הימים - יפים והמרגלים - בוכים

והימים  - ימי ביכורי ענבים
והאילנות - פורחים מלבלבים
והעצים - פירות מניבים
והרוחות - אהבה מנשבים 

והארץ - זמן שמחה הוא לה
והאדמה - מעניקה את יבולה
והזורעים - קוצרים בצהלה
וההויה - צמאה לגאולה

הן ארץ ישראל - הייתה למעשה כנען
ונחלת אל - כאדמת צוען
והקודש - בידי זדים חולל
והברכה - בידי הולל תקולל 

מחכה היא - מעיינה לא יבש
מתקשטת - זבת חלב ודבש
מצפה היא - עת יבוא עמה אותה יכבש
מייחלת - לפצעיה הוא יחבש 

או אז - שמחת ההויה תעורר
ציון - תוציא תורה אויר מטהר
וירושלים - כל אפילה תבהר
באורה הבוהק - לכל העולם תאר

הנה - באים הם הבנים
להם מחכה - כל כך הרבה שנים
פה ממש - בגבול פארן המה חונים
והארץ מצפה - בפירות דשנים בעצים רעננים 

מאושרת - הנה בניה מרגלים
לי ציון - המה דורשים שואלים
מתמוגגת - מה יפו פעמי הנעלים
היכן הם - הנה בנגב הם עולים

והימים - ימי ביכורי ענבים
והעונה - עת שמחת אהבים
והשמחה - שמחת עולמים
והמרגלים - מחוללים בכרמים
טובה הארץ - עומדים משתוממים 

והענבים - אדומים משכרים
שנה הבאה - אותם אנו בוצרים
והאשכולות - עסיסיים ומלאים
והאשכול - בחדוה על כתפם נושאים 

והארץ - בבניה מתגאה
בהם צופה - בערגה בהנאה
באהבה - לפניהם מתנאה
בדומיה קדושה – מחרישה משתאה

בני אהובי – זמן רב אני מחכה
חושו – כי נפשי אליכם שוקקה
ימים רבים – בידי זרים אני עשוקה
ארץ חמדה – מחוללת, אסירה נאנקה 

ביתי – מגילולי כנען מנקה
כי הוד – תפארת ישראל נפשי חשקה
מתי - ופני ישראל האצילות אשקה
אהבתנו - בחוצות תרונה, יחדיו נצא השוקה 

ובסתר – סוד הווית עולמים עמכם אחלקה
ובינינו – ערוות הארץ לכם אמתיקה
חרש – ממלמלת הארץ ללא הגה בשתיקה
פעם – שמעו קולה הנביאים בעיר העתיקה 

בני אהובי – זה כבר לא חלום
הניפו ידכם – תנופה ואמרו שלום
לא מחר – הנה הגיע היום
מה יפה – השעה, מה נורא – המקום 

ערשי - רעננה רבדתי מרבדים
אדמתי - כגן עדן לכם לזר ורדים
פירותי - לא תטעמו כאלו מגדים
ריחי - נפתי רוח קודש מרחפת נרדים
שמלתי - תפארתכם אלבש מיטב הבגדים

לכו נא - כי הגיע עת האהבה עת דודים
בואו – ונרווה דודים, נתעלס ביחודים
יצאתי – לקראתכם את פניכם להקדים
התעוררה האהבה – השבעתי מי יעיר ומי ירדים 

מה יפה - הוא המחזה
מרגש - הייתי כהוזה
הנה - מנוחה זהו זה
נשב ונחזה – הנה אלוהינו זה 

והמרגלים – מתהלכים ברגש ביחד
והרגשות – גואות בלב ההומה וייחד
והלב – עמוס רגשות ובקרן זוית גם פחד
והבינה – מסתתרת מפחד כמו משוחד

הפחד – עצומים הפיל וענקים בזרועו לכד
הפחד – נשמות אצילות מרתיע מלהיות מיוחד
הפחד – מפניו כל רגש אחר נכחד
הפחד – מגרש כל הרגשה אחרת הוא האחד

הפחד - אם יתעורר בלב חבר
אזי - ברגעים לכל החברה הוא עובר
חיש – מהרה גיבורים ידבק כדֶבֶר
כל לב – אמיץ מרפה, כל גו - חזק שובר
כל רגש – טהור, כל מידה – טובה קובר

מועקה - מכביד, ודאגות על הלב צובר
לא ירפה - רק הולך וגובר
הגיגי שטות - מוסר כסילים בפיו דובר
והחכם - עיניו בראשו לחכמתו ישבר
והחכמה - תעוז לו למבצר כל עת סובר

והפחד – בלב המרגלים החל להסתודד
והידים – רועדות והבשר מתחדד
לא פשוט – המצב לא מעודד
להכנס לארץ – נצטרך להתמודד 

מול אויבים – גדולים ועצומים להתגודד
ואולי – עדיף להמשיך להיות נודד
במדבר – לעצמנו נשאר להתבודד
ענני עליון – מגינים עלינו מחיות ושודד 

על כפיים – נושא אותנו האל המרחם
לא חסרנו – מים מצור ומשמים לחם
ועכשיו – נאחז חרב בידינו, נלחם
למה לו – לעובר לצאת מהרחם 

למה – לנו נחלה וכיבוש
טוב לנו – בשממה לעמוד ליבוש
למה – לנו לצאת למלחמה
עדיף – להשתזף במדבר בחמה

המשך במרגלים ב'