לשים ראש על הברכיים שלך. בשקט. להרפות את הגוף, לשחרר את הידיים. אתה תופס, אתה מחזיק, אני לא יכולה להחליק מפה. אתה לא תיתן.

לשים ראש על הברכיים שלך. לבלוע את השקט, את הלאט. לנשום עמוק את היכולת פשוט. להיות.

רק אני. רק אני עם הדמעה בקצה העין, עם העייפות, עם הלאות.

רק אני עם השקרים, עם המסיכות, עם הניסיון התמידי לקרוע אותן מעלי.

רק אני עם הלב הרגיש רגיש הזה, השקט. עם הלב הקטן הזה, החמים, המזמזם לעצמו שירים של פעם.

רק אני, מרוקנת, בלי קליפות, בלי סיפור, בלי אמת.

שירה שותקת, עיניים גדולות, נשיכת שפתיים, ידיים רפויות. רגליים מכורבלות תחת השמיכה, תמיד קרות לי, הרגליים.

ריח טוב בשיער.

ז ה  ה כ ל .