|
![]() |
|
||||||||||||||
|
להועיל או להרעיל
כל מי שצועק עכשיו לא נחשב...כמיושב. כ"ט תמוז ה´תשע"א אות מופת כי לכיפה ללא מחלוקות ממתין כבר עמנו... שנים ארוכות. י´ ניסן ה´תשע"א קול באישה האם אלך אחר הקול או אחרי מראה ??? י"א אדר ב´ ה´תשע"א אמני הפיגוע אתם בעיקר ויותר מכולם אתם מביאים מלחמות לעולם. כ"ד אלול ה´תש"ע כנגד ארבע שנים אסור שיימק בשביל תהליך אסור לנו כך חייל להשליך י´ תמוז ה´תש"ע כך בערך האקלים הרבה קטנים בלי גינונים, בנות בנים הרבה פנים, כולם פנינים. כ´ כסליו ה´תש"ע כבד עֹל ומה משמעות קיומם? מה נחשב כירידה בסולם ומה נחשב כמרומם? ד´ חשון ה´תש"ע אור מהבהב חלפו ועברו עלומי אבל לא תמו ימי. כ"ה תשרי ה´תש"ע בדרך הפוכה מנסה בכל כוחו להוציאה מן המבוכה בלי שהיא תהא בוכה. י"ט תשרי ה´תש"ע קללת הר עיבל במכונה המשומנת לא היתה כל תקלה וידו המאומנת הגשימה כל קללה. י"א אלול ה´תשס"ט אהבת חינם האוהב את שורשיו כמאהב גדול נחשב. י"ט אב ה´תשס"ט הבית אליו לא שב בואי שלום...בואי הרסי ביתו של רועי ו´ אב ה´תשס"ט ללו הייתי כמותו להבתו המבורכת כל חייו אינה דועכת. י"ט סיון ה´תשס"ט רוח קנאות דע לך גבר דעי לך אישה, למנוע השבר החליפו גישה. ב´ סיון ה´תשס"ט רגע, עצור לשנות המסגרת לחיות מחדש לעשות זאת אחרת. כ"ז אייר ה´תשס"ט הצפירה שתי הדקות בהן הארץ תשקוט הן שתי הדקות הכי זועקות. ב´ אייר ה´תשס"ט החודש הזה החיים מתברכים בבקר מזהיב, מציצים ופורחים יבולי האביב. א´ ניסן ה´תשס"ח כניסה לאין מוצא כשמבטנו נפגשים צובר הדופק תאוצה, זועקים לי החושים אתה כלוא באין מוצא. א´ אדר א´ ה´תשס"ח לחתוך אם לגדול הוא ימשיך את עולמנו יחשיך. י"ג שבט ה´תשס"ח זר לא יבין זאת לעתים מסתבר שהוא בוש לדבר ואם כבר יביע, זה שליש או רביע. כ"ה טבת ה´תשס"ח היומן השחור היומן מתמלא והופך לתדריך, כשצונח עלה, נוסף תאריך. כ"ב טבת ה´תשס"ח אחינו יונתן העם ידע את הנתיב ואת הדרך לגייסו, אבל יותר מזה היטיב להתנער ולנטשו. ט"ו טבת ה´תשס"ח הרהורים מלמטה מאז נקבע מותי דבר איני נחוץ, רק אם אפשר לראות אותי, יחד איתם בחוץ. י"א כסליו ה´תשס"ח ההשראה לפיוט בליבך הרוך שוכן וחזותך הוצקה בחן. ח´ כסליו ה´תשס"ח בורסה זו מלחמת התשה והחלטה קשה, לסיום הפרשה, הביאה האשה. ו´ כסליו ה´תשס"ח מרנן ורבנן כשהרב מוכיח בהלכה ברורה, הוא לא מסית ולא מדיח, הוא מורה לנו תורה. ד´ כסליו ה´תשס"ח זו האדמה בזו האדמה, אין כבר גבה קומה נותרה בה רק כלימה. כ"ד חשון ה´תשס"ח תודה על היש היום שלך היא הגברת שמח בחלקך, מחר היא באחר בוחרת ישמח הוא במקומך. כ"ד חשון ה´תשס"ח האלמוני ודאי החליט האלוקים, שיש מנין של צדיקים, אותם רואה מן השחקים. כ´ חשון ה´תשס"ח תכלת טלית שכולה תכלת פרושה מעל כולם והיא גם מסמלת, קיום ריבון עולם. י"ט חשון ה´תשס"ח ראש שמחתי הפכוני לרסיסים ויחברוני רק ניסים ט"ז חשון ה´תשס"ח הורד עמוד ענן רד אלינו מן הגן כי נפל רוחנו, שלח לנו חמצן. י"ד חשון ה´תשס"ח מילים מטמטמות המלים עודן תקפות, רק האזניים מתחלפות. י"ב חשון ה´תשס"ח מכתב לסבתא במרום סבתא, איפה טוב יותר להיות, שם, או כאן לחיות? ו´ חשון ה´תשס"ח כוחה של מילה לעוצמת השיכחה יתרון, אין בה דעיכה כמו לזיכרון. ג´ חשון ה´תשס"ח להדליק בייניש יש יופי של היצע, אשת חיל לך ומצא! ב´ חשון ה´תשס"ח נפש כל חי נפש, אל תתפשרי, אם את בריאה, הגוף בריא. כ"ח תשרי ה´תשס"ח כשאוהבים כשאוהבים: כל יום שווה יומיים וכך חיים כפליים. כ"ג תשרי ה´תשס"ח ואהבת את מה זו אהבה וכיצד אדענה? אין לי תשובה, הגעתי עד הנה, כ´ תשרי ה´תשס"ח הורסים במקום להקים גם את לובשי המדים, לאט,לאט, אנו מאבדים י"ט תשרי ה´תשס"ח זעקת השורשים המסורה והמורשת בניצוח שורשים פצחו במנגינה רוגשת ליום הולדת הששים. י"ח תשרי ה´תשס"ח מרד על הכביש די להרוגים לא עוד, בואו וכולם נִמרוד, אפשר לשיר וגם לצחוק אבל תמיד לנהוג כחוק. ח´ תשרי ה´תשס"ח בית אבות עצוב בבית האבות, להמתין ולחכות לבאות. י"ח אב ה´תשס"ז ריבונו של עולם ריבון אחד יש לכולם והוא ריבון עולם. י"ז אב ה´תשס"ז חזרה לשכונה על כל פריט להם מותג ולי על זה, אין כל מושג. ט"ו אב ה´תשס"ז ש ב ו ע ט ו ב הובטח לי השבוע, רק בשורות טובות. י"ב אב ה´תשס"ז האלה בנייך ? נדָמו גם חלקים בעמנו, שליבם לא נפגם מהרס בתינו. י´ אב ה´תשס"ז לקט ושיכחה בשקט, בשקט, מסככה לסככה, אוספת הלקט וכל שיכחה. ט´ אב ה´תשס"ז נתיב האמת הדרך העולה,דלה ובזו שמימולה, המולה. ז´ אב ה´תשס"ז ה י ו פ י ב א ו פ י החן והיופי לא שקר והבל, שזורים בה באופי כמו קשר בחבל. ד´ אב ה´תשס"ז הכינרת מאוהבת אצלי היובש נעלם, כי הוא עשני מעוברת, הזיווג הינו מושלם, הוא אדון, אני גברת. ב´ אב ה´תשס"ז פוחת והולך כל יום שחולף, נגרע מיומני, מחר הוא יתחלף, ואהיה פחות אני. א´ אב ה´תשס"ז ד י ! ! ! אלוהי הברואים, חננו, עננו, עשנו ראויים לדמם של אחינו. כ"ו תמוז ה´תשס"ז ע ו ד ר ג ע כך חולפים הרגעים ומצטרפים לזיכרון כ"ה תמוז ה´תשס"ז ג ע ג ו ע י ם סתם ביום חמה, באמצע השבוע, אין בנשמה אותו הגעגוע. כ"ג תמוז ה´תשס"ז נכדים אם לעיתים כואב, למענם כדאי, את כולם אני אוהב, כולם הם נכדי. כ"ב תמוז ה´תשס"ז הוא יבוא אחכה לו שיבוא, הוא לא יתמיד בסרובו. כ"ו תשרי ה´תשס"ח |