בנושא
בכרם
חדשות
 
הצנצנת / מר. מתוק-מלוח
בביכורים מאז כ"ז אלול ה´תש"פ

היה הייתה צנצנת, והצנצנת הייתה שלה.

לא צנצנת משובחת, צנצנת זכוכית. ובכל זאת, האמינה הילדה שהצנצנת שלה, היא הצנצנת הכי מיוחדת בעולם.

פעם אבא אמר לה, שאסור לשפוט דברים על פי מה שרואים בחוץ, וחייבים להביט פנימה. הוא אמר לה את זה, אחרי שהיא ביקשה בובה ליומולדת שלה, ואבא הביא לה צנצנת, ואמר לה שהיא צנצנת מיוחדת. ואבא לקח אותה על הכתפיים החוצה, ואמר לה לעצום עיניים (היא הציצה קצת וראתה שהם הולכים לקצה הכפר, לשדות). וכשהגיעו הוא לימד אותה את שמות הכוכבים (שהיא לא זוכרת) ושבפעם הראשונה שהוא ואמא נפגשנו, זה היה ממש במקום שהם יושבים עכשיו (ואת זה היא זוכרת מצוין). 

ולפני שהיה צריך ללכת, כשהעיניים כבר נדבקות אחת לשנייה, אבא הרים את הצנצנת הכי גבוה גבוה (והיא ראתה איך אבא מגיע לשמיים ומדגדג קצת את הירח) וסגר אותה, עם כל הכוכבים בפנים. 

וזאת הצנצנת שלך, הוא לחש לה ונישק אותה על המצח (והשאיר שם רוק שהיא ניגבה מהר, ועקצוצים מהזקן שהיא דווקא ניסתה לשמור) וכל הדרך הביתה היא הסתכלה דרך הצנצנת שלה לשמיים, וראתה את כל הכוכבים מסודרים שם יפה בשורות. ומאז אבא כבר הלך רחוק (אמא אומרת שהוא הלך לעולם אחר, אבל היא לא ממש מבינה איפה זה, וגם בגלובוס היא לא מצאה) אז בכל לילה במיטה, היא לוקחת את הבקבוק שאמא רוקנה היום לפני השינה, ומתמתחת הכי גבוה גבוה שהיא יכולה, ואוספת כמה כוכבים שהיא רק יכולה (וסוגרת מהר, שלא יברחו!) ומסדרת אותו בשורה ליד החברים שלו, שאר בקבוקי הכוכבים שלה. אבל עדיין, ליד הכרית היא שומרת את הצנצנת שלה ושל אבא, כי היא הכי מלאה כוכבים ואור. ולפני שהיא נרדמת היא מסתכלת פנימה, ונדמה לה שהיא עדיין רואה שם את אבא, מדגדג את הירח.





© כל הזכויות ליצירה שמורות למר. מתוק-מלוח
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ט אלול ה´תש"פ  
כתבת כ"כ יפהפה. אני אוהבת סיפורים כאלה שמערבים דמיון לא מציאותי. כתבת בהמון חן. סיפור נוגע וטיפה צובט.
ט"ז תשרי ה´תשפ"א  
התום הילדותי במיטבו. עם נגיעות ההתפכחות הממשמשות ובאות.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד