בנושא
בכרם
חדשות
 
תריסים / צפור אחוזת קסם
בביכורים מאז כ"ד ניסן ה´תש"פ

"ישראל באומות כלב באיברים"

-כוזרי ב, לו-

אָדָם בּוֹהֶה בְּסֵפֶר בּוֹהֶה בּוֹ

חֲזָרָה. הָרֹאשׁ חוֹשֵׁב: כּוּזָרִי. הַלֵּב רוֹצֶה: תּוֹרָה

וְלִפְעָמִים פָּשׁוּט: שִׁירָה. דְּרוֹר לְרֶצֶף שֶׁל שִׁגְרָה שֶׁל

חֹרֶף, וְשׁוּב לִמְצֹא אֵיזוֹ סְבָרָא

וְתֹרֶף מַסְקָנָה בָּרָה. אִשּׁוֹ מִשּׁוּם יָרָה

חִצָּיו. כָּל כָּךְ הַנֶּפֶשׁ בּוֹ חַיָּב.

 

אָדָם בּוֹהֶה בְּסֵפֶר בּוֹהָה בּוֹ שְׁאֵלָה.

הַכָּרָה מִתְחַוֶּרֶת בְּחֶמְלָה

לִפְעָמִים בִּטּוּלָהּ הוּא

בִּטּוּלָהּ. מִסְתַּבֵּר, זֶה אֶפְשָׁרִי.

רֹאשׁ חוֹשֵׁב: תּוֹרָה. בַּבֶּטֶן: כּוּזָרִי.

כָּל כָּךְ הַנֶּפֶשׁ שַׁבְרִירִי.

 

אָדָם בּוֹהֶה בְּמָסָךְ, וּבֹקֶר

עַצְמוֹ בּוֹהֶה בּוֹ חֲזָרָה, שָׁקוּף וְלֹא שַׁיָּךְ

לִבּוֹ נִסְגָּר נִפְתָּח, זְכוּכִית מַגָּע רִחוּק קְרִירָה

הַתּוֹסְפוֹת נֶאֱנָח. עַל הַסְּטֶנְדֶּר רֹאשׁ מֻנָּח.

כָּל כָּךְ הַנֶּפֶשׁ מְדֻכְדָּךְ.

כְּבָר יוֹם שְׁלִישִׁי חֲצִי שָׁבוּעַ, אֶפְשָׁר לִמְשֹׁךְ

זֶה לֹא קָבוּעַ, כָּל הַקַּלְקָלוֹת, זֶה לֹא מֵעִיד עַל יְכוֹלוֹת

וְהָעִקָּר הוּא לֹא טָבוּעַ בִּמְצוּלוֹת

הַיָּם, רַק קְצָת אֲוִיר בַּחוּץ וּקְצָת שָׁקוּעַ

סְתָם.

 

אָדָם חוֹשֵׁב: נֶפֶשׁ; תּוֹרָה עוֹנָה: דָּם



כוזרי קניין תורה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לצפור אחוזת קסם
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ו ניסן ה´תש"פ  
ולהגיב בלי דעות קדומות.
וואו מאוד יפה. קראתי כמה פעמים. משכנע. עצוב. ממריץ.
כ"ו ניסן ה´תש"פ  
אהבתי את המבנה ,הרגשתי שיש ממש ניגון למילים! מעורר מחשבה וכתוב נפלא
תודה!
כ"ט ניסן ה´תש"פ  
אני לא יודע כמה הבנתי מהשיר.
אני יודע שהוא הקסים אותי. הוא מרגש ונוגע ועדין וכנה.
ו - כָּל כָּךְ הַנֶּפֶשׁ שַׁבְרִירִי. וואו. איזה משפט מפעים.

תודה לך.
כ"ט ניסן ה´תש"פ  
איך להגיב.
שם.עט. גנב לי את הציטוט.
הכותרת מעניינת, זו בחירה יפה מאוד.
עכשיו אני אגיב סטייל הירשפלד ובילי ואמשיך את המשפט
כך שהוא יהיה ארוך יותר מהשורה שלפניו, כאילו שזה מצחיק או משהו
כזה.

סתם, ברצינות,
שיר טוב. לפעמים הלהג מתפזר לי, ויש רגעי דיוק פשוט מפעימים.
מעניין אותי אם אתה עובד על הדיוק בחריזה ובמשקל, או שככה המילים יוצאות (בטח משהו באמצע, ובכל זאת, זה עבודות שמרגישים שמישהו השקיע בהן).
כ"ט ניסן ה´תש"פ  

אָדָם בּוֹהֶה בְּסֵפֶר בּוֹהָה בּוֹ

החזרתיות עושה לי טוב, ספרים שבוהים זה רעיון מצויין!

עם כל העצבות, זוהי לא סתם אחת. יש ניתוח מדוקדק והבנה שאפשר אחרת (ככה לפחות אני הרגשתי)...
וההקבלה בין הספר לאדם... טוב, זה אחד המטאפורות הטובות שראיתי לאחרונה (ויש כמה וכמה ספרי שירה לכל הזמן הבלתי מוגבל בתוך הבית)
אז מתחברת ללאות, ויחד אתה ליופי שבשיר. תודה.
ז´ אייר ה´תש"פ  
קודם כל, מגיע לי בול מזוויות קצת שונות, ועדיין. אז ממש תודה.
שורה ראשונה ושורה אחרונה מדהימות, הפסיחות מדוייקות, החרוזים מידי פעם מחמיאים ולא מאולצים, פיסוק נעים, כמו גם החלוקה הנבונה לבתים.
החזרה על הבוהה בו בוהה, פעמיים עם הספר ואז עם המסך, גאוני. בכלל החזרות נהדרות. כל כך הנפש.
[אולי אולי הייתי משנה את הנקודה בין "תורה" ל"בבטן" לנקודה ופסיק; כמו בשורה האחרונה]
שיר הרבה מעבר לנהדר, תודה שנתת לנו לקרוא.
ט´ אייר ה´תש"פ  
כבר כמה פעמים שאני חוזרת אל השיר הזה, ובכל פעם נקודה אחרת תופסת אותי.
אבל הסוף, וואו, הסוף.
תודה על זה
י"ז סיון ה´תש"פ  
וואוו. שלמות. שהיא שבורה והיא מקרטעת ומחפשת ולא מצליחה לנוח, ובכל זאת כל השבריריות הזו מסתדרת כאן לאיזה מבנה כל כך עדין ושלם ויפה, כמה יפה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד