אֲנִי מִפְרָשׂ
אֱלוּל שֶׁלִּי מַגִּיעַ פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה
כְּמוֹ כֶּתֶר, כְּמוֹ כַּפָּרוֹת. הַמִּשְׁקָל
שׁוֹקֵעַ

מָה עוֹשׂוֹת הַמִּשְׁאָלוֹת בַּלֵּילוֹת (אוֹמְרִים שֶׁהָיְתָה יָפָה כַּלְּבָנָה.
אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת).

יֵשׁ רְגָעִים שֶׁהַנֶּפֶשׁ בּוֹעֶטֶת בְּתוֹכְךְ
כְּמוֹ עוּבָּר בְּרֵחֶם שֶׁרוֹצֵה לְהִתְיַלֵּד
הִיא דּוֹקֶרֶת בָּךְ חִדּוּדִין חִדּוּדִין

אֲנִי רוֹאָה אֵיךְ אַתֶּם בּוֹנִים הֵיכָלוֹת שֶׁל מַעְלָה
בַּסָּלוֹן.

בְּגָדִים שֶׁלֹּא רוֹאִים לִתְלוֹת

בַּחוּץ

אֲפִלּוּ מְשֻׁלַּשׁ הַבְּעֵרָה זָקוּק
לְחֹמֶר.

כַּמָה קַר בּחוּץ וְשְׁאֵין לוֿ סִיכּוּי
וְבְכֺל זֺאת ...
נִזְרַק מְדַף לְדַף כְּמוֺ גוֺלֵש גַלִים

הָאֲבָנִים גּוֹמְרוֹת עָלַיִךְ
[כְּמוֹ חֻלְיוֹת]
שׁוּעָלִים מְהַלְּכִים בּוֹ וְחֶסֶד

אֵינְךָ יוֹדֵעַ כַּמָּה הָיִינוּ מְחַכִּים לַבֹּקֶרעַמּוּדֵי אֵשׁ אֲדֻמֵּי עֵינַיִם נִשְׁעָנִים 
קְפוּאִים עַל הַקִּירוֹת 

אני גורר את עצמי מקצה הלילה.
זה אלול שאני בא אליו כפצוע
מהלך ברחובות עם בחורות
שלא אראה עוד

חֶבֶר שֶׁמִּתְאָרֵס פִּתְאֹם
כָּל שֵֹיעָר פָּזוּר וַחֲצָאִית בַּאוֹטוֹבּוּס
כְּשֶׁאַתָּה עָצוּב בְּעֶרֶב שָׁבַת וְלֹא יוֹדֵעַ
לָמָּה

הָיִינוּ מְטַכְּסִים עֵצוֹת אֵיךְ

לֹא לִשְׁכֹּחַ אוֹתָנוּ בַּפְּרוֹזְדוֹר הַזֶּה

זֶה מַחְזוֹר חֹרֶף רִאשׁוֹן, בַּשְּׁמִירוֹת מֻתָּר רַק עִם דֻּבּוֹן
קַסְדָּה בְּהֶשֵּׂג יָד, מַבָּט רֵיק, הַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ נִמְצֵאת
הַנֶּתֶק כָּל-כָּךְ קַל, זֶה וַדַּאי רַק הַק.פ. שֶׁמְּקֻלְקָל

אֵינֶנִּי יָכֹל לוֹמַר לָך אֲבָל לִפְעָמִים
גּוּף זָע בַּחֹשֶׁךְ

הַלֵּב גּוֹזָל
מְפַרְפֵּר בֵּין טוֹב לְרַע
קְפֹץ פְּנִימָה

לְהִתְבָּגֵר, שֶפֵּירוּשוֹ
לְהִיכָּתֵב כֹּל יוֹם

אַתָּה חָזָק וַאֲנִי קְטַנָּה יוֹתֵר
אַתָּה פֹּה הַגָּדוֹל
זֶה הַתַּפְקִיד שֶׁלְּךָ
לְוַתֵּר

סָגַרְנוּ? כַּמָּה מִלִּים יָפוֹת, הַעֲלָאָה וּתְגוּבוֹת

צֵרוּף הַמִּקְרִים הַזֶּה לֹא מְסֻבָּךְ.

אֲנִי יְרִיחוֹ הַקְּטַנָּה
עוֹטָה שִׂמְלָה לְבָנָה וְתַכְשִׁיט
חוּטֵי נִגּוּנִים חֲסִידִיִּים מַקִּיפִים
אוֹתִי

הַסְּפָרִים פְּתוּחִים
הַזְּכֻיּוֹת לְפָנַי כָּל הַחַיִּים רָצִים לְנֶגֶד עֵינַי וְאוֹר גָנוּז
אֱלֹהִים אַדִּירִים הַשְּׁעָרִים נִסְגָּרִים

התפילות שלי

הפכו משומשות

מרוב ימי אלול וכיפור שלחשתי אותן

אֲנִי רוֹצֶה שֶׁכְּבָר
נִסְגֹּר אֶת הַפִּנָּה אָז תְּחַתֵּן אוֹתִי אֲנִי צוֹעֵק אֲבָל מִישֶׁהִי
פֹּה לֹא עוֹנָה

בָּעִיר הַלְּבָנָה
הַיּוֹם, רָאִיתִי חַיִּים.

כָּל אָדַם צָרִיךְ אֵיזוֹ שָׁקֵד מִשֶׁלּוֹ
לִצְלֹחַ אֶת הַחוֹרֶף
לְהַרְגִּישׁ קְצָת בַּית בְּדִירַת עַמִידַר מִתְפּוֹרֶרֶת

כשם שבאת באהבה
כן תבוא אלי
שלם כאור
אל נא יהי גופי קברך