רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה

רק חברים בכיפה יכולים לדרג יצירות

דרוג היצירה

אבל אני קוראת כאן רמז או השראה מ"כתוב בעפרון בקרון החתום".
בין אם זה מכוון וגם אם זה במקרה (אבל איך נוצרת מעגליות כזו במקרה), מעורר מחשבה מאוד. מילים מוכרות ועדיין אני לא מצליחה לחבר תמונה לשיר הזה.

כואב, ממש שומעים את הזעקה, את היאוש, את הבקשה, את חוסר האונים.

וקיטש, החיבור שלך לדן פגיס נתן לי התבוננות חדשה על השיר, אני קראתי את זה בעיניים מאוד ספציפיות (בת לאה זו דינה, והשיר עוסק בכללי באונס/ הטרדות. אבל הגיוני שממש לא כיוונתי וזו סתם פרשנות שלי)

דויד, תודה על האומץ לעלות שיר כזה.

בעז"ה אחזור בקרוב לפרט.

לצערי, הימים האחרונים החזירו אותי לכאן.

לקיטש- כשכתבתי את השיר רציתי ליצור מעגליות (סיפורי התולדות- דבר שקורה דור אחרי דור), בדיעבד נזכרתי ביצירתו של פגיס (כנראה הלא מודע נוכח תמיד).

לשירת טל- אכן ניסיתי לכוון למקום הזה, לקחת את האונס הראשון בתנך כמייצג לכל אלו שבאו (ועדיין באים) אחריו. ובעיקר לתת דגש על אשמת הקורבן (כפי שחלק מהפרשנים עשו לדינה) וקורה גם בימנו בתהליך החשיפה.