שאלה.
היתה לי שאלה.
שאלה קשה,
שאלה נפלאה,
ויצאתי לחפש לה תשובה.

שֶׁבַע, שֶׁבַע, שֶׁבַע
שׁוֹתִים.
שֹׂבַע, שֹׂבַע, שֹׂבַע
אוֹכְלִים.
שֶׁבַע סְפָרוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק.

כָּל נוֹשְׂאֵי הַשְּׂרָרָה חוֹמְדִים לוֹ בְּפִנָּה.
כָּל חוֹזֵי הָעֲוָלוֹת מַמְתִינִים לוֹ עַל הַסַּף.
אִם לֹא יַתִּיר לְעַצְמוֹ הִלּוּלָה פְּרָטִית,
יִשָּׁאֵר לְעוֹלָם כְּאֶחָד וְיָחִיד.

כבר קרה שיצאתי

וחטפתי כוויה מפרוות עננים

כבר קרה שלכתוב לא הצלחתי,

לפענח צופן שכולם מבינים

איש אחד
עמד
מאחורי מסך
כה גדול

עִקְבוֹתָיִיךְ בִּמְדִידָה יְסַמְּנוּ בּוֹ
סִדְרַת הַצְלָחוֹת מְסַחְרֶרֶת

ואני יודע שאפשר, בלי שום ספק,
פשוט כך כך מתוק לפעמים,
להשאר בתוך החטא.

"איך החצוף הזה הצליח?!הייתי כ"כ מאושר.."