בנושא
בכרם
חדשות
 
זכרונות מרחל / מפורקת,לבד.
בביכורים מאז י"א תשרי ה´תשפ"ב

העיר עטופה בלבן, אני מביטה מעבר כתפיה של רחל.

היא שותקת, ספר התהילים אחוז בידיה.

מטפחת לבנה וצחורה מכסה את ראשה, היא קורנת מחג אך עיניה מלאות בעצב.

שפתיה מתנועעות להן, היא מתעודדת מעט, כשואבת כוח מן המילים שבסידור.

"אולי נצא?" היא שואלת אותי בקול של אישה לאה, שעברה כמה דברים בחייה.

התפלאתי בליבי, הלא הצעתי לה לפני זמן מה שנצא? מה נתחדש יום מיומיים? וממתי רחל רוצה לצאת?

"נצא" אני אומרת ונפנית לכוון את כסא הגלגלים החוצה.

צהלות ילדים והלובן הממלא את הרחוב מילא אף את עיננו בחיבה וברוך.

התהלכנו מעדנות, פניה של רחל התמלאו גיל.

היא חייכה וצהלה כילדה קטנה הצביעה לעבר הילדים המקפצים וביקשה שאתקרב אליהם.

התקרבנו עוד קצת ורחל לחשה להם כממתיקת סוד "קינדרלך, אתם רוצים צוקר?" גם אם לא הבינו הילדים את השפה שבפיה, הסוכריות שנחו בכף היד הקפוצה הבהירו את כוונתה. הם הודו לה ובירכו אותה באריכות ימים.

היום, כשאני נזכרת ברחל, זה הזכרון המשמעותי העולה לי ממנה. מעט שמחה בים העצב.



זקנה יום הכיפורים

© כל הזכויות ליצירה שמורות למפורקת,לבד.
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד