מנגינתי
את מפיסת אותי

מי ימלל תפילתה
חציר יערם על גבה
ומהי צפצפה ללא בגדיה
כחידה המצפה לפתרונה

מרבדי סרפד
בצל חניון האלון הקשיש
מכסים בלוטים בשלים
את כובד ענפיו העבותים

גוף רק גוף
חומר ביד יוצרו
מצבור חשקי מגעו
מוגש בשיא תפארתו

החיים
כזכות אל המחר
כגוף הסופג תשוקה
כתשובה לשאלה

לא התבלבלה העונה
היא רק חנתה בינתיים
יפות בה המילים
מעל דפי משוררים

מתורבתים האירוסים
קטיף תמרים מקוריים
בדרך העולה למרומי גלבוע
השמש חנתה לעולמים

נהי
מנגינה אבלה
קדיש מנוחתה
יתומה עירומה
כמתים נמוגה

סלעי הקור מסתתרים בצל
קרת הדרך מפנה סימניה
אולי עם הנץ החמה יפוג הצער
אין קושי וגם לא לעיתים

אך אותו צליל מיתר
נותר קרוע וצורם
ובתוך אדי הערפל
נותר כחלום אפל

אושרי את האושר
עושרי לי בחיי
מאושר עדי עושר
עשיר ומאושר

זהו זמן הדובדבן
נקטף אל מול שמים
בין דרך היין והמים
אל מול חופי השיכר

פת אל פת
קמח, שמן ומים
חופן מלח
וסל פירות העונה

ניע נים למולדת יפה
ולאומה רבת עוצמה
לעם הנובט מן הנשמה
אהבה פיוס והשלמה

בטבת נתכנס במעילים
יתפארו שדות השיבולים
טיפות ברכה יהפכו לשירים
בגן עדן אלי חורפים

כל הירוק הטהור הכזיב בקיץ
בקרניה מחקה השמש הגדולה
וגשם חזק של געגועים
בליבי יורד כל השנה

כשקעים לקימוריה
חשופה וגלויה
כתווים לחיטוביה
ציפור הגוף והנשמה

זה סיפור שנרקם מחוטי אהבה
שזורות בו פנינות אגדה
ימים יספרו את אשר ננצח
נתבגר ונזדקן
לצידו של האושר הנאמן

פניני הטללים הרכים
על מצע חורש משוררים

כקטיפה מרפדים את השדות והתלמים

את הסתיו הלח מפנקים

הגשם אחר לרדת
איך חיכינו לו בחלונות
הרוח אל הבית נכנסת
ולוחשת שכבר הסתיו חלף

כוכב אחד הציץ
ולפתע כבה
אל תוך הלילה השחור נמק
כמו האיש שאיבד דרכו בחשכה
ונותר ללא תקווה

ובתוך מעגל הרגשות הזוהר
אור מופלא אותך ינחה וידריך
היכן לעצור ולאן להמשיך
בין טוב לרע ומה שצריך

ובשצף אופל לבבנו
נסתגר בין הכתלים
ימים אפלים טווים עפר וריח אפר
ניפול, נקוד, נצעק אל השמים
בתשעת ימות אב על הבית

הכל היה מושלם
כמו קשת למיתר
במעונך זרח האור
שלנצח לא יחזור
קרעי חלום שנותרו בלויים
מהולים בגעגועים אחרונים

מילה טובה לרפואה
תפילה זכה לרחמים
בעת רצון בשמיים
יתקבלו כל תפילות עם ישראל
כסגולה לימים טובים

נשיר ביחד עוד שיר תקווה
נרגיש את החום והאהבה
נמריא ביחד על כנף הציפורים
בשמיים כה יפים ומוארים

ולפעמים הוא שואל שאלות
מתלבט בין ארץ לשמים
אינו יודע איך לקבל החלטה
נובר אחר רוחניות שאותו תפרה
נשגבת דעתו על מזבח האמונה

גלי הים מגיעים אל החוף
וכאב האדם צורב עד הסוף
האדם עומד ומביט אל הים
נסער ונפעם מהמיית גליו

יד מושטת לעזרה

משענת רכה לנפש בוכייה

כתף תומכת לגוף הזועק

מזור ותקווה לנימי הנשמה

זריחת זהב

על החולות המוכספים

קרניים מלטפות את הפנים

חיוך רחב של אור

הרווה מרחבים

כילד קטן הגומע דשאים

בזכור הסטוריית עם עינינו הבוכות
נשפיל את מבטינו אל מול הזכרונות
רוח הפרצים הצמרות החרוכות
ריחות החורף משתלבים עם הלהבות

זיכרונות של פעם
חלום העבר המכה כרעם

כערפל העוטף את המחר ההזוי

העתיד הסבוך לסוד וזעם

ביראת כבוד
בלובן שיבתו ברוכת השנים

לצניעותו חרד, ואת פניו מליט

שורשיו לתפארתו

ואמונתו מפארת כיפתו

הנה הם באים ימים טובים
נביט מן החלון ונראה

כמה כחולים הם השמיים

ננוח על המרפסת

נפליג בים של שקט

נחכה ביחד ליונה נאסוף את שברי הסערה

ובית אבי עדיין עומד לו

ניצב כגביע יין לתפארתו

היכן עמדו בן מלך ונביא

לבוא בשעריו של בית אבי

במחשבתו יקבץ ענווה

על תהילה וכבוד לא יניח דעתו

וגם אם חטא מעט בגאווה

שהרי לא הייתה זאת בכוונתו

היום

אני אשזור

יהלומים קטנים של בוקר

בין טללי עלים המשתקפים באור

ולעת ערב אעצום את השמש

ואפנה מקום לפרפריות הדרור

ענן פצוע מרחף בשמים
כבר מזמן הוא חובק עידן אפור
מתבלבל בעונות זו או אחרת
מתבונן ולפתע מסתתר

מעפר באת ואל עפר תשוב

ערום ועריה הגחת לבוא בשנים

ובניהם רקמת חלומות ומגדלים

מזימות,תככים,אהבות ושקרים

אבינו שבשמיים

הנה תינוק יפה נולד

מעשה קדושתך להפליא

ברך אותו באושר וחיים

אלוקיי
נושא אני אליך תפילתי
מה אומר עוד על מעשיי
כמה גדולה היא בושתי

רגשות נחשפים

לאט לאט במסע האמת

בזהירות כדי לא להיפגע

במתינות כדי לא לפגוע

רחשי החורף מתפזרים

עם רוחות המלחמה משחקים

והלב שמן העצב מתקמט

מתעתע בים של כזבים

כשנולד בנם הראשון של משה ורבקה, השמחה הייתה כל כך גדולה ובמיוחד בשעת ברית המילה. זה היה שבע עשרה שנים לפני ומאז נולדו להם עוד חמישה בנים ובת אחת.