דברים שהנחת פה:
תבנית של שיר ילדים. חרוזים. שפה. אלגוריה פשטנית בכוונה. כמיהה פשוטה פשוטה אבל עמוקה מאוד. השריון עדיין מעיב. אין ניקוד.
זהו, בגדול אני בעיקר חושב שהעובדה שהשתמשת בכל אלו הצליחה להעביר בצורה חדה את מה שניסית לומר. זה הרבה יותר אווץ' ככה בדרך הילדותית-בכוונה הזו. כמו ילד ששואל בתמימות מה יעשה צב שאין לו בית לחזור אליו.
[התלבטתי אם הרפרנס לשריון הגיע רק בעקבות דימוי הצב שצמח מהבית על הגב בכלל, או שהוא רעיון עצמאי]
["דיי" בשני יודים?] |