אני רוצה לבכות את הגעגוע בשריטות קטנות

האהבה שלי
האהבה שלי כרוח
בין עצי התפוזים,
מתנועעת בריחות
משכרים לעת ערב.
כ"א תמוז ה´תשע"ו

עת דודים
לשיגעון ידיים ארוכות
משקה אותי לשוכרה
כ"ב טבת ה´תשע"ו

כשאני מגדירה לי עזאזל
כשאני מגדירה לי עזאזל
לשנוא בו,
אני מנשימה את הלב
נשימות עמוקות.
י"ח חשון ה´תשע"ב

חג האסיף
הבטחתי לך,
להיאסף מתגעגעת
לכל חלקי
גוף
י"א תשרי ה´תשע"ב

אני חייבת לדמם
אמא תוקעת בי מילים,
ומסובבת.
י"ד אלול ה´תשע"א

נשימות
לא אוכל שגופי
יגיע עד גופך,
לבכות לך:
"גע בי, ואל תעזוב"
י"ג אלול ה´תשע"א

כל הדברים הנאהבים
אל תאמר שאתה אוהב,
מכל הדברים הנאהבים
שביקשת לליבך
ו´ אלול ה´תשע"א

חיבוקים
אני רוצה אותך מחבק,
כולא בתוך את הגעגוע
ואותי עם השריטות הקטנות
ד´ אלול ה´תשע"א

אב עקשן
אלוקים
מעיר אותי כל בוקר,
לראות את אב צועק:
"אין אלול"
ב´ אלול ה´תשע"א

(אינטימיות)
אל תתקרב
איני יכולה להכיל
את גופך בתוכי, גועש,
י"ב אב ה´תשע"א

לעלות אליך לרגל
אני פותחת כפתור,
נשמתי מתגעגעת על דפיך
וקוראת שיר שלי
אתה כואב בי,
כואב

י"א סיון ה´תש"ע

להגיד כופרת
כשללב שלי יש וותק,
19 שנה חיפוש ומציאה אחת.
י´ סיון ה´תש"ע

ללב הזה אמרת לבכות
שלא יגידו שאינך נקייה לקבל,
אלוקים שיבוא בלילה
גם שנשבר
ח´ סיון ה´תש"ע

אלוקים אוהב לפצח
אלוקים אוהב לפצח גרעינים.
כ"ו אייר ה´תש"ע

לא אסלח לאלוקים
לא אסלח לאלוקים,
על ידיים שאזקו.

כ´ אייר ה´תש"ע

בכל השעונים
הדקות שלי לא עוברות
ואתה עדיין מתקתק.
כ´ אייר ה´תש"ע

בהלכה אחת
אני אורגת בתוכי אמונה
שלא הכחשתי מעצמי.
ט"ו אייר ה´תש"ע

איך אתה יודע לאהוב
שיכור שכמותך,
אוהב מילים יפות ולשלוח אליי ידיים.
עוד מעט תבוא, ותראה לי איך אתה גם יודע,
לאהוב


י"ב אייר ה´תש"ע

(לאיבוד שלי,להתראות)
עכשיו אתה אוהב אופי מסוים ויופי אחר ממני
כך אמרת, כששאלתי למה אנחנו לבד.
לא פירטת, כי לא מצאתי לי איך להיאבד
שנינו ביחד ולהמשיך.
ט´ אייר ה´תש"ע

ליטושים
(ספרתי בינתיים ארבעה:
שניים מנפילות באמצע המטבח,
אחד מפאת עומס,
האחרון זה כי לא סידרו לך
טוב את הרגל והיא התנדנדה כל הזמן.
אם אחזור בעוד שנה,
ייווספו עוד חמישה סדקים לפחות)

ד´ אייר ה´תש"ע

איבודים
כואבת בשקט, בטונים נמוכים.
צועקת שבא לך לעזוב את הקיום הזה,
בו חיפוש לא נותן הגדרה.
ב´ אייר ה´תש"ע

דאיות
מי אמר שיש לך כנפיים?
כשאתה בורח אל השיגעון כל בוקר,
ממרר לתוכו ומרצין.
ל´ ניסן ה´תש"ע

התבשלות
כולם אמרו שאני בוסר,
אז הרוח צירפה אותי אליה.
בכיתי, שאין לי כבר עלים,
ואני נושרת אל עצמי,
מפוררת ונודדת
עד הבשלה.
כ"ג ניסן ה´תש"ע

קולאז´ שירים על שירה ונפש
מטלטלת את תוכי,
בהתפרצות סולמות נמוכים מתגבהים
ומנסה לכוון לי את מיתרי הנפש,
כך שהגרון ישיר,אותי.
י"ח ניסן ה´תש"ע

מלוכלכת
נשבעת שאת
אוהבת אותך
שיכורה,
יותר מלבכות
שלי יש פנים
ולך כבר
לא.
כ"ח אדר ה´תש"ע

על שולחן הקצבים
חושבים שגילו אותי, בין המילים
שכל הבפנים שלי חשוף.
מוכרים בהם לקצב,
שיחתוך מהם וימכור טרי.
כל אחד חושב שהוא
יכול לנתח
אותי.
כ"ג אדר ה´תש"ע

קולאז´ שירים לשיגעון
אמרת שאני
מיטלטלת
בין חוף לחוף,
בלי
עגינה
נושבת רוחות
ומשליכה,
לעזאזל.

כ"א אדר ה´תש"ע

איך זה להתגעגע
לא תוכל לבכות
שאבדת במחול הירח,
פורש ממך לחבק
ואין את מי
לערסל
אורג לעצמך
לילות תפורים.
י"ז אדר ה´תש"ע

מוקצה מחמת הלב
(לא בשבת,
כי אין לך
עירוב עבורי)
ז´ אדר ה´תש"ע

אומרים שיפה לי חשוף
כשאתה לא יודע
לפתוח לי את
הסקצ´בוק ולגעת
כ´ שבט ה´תש"ע

לפעמים את צוחקת
בו כרגיל תחייכי לי
חיוך מבושם, חצי
בוכה.
ט"ז שבט ה´תש"ע

כל המשוררות בוכות בלילה
מחפשת כנפיים לנסוק
כשאין לך רוח
להתנפץ,
לחזור מרוקנת
בין מילים.
י"ב שבט ה´תש"ע

התגשמויות (לא אוהבת חורף)
אין לי מעיל להתכסות מפניך.
לומר שאהבתי ולא אהבתי אותך,
גדול, מחבק, גורם לי לבכות את הלילה.
מרעיד בי את כל החלקים השבורים להרס אחד,
לתקן בי אלפי גלגולים.
י´ שבט ה´תש"ע

אלוקים של סוף והתחלה
כל מנעול שנפרץ הוא סוף
והתחלה של אחר.
ה´ שבט ה´תש"ע

אלוקות להכחשה
כי לא נתת לי עיניים להסתגר ממך
בעיוורון חלבי מלטף.
כ"ו טבת ה´תש"ע

תנודות
אתה עוטף אותי
בסמים
אני נופלת מה
שהגדרת משוגע.
ט"ו טבת ה´תש"ע

נפקחת
כאילו שאפשר לשלוט,
בכמה פעמים הריסים
עולים-יורדים-נושרים
י´ טבת ה´תש"ע

מרחב
לֹא רָצִיתִי לִפְתּוֹחַ לוֹ
מַבָּט אֶל מִלִּים בּוֹעֲטוֹת
הַמְּבַקְּשׁוֹת לִנְשֹׁם, וְדוֹחֲפוֹת
עַד שֶׁחֶבֶל טַבּוּרָן נִקְרַע,
י´ טבת ה´תש"ע

מנותקת
עינייך צחוקות
באישונים
מזיעות במקומם,
מספרות סטייה
במוניטור
ה´ טבת ה´תש"ע

נחנקת והולכת
בסמטאות מפקחים הרמזורים:
בירוק אני בוכה, באדום -
נחנקת

כ"ט כסליו ה´תש"ע

לדעת שיש לי שעה
אולי יום אחד אני
אתקתק איתו אותן שניות
לדעת שיש לי שעה.

כ"ז כסליו ה´תש"ע

טפטופים
טפטופים,
הנעליים רטובות מגשם
מכתימות מרצפות בחדרים.
צריך לעשות ספונג´ה,
לאוורר את הבית והכריות.
כ"א כסליו ה´תש"ע

ליפול על נעצים
אתה מטליא אותי לתוך השמיכה
להתעטף
י"ד כסליו ה´תש"ע

בחינת התנפצות
הידעת?
כל כאב ידקור בי.
כ"ח חשון ה´תש"ע

כל מה שהיה המדבר
נפש אבודה מבכה עצמה
בהרים, עד כלות ההרגשה.
ולב שיכל להיות אבן מדבר,
לו ידע לכרות ברית עם העפר,
כשירח מאיר גרגיריו.
כ´ חשון ה´תש"ע

שירים עלי ירח (11) / השמיים שלי
גופי מתפרק,
משלוות המדבר,
שוקע בסחף נפשי.
איני רואה
אורות בלילה.
השמיים שלי ריקים.

כ´ חשון ה´תש"ע

שירים עלי ירח (10) / עיר הירחים
ואני,
אפילו לא בית,
אלא גלים
שלא עיגנו בתוכם יבשה.
מתנפצים,
מהאושר אל העצב.

י"ב חשון ה´תש"ע

שירים עלי ירח (9)/ אלומות ירח
מתפללת לענני אמונה
שיקרעו כאב,
לאלומות ירח חרישיות.

ו´ חשון ה´תש"ע

שירים עלי ירח (8)/ ילדות ירח
הוא יונק אור שמש,
מתמלא לילד.
משחק תופסת
עם שאר הירחים.

א´ חשון ה´תש"ע

שירים עלי ירח (7)/ מציירת במילים
מפתלת בקוים צבעוניים,
תמציות עולם.
מתיזה בדיו,כאבי גוף,
זעקות ירח.

כ"ג תשרי ה´תש"ע

שירים עלי ירח (6)/ זהרורים
מחוסרי עיני ירח,
החושף
חלקות זריחה בתוכם.

כ"ג תשרי ה´תש"ע

שירים עלי ירח (5)/ שמיכת שמיים
ניחוחות הלילה מפהקים,
צלילי ירח וכוכבים בחלומותינו.
ט"ז תשרי ה´תש"ע

שירים עלי ירח(4)/ עלי נשמתי
ליבי רוח, ללא יכולת לנשוב
י"ג תשרי ה´תש"ע

שירים עלי ירח (3)/ מקלפת רגשות
אך
הירח מגהץ קפלי שמיים,
מתמלא
והולך.
י´ תשרי ה´תש"ע

שירים עלי ירח (2)/ שכבות נשימותי
הירח מקבל שכבות נשימותיי באהבה,
רוחץ הלומות ליבי הזועקות,
ו´ תשרי ה´תש"ע

שירים עלי ירח (1)/ ירח ומדבר
אינך מבין,
המדבר אוצר בתוכו
גלי נשמה,
הירח מחטא פצעיה.

ה´ תשרי ה´תש"ע

הסתיו נאסף לפרחים
הסתיו כבר נאסף לפרחים,
ואתה עוד שלכת.
נודד עם הרוח,
מתלהט
מבקש מנוחה
כ"ה אלול ה´תשס"ט

להזמין את הזמן
אני מזמינה את הזמן להתרחש לו באיטיות,

י"ב אב ה´תשס"ט

להיבקע בקיעות
החמה נבקעת על ההרים
ומתייבשת מזוהרה,
מעלה שלפוחיות מגרגירי הזהב,
כמתבשלת על אש גבוהה.



ו´ תמוז ה´תשס"ט

בכל אדם יש מדבר
מדבר נפשי המעלה כאב,
שלא עובד למילים
ונותר גולמי
צרוב בידי מכות מאנשים.



ט"ז סיון ה´תשס"ט

אוספי מדבר
חפצה להכיל
אישויות אחרות של אהבה.
להתקבץ לאוספי מדבר,
שטופל באהבת גשם.
י"א סיון ה´תשס"ט

אולי כבר צריך לקרוע את זה
עוד נותרו חתיכות
מהשמיים שנפלו עליי
והמטירו עליי גשם
מגושם ואובד.

ה´ סיון ה´תשס"ט

להתגעגע בידיים ריקות
בידיים ריקות,
המנסות ללטף את הלא מוחשי.
את שהותרת אחריך
אוויר שמצמרר ונכנס לתוך הנימים.


כ"ו ניסן ה´תשס"ט

כאב אפוי היטב
אני לשה הכל יחד עם הכאב,
למרר קצת את הסוכר בבצק.

י"ז אדר ה´תשס"ט

שאריות שקרים
אני לא משחקת פה בצביעות
אולי אתה כן.

כ"ב שבט ה´תשס"ט

נושקת לגעגוע
אני נושקת לגעגוע הזה שמתכרבל לי בינות ללחיים,
כמעט ונרדם על השטיח, מתגהץ לו מטוהר במים זכים.
ט´ שבט ה´תשס"ט

לקרוע
אִלֶּמֶת
שְׁתִיקָה
שֶׁשָּׁוָה יוֹתֵר מִכֹּל הַצְּרָחוֹת.
לְדַמֵּם כְּשֵהַצִיפוֹרנַיִם שׂוֹרְטוֹת אֶת הַבָּשָׂר.
כְּשֵהַשְפַתַיִים נִנְשַכוֹת לְאַט וּבְהַתְאָמָה יְצוּקוֹת דָּם .


כ"ב טבת ה´תשס"ט

לא יודעת
לְרֶגַע לֹא עָצַרְתִּי
לְהִתְבּוֹנֵן בשיבוליי הַחַיּוּת שֶׁבִּי,
שֶׁפָּרְחוּ אַחַר הַסְּתָו

ח´ אלול ה´תשס"ח

הצגה
אך לא אמרו לי שאין שחקנים על הבמה,

וזוהי הצגת יחיד של סבל.

כ"ה אב ה´תשס"ח

מדבריות מעובדת
מוּל נוֹף יְרִיחוֹ
הַמִשְתַפֵל בְעֵרְגַת אוֹהֲבִים
לְיָם הַמֶּלַח.
מַשְלִיכִים דְּמָעוֹת,
שֶׁלֹּא נוּגְבוּ בִּיְדֵי
הָאִישׁ הַגָּדוֹל לְמַעְלַה.
כ"ה תמוז ה´תשס"ח

שבט תפוחים
מַגָּעָהּ דֶּשֶׁא קָצוּץ
רֵיחַ מְשַׁכֵּר שֶׁל
פְּרִיחַת סַבְיוֹנִים לְעֵת סְתָו.

כ"ד תמוז ה´תשס"ח

עסקת חליפין
מְכּוּסוֹת בְּרֵדִידֵי הִגָּיוֹן
הֵן עָפוֹת בְּמָטוֹסִים קְטַנִּים.
טִיפִּין טִיפִּין
קוֹלָן חוֹדֵר בְּמַטֵּה הַנְּחָשִׁים,
שֶׁהִצַּבְתִּי עַל לִבִּי.
כ´ תמוז ה´תשס"ח

אילמת
בֵּמִסְפָּרִים
אֲנִי גּוֹזֶרֶת אֶת שְפַתַיי,
לְהוֹצִיא מִתּוֹכָן זֹהֲמָה.
י"ז סיון ה´תשס"ח

משחור ללבן
עַל הַדַּף

אֲנִי נֵקוּדַת צֶבַע,

שְׁחוֹרָה וּכֵּעוּרַה.

שֶׁנִּשְׂרֶפֶת כֵּצָרַעַת בָּעוֹר,

וְמֵדַּמַמַת כֵּפְּצוּעַה.

ט´ סיון ה´תשס"ח

מדיטציה
וְהַשָׁמָיִם יִהְיוּ יָם,
שֶׁיִסְחוֹף אוֹתָנוּ לִמְחוֹזוֹת רְחוֹקִים
לִטְבּוֹעַ בְּטוֹהַר רוּחָנִי.
בִּזְמָן שֶׁנִשְמוֹתֵּינוּ יְקֻשְׁטוּ,
בְּפִרְחֵי פְּנִינִים בְּרֵיחַ פָּסִיפְלוֹרָה.
ו´ סיון ה´תשס"ח

התחלה חדשה
וברוגע פניני כוכבים,
נצבע קצוותיך שדוהים
לצבעים שבם השמש,
מטביעה זהרורים.
ב´ סיון ה´תשס"ח

להחנק
אני משתוקקת
לדחוף אצבע לגרון,
ולהקיא את הרעל שנותר,
שבכהות משתלט
על כל חלקה טובה.

כ"ז אייר ה´תשס"ח

כרומטוגרפיה
שהלוואי ויכולתי
לנתח בן אדם לרגשות ואופי,
כשיר שקוראיו מבינים אותו זהה
כ"ג אייר ה´תשס"ח

וְעֵינַיִם
וְעֵינַיִם יִקְרְעוּ מַחְשָכֵי נֶפֶשׁ
ט"ו אדר א´ ה´תשס"ח

וַלֶרְיָין
בַּסְקוּלְפְּטוּרָה אֶעֵסוֹק
אַפָסֵל תָוַואֵי פָּנִים
טְהוֹרִים.

מָרְגִיעִים יוֹתֵר מִתְרוּפָת
הַוַלֶרְיָין
שְדָּחַפְתַ לִי בְכָּפִית

כ"ו תמוז ה´תשס"ז

מְאוֹרוֹת הַמִּדְבָּר
רָצָה בַּשָּׂדוֹת הָרְטֻבִּים
מֵהַטִּפּוֹת הַמַּרְווֹת
שֶׁנָּפְלוּ
מִשָּׁמַיִם,
הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת בְּרַעַשׁ
וּמְעֻרְפָּלוֹת גּוּפִי.

ח´ תמוז ה´תשס"ז

שלווה זהובה
הַשֶּׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת אֶת הַזָּהֹב
שֶׁלֹּא עֻבָּד בִּידֵי אֱנוֹשִׁי.
הַחוֹל הַחַם נוֹשֵׁר מִיָּדֵךָ,
שֶׁמְּנַסָּה לְשַׁמֵּר מַגָּעוֹ.

י"ח סיון ה´תשס"ז

רמזים
אתה מחפש בי,

רמזים

אך איני רומזת

לך

אני אומרת את אשר,

על ליבי.


כ´ אייר ה´תשס"ז

Call me when
Call me when
winter is gone
Tell the wind
Not to blow
I miss the
Spring


י"א אייר ה´תשס"ז

שלגיה מיוחדת
ציור מהתבוננות
י"ג אב ה´תשע"ה

המגלפת
עם חיוך מתוק היא מתבוננת בבן האדם
ומגלפת בנשמתו כאב אצור ופועם,
כך בעודו חסר התנגדות
הוא משתכר ממבטה כמו הוצף באושר עילאי, מחמם.

כ´ שבט ה´תש"ע

אחר הצהרים רגשי
שמחה נכנסה, היא לבשה בגדים צבעוניים.

שערה היה אדום.

על מצחה היה כפתור בצורת לב.
היא פעם הסבירה כשהיא מעניקה שמחה, הכפתור הזה נהפך לאדום.

היום הכפתור הזה זהר בכחול עמום.
ה´ כסליו ה´תשס"ח

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד