"... חשבתי לעצמי, כמה אנשים ישנים עכשיו בשלווה במיטותיהם, בריאים ושלמים, ולא מעריכים מספיק את מתנת החיים. את ההזדמנות היקרה שיש להם ביד...
אם רק היה לי עוד קצת זמן, עוד שנה, עוד חודש, אפילו עוד שבוע, כל כך הרבה דברים הייתי עושה אחרת...
בעולם הזה אין לאף אחד תעודת ביטוח. החיים הם מתנה יקרה כל כך. חייבים לנצל כל טיפה מהם!..."
(מתוך המכתב של אודי ז"ל, נער שנפטר בגיל 17 מסרטן)

ילד קטן
בין עצי האלון עמד ילד, נתן.
כ´ אייר ה´תשס"ז

עולם מלא שירה
הרגשתי שמטלטלים אותי.
ימינה ושמאלה, למעלה למטה.
"די! נמאס! זה כואב לי!" רציתי לצעוק, אבל לא הצלחתי לצעוק. פקחתי את העיניים במאמץ.
ט"ו כסליו ה´תשס"ח

מיומנה של מדריכה
חודש אירגון.
מתוך כל ההתרוצצויות המטורפות מהאולפנא- לבית- לסניף וחוזר חלילה, העלנו (אני והמדריכה השותפה, הנקראית בלשון הסניף מדש"ית) רעיון נפלא.
כ"ט חשון ה´תשס"ח

חלק ד´- צרות קשות מאלה
אבא שלי ניגן ברחוב, בכינור שלו, ובזמן שנותר לו- חיפש עבודה נוספת, כדי שלא נגיע למצב גרוע יותר מהמצב בו היינו.
י"ב תשרי ה´תשס"ח

הזמנה לחתונה
ליאור ישב באחד הספסלים האחוריים של האוטובוס, וזמזם לעצמו מנגינה שבדיוק שמע בתחנה המרכזית.
ט"ז אלול ה´תשס"ז

ההוא ממדרגות הכותל
הייתי מחפשת עני לתת לו את השקלים הבודדים, לא משנה איזה. אך הבחור הצעיר, שנראה בגילי, שבה את ליבי.
י"ד אייר ה´תשס"ז

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד