בנושא
בכרם
חדשות
 
"אייכה?" / דוד שלמה
בביכורים מאז כ"א סיון ה´תשפ"א

עובד נשם מלוא ריאותיו אויר. נהנה מהחופש. השקט. הלוואי שתמיד היה כך.                                                                             צעדים כבדים נשמעו , עובד התכופף, כביכול מנסה להיבלע בכורסא.  הוא לא אמור להיות כאן, הוא צריך להיות עכשיו בבית המדרש, להקשיב לשיעור מוסר...הוא קמץ את אגרופיו ,  מכריחים אותו להיות שם, כל היום.   גמרא, אמונה, עבודת ה', וכאילו זה לא מספיק הוסיפו לו שיעור על הנהגה... למה אף פעם לא מדברים על מה שחשוב באמת? על מה שמפריע לו?

יד הונחה בפתאומיות על כתפו , יציבה , מחייבת , הוא נאנח,  איך זה שאפילו דקה של שקט אין לו?
"עובד!" נשמע קול עבה. עובד נשך את שפתיו. רק לא הרב יהושע הזקן.
"מה , הרב?" הוא ענה בקול מאופק.
"אל תשאל אותי 'מה' , איפה היית בשיעור האחרון?" הוא דרש לדעת "זה כבר לא אפשרי, אתה לא נמצא בשיעורים, אם לא תעשה משהו בנידון, תצטרך לחפש ישיבה אחרת" הוא אמר בקול חמור.
"אה... לא היה לי כח להשתתף" הוא בלע את רוקו . אפילו הוא בעצמו לא מבין למה עוד לא זרקו אותו...

"עובד! אביך הנהיג עם שלם! אתה בנו של בעז!" הרב המשיך.
הוא כיווץ את עיניו "אני יודע  שאני בנו של בעז!" הוא סינן , מנסה לכלוא את מערבולת הרגשות שעלתה בו פתאום.
קולו של הרב הזקן התרכך מעט "עובד , אני יודע שקשה לך.  אספר לך סיפור שמן הסתם שמעת"  הוא  "היתה אישה מואבית שהחליטה ללכת אחרי חמותה , לשנות את כל צורת חיי- "
זה כבר היה יותר מדי.  "אתה יודע כמה פעמים שמעתי את זה בחיים? " הוא לחש בקול רועד מזעם. "למה כולם מזכירים לי את זה? למה לעזעזל אני אשם בזה שאבא שלי היה מנהיג? "
 הרב נרתע מהתוקפנות שבקולו " אביך-" הוא התחיל לומר.
"אבי מת!!!" הוא שאג , "הוא מת! מת לפני שנולדתי, והשאיר אותי עם דרישות מכל כיוון!! ואתה מתפלא שאני צריך חופש!!" החוט הדק שהחזיק אותו נקרע.                                                      הרב הניח יד על כתפו ואמר בעדינות "איננו יודעים למה אלוקים– "
"אלוקים?! " עובד שוב קטע אותו, כשהוא צורח, מוציא 15 שנים של סבל '"אלוקים לקח לי את אבא, אם מישהו אשם זה הוא!" 

לפתע פניו של עובד התרככו, תמימות מילאה אותו, תמימות של ילד מבולבל . דמעות הופיעו בצידי עיניו "אני, אני לא מבין , מה אלוקים רוצה ממני?" הוא שאל בקול שבור. נותן לדמעות לצאת לאיטם. משחרר הכל.                                                           הרב הזקן עטף אותו בחיבוק חם . והוא בכה. איננו מתבייש. דמעות חמות נשפכות.

"הוא אוהב אותך, זה הכל"  לחש הזקן.



התבגרות קלישאתי מעט רקע היסטורי

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדוד שלמה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ח סיון ה´תשפ"א  
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד