בנושא
בכרם
חדשות
 
יום הולדת / תמונה ישנה
בביכורים מאז י"ז אב ה´תש"פ

חודש שלם שהיא מסתובבת ככה, והיא אפילו לא שמה לב. כל הזמן עסוקה. כל הזמן עסוקה.

היא כל כך פחדה מהערב הזה, והיא כל כך העסיקה את עצמה לקראתו, וקיוותה שתצליח להישאר עסוקה עד שזה פשוט יעבור. היא הרי צריכה לגמור את התואר, והעבודה הסמינריונית הזו, המעצבנת, ולהכין שיעורים לקראת שנה הבאה ולעקוב אחרי המערכת ולעזור לאחיה עם הילדה ואם לא צריך שום דבר מכל אלה (צריך, תמיד צריך), אז אפשר פשוט לשקוע במחשב. לראות אהבה של אחרים, גבר אוהב אישה אוהבת גבר הולכים ביחד לסרט. כמה פשוט.

והערב הזה הגיע, והיא הייתה עסוקה נורא. עבדה קשה, לא התקדמה בכלל. שאף אחד לא יתקרב, רק שאף אחד לא יתקרב, שלא יגרמו לה להתפוצץ. היא מתיישבת לראות סרט, מצליחה לחייך קצת. סרט על אהבה. אבל הסרט נגמר, והשחור חוזר לה לנשמה, כמה את יכולה לעבוד על עצמך. כמה.

היא יושבת בחדר, לבד. כמה אפשר לחנוק את עצמך. תכננה לנסוע מחר לרחל אימנו, לבכות לה קצת. מי כמותה מכיר בבדידות. מי כמותה יודע מה זה להישאר מאחור. היא יושבת וחושבת על רחל, שמה לה שיר חדש של עידן חביב ביוטיוב.

ואז זה פשוט מגיע. עם שליטה, בלי שליטה, זה עדיין סוג של סרט. היא מתייפחת נוראות. על מה ולמה, היא לא ממש יודעת להסביר. היא מפחדת פחד מוות. הכל סוגר, הכל שחור, הכל אבוד. הלב עטוף בבד אטום של בריכה בצבע אפור מכוער כזה, כבד. של שמים של חורף שלא מורידים גשם. לא יקרה כלום, היא יודעת. היא יותר מידי מפחדת, יותר מידי חזקה. לא מאמינה באף אחד ושום דבר, אתם יודעים. לופ מוכר כזה. כמה עמוק ומוחלט יכול להיות הייאוש, כל פעם הוא קובע שיאים חדשים. והעיקר לבכות, יופי מאמי, לא עשית את זה מלא זמן. היית צריכה לרוקן את זה מתישהו, נכון? לפנות מקום לדמעות הבאות.

בדרך כלל אחרי שבוכים יש הקלה. משהו ּּטוּהר, משהו נוּקה. אפשר לחזור לנשום. טוב, היא נרגעה בסופו של דבר. עצרה את השיר המתוק-מכאיב הזה, כמה כבר אפשר לבכות.

אבל הגרון החנוק הזה. האִיוּם הזה של הדמעות.

רק לא להישבר שוב, רק לא להישבר

 

***

 

אולי בכל זאת צריך לנסוע לרחל אימנו.



אמונה יאוש יום הולדת לבד

© כל הזכויות ליצירה שמורות לתמונה ישנה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ד אב ה´תש"פ  
ממש אפשר להרגיש את הפחד וההתפרקות. ואת הצורך הזה לבכות, דווקא אצל רחל אמנו.
ודווקא ביום ההולדת.
כ"ו אב ה´תש"פ  
כתוב טוב
כ"ג אלול ה´תש"פ  
תודה רבה לכם על התגובות! שימחתם:)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד