המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
יוצאת לאור / צפור אחוזת קסם
בביכורים מאז ז´ ניסן ה´תש"פ

"הייתי נערה בת תשע-עשרה, וקיוויתי שאולי המילים ששוצפות ממני יהפכו יום אחד למשהו רציני. רציתי לדעת איך אפשר להיות משורר ואדם שפוי, אם בכלל. רציתי לדעת איך אפשר להיות אישה עובדת ה' החיה מתוך קבלת עול שכותבת חופש"
-בכל סרלואי, משיב הרוח, אביב תשע"ה-

בְּשֶׁטֶף שֶׁל הַחוּצָה הַלֵּב רוֹצֶה

לִיצֹר.

אֶצְבָּעוֹת רוֹקְדוֹת עַל דַּף

הַשִּׁיר כֵּנֶה הַלֵּב נֶחְשָׂף

לָאוֹר. בַּחוּץ אַתְּ חֲצָאִית, בִּפְנִים

צִפּוֹר.

כַּף רֶגֶל יְחֵפָה טוֹפֶפֶת מִקְּצָבִים.

בְּמָחוֹל פְּנִימִי שֶׁל נֶפֶשׁ אַתְּ רָשׁוּת רַבִּים.

 

 

בְּשֶׁטֶף שֶׁל הַחוּצָה הַלֵּב רוֹצֶה

כְּבִיסָה.

בְּגָדִים שֶׁלֹּא רוֹאִים לִתְלוֹת

בַּחוּץ. תַּמְרוּר שֶׁל אֵין כְּנִיסָה

זֶה לֹא תֵּרוּץ.

לִרְקֹד בְּאֶמְצַע הַבָּמָה

בְּלִי אוּלְטְרָה מְנוֹרוֹת

בְּלִי שׁוּם חוֹמָה.

רִקּוּד כָּתוּב אַחַת עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת.

בָּרוּךְ מַתִּיר אֲסוּרוֹת.

 

 

כְּשֶׁגּוּף, אָז לֹא.

זֶה קְצָת חָשׂוּף

הַלֵּב יוֹדֵעַ וְכָנוּעַ

וְרַק בְּמֶתֶק הַמִּקְלֶדֶת מֻתָּר לָךְ לֹא

צָנוּעַ





© כל הזכויות ליצירה שמורות לצפור אחוזת קסם
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ז´ ניסן ה´תש"פ  
(לפעמים אתה פשוט נותן לי תירוצים להגיב רחב)

אני רוצה להחמיא לך (שוב) על החריזה-משקל-ריתמוס, יפה שכוייח.

חוצמזה - כתבת אישה בשירה אמינה (אומנם צעירה, אבל אמינה) שכוייח.

הרעיון ממש יפה, אהבתי מאוד.

לא אהבתי את האולטרה סגול כי זה מקבע את הדמות במקום קצת צעיר מבחינה גילאית, וגם כי זה שם (בחוויה שלי) את הגבול כגבול דתי וקצת מאבד את המשמעות של גבול בעייני (שהוא הרבה יותר מההלכה).

בנוסף - השיר קצת "לכוד" בחוויה שלי - כאילו, הרעיון הוא די פשוט, אני לא יכולה לרקוד על במה אז ארקוד על הנייר, אבל אולי נכון להתעכב על הניואנסים - האם הנייר הוא ללא גבול? האם הנייר יכול להחליף את הבמה? אני חושבת שיכולת לפתוח ולפתח.

ז´ ניסן ה´תש"פ  
בא לי לומר את האמירה הקלישאתית אך האותנטית, שגם כתיבה, כשהיא לא צנועה, היא לא. למרות שזה כמובן פאנצ נהדר. בכלל, בעיניי הצניעות לא מול חופש, יותר מול מוחצנות. כמו שלא צריך להיות קשר בין חופשיות לבין בוטות.
אתה כותב ממש טוב.
ז´ ניסן ה´תש"פ  
על כל חלקיו.
ח´ ניסן ה´תש"פ  
אחרי כל מה שאמרו פה... (מי אני?)
ממש אהבתי. הרבה זמן לא קראתי משהו שמדבר אותי טוב כל כך.
כתבת בלשון אישה וזה באמת 'מתאים יותר לסיטואציה' ודווקא היה מעניין לראות את זה מנק' מבט של גבר (אולי אני אנסה;)
בל מקרה טוב ממש (כתיבה זורמת, פסיחות עדינות, קריצות עדינות לערכים ומנגד פזילות ל"חופש"....)

ומצטרפת למה שנאמר לגבי החופש הזה, (גם על הדף יש לא צנוע ולא דווקא זה מה שיביא את החופש) מסכימה מאוד אבל עם הסתייגות קלה - הנפש שקוראת ליצור, רוצה את זה והיא תמצא דרך ליצור, מניסיון...
תודה תודה
ח´ ניסן ה´תש"פ  
כתבת, בעיניי, את אחת המהויות של השירה כל כך טוב.

בְּמָחוֹל פְּנִימִי שֶׁל נֶפֶשׁ אַתְּ רָשׁוּת רַבִּים.

אין ספק שבסופו של דבר יש פה מימד של צניעות, ולא במובן הפשטני שלה.
הדימויים פשוט מעולים.

ברור לי שאחזור לשיר הזה עוד הרבה,
ובינתיים תודה
י"ב ניסן ה´תש"פ  
כתם- הצעה מעניינת. אם כי, יש כאן במתכוון זעקה בת 19. זה צמצום בחירי במקצת.
שאר המגיבים, תודה לכם. משמח לשמוע :)

[ולא, זה לא היה טריוויאלי לכתוב מנקודת מבט נשית. בייחוד שזה כאילו עניין מרכזי פה. בעיקר חשוב לי לומר שאע"פ שקשה לראות את זה, ההזרה הזו היתה אמצעי ולא מטרה. הנקודה בסוף היא לא הקטע הנשי. זה רק כלי להמחיש את זה].
ט"ז ניסן ה´תש"פ  
לא הגבתי עד עכשיו כי זה שיר מציף ואחרי קריאה בו אין לי מילים מסודרות, בכלל. אז אני לא אשתפך כאן, מבטיחה, רק כמה נקודות.

בהתחלה זה בעיקר הפחיד אותי. לפני הפרסום נשאלתי אם זה שיר שלי, וכשקראתי הבנתי לגמרי למה. היתה לי מחשבה כזו שאני בכלל הייתי צריכה לכתוב את זה. איזה פחד.
(זו מחמאה)

קראתי את התגובות ואלה דיונים לגמרי חשובים, אבל אצלי זה כרגע עדיין בשלב של רגע-אחרי (כבר כמה זמן ככה).. של הקשבה, שתיקה וספיגה.

הבחירה בכלי הזה פתאום מובנת מאוד. כשמדברים את הכאב הזה מהצד הנשי הוא מוכר ומקבל מקום, לעומתו לא ראיתי הרבה שירים שצועקים על כיפה (מול חצאית).

תודה
ט"ז ניסן ה´תש"פ  
נתחיל ממשהו שפעם אמר לי מנחה בסדנת כתיבה- אל תשים משפט כמוטו שיהיה יותר חזק מהשיר שלך.
ומאז שהוא אמר לי את זה יצא לי לשים לכמה שירים שהדבר היחיד שתפס אותי בהם היה המוטו...

בחרת לשים בפתיחת השיר ציטוט מאוד חזק ועוצמתי. שאני מודה שכאשר קראתי אותו בשולחן העריכה, היה לי איזה חשש שאחריו אתאכזב מהשיר עצמו. וב"ה לשמחתי הרבה זה לא קרה. השתמשת בציטוט הזה בצורה מאוד אינטלגנטית ויצירתית. במובן שהשיר עומד גם בלעדיו, אבל הציטוט נותן עוד משהו שלוקח אותם ביחד למקום מופלא.

אני חייב לומר שכשקראתי את השיר הייתי בטוח שהוא נכתב על ידי בת.
אולי גם בגלל הציטוט בהתחלה, אבל בעיקר בגלל הכאב הגדול שהרגשתי בו, כאב שלא חשבתי שבן יכול לחוות ובטח לא לכתוב ככה.
ואכן היא מפתיע לגלות שזה אתה (למרות שמיד אחרי זה סגנון הכתיבה שלך זעק).

כתבת שמבחינתך השתמשת בנושא הזה כדי לדבר על הכתיבה והתנועה החושפנית שיש בה. אני יכול לקרוא את זה בתוך השיר, אבל חד משמעית רק בגלל הערה שלך.
הסמלים והמטאפורות איתם אתה עובד כאן, כל כך טעונים ומספיק חזקים שלא הייתי צריך לחשוב על עוד דברים.
אבל מצד שני, השיר הזה תפס אותי ונגע בי למרות היותי גבר פריבילג , כך שאולי משהו עבר מזה גם בלי שאדע להוסיף את הפרשנות המקורית שלך.

בכל אופן. אני מאוד אוהב את השיר הזה
מהטובים שקראתי בתקופה האחרונה

"בְּמָחוֹל פְּנִימִי שֶׁל נֶפֶשׁ אַתְּ רָשׁוּת רַבִּים."
פשוט גדל'ס

ט"ז ניסן ה´תש"פ  
מפרש ויודל'ה
תגובות מחכימות מאוד ונוגעות מאוד.
כל אחד והזווית שהוא חידד פה.
במובן מסויים אני גם קצת מעכל עדיין את השיר הזה, ככה שאתם מתארים דברים שלא זרים לי.

כיף שאתם כאן להתייחס, מעריך את זה מאוד
ז´ אייר ה´תש"פ  
שמותיר אותי פעורת פה.
אני לא יודעת מה לחשוב על זה שגבר כתב כזה שיר, זה ממש אמין בצורה יוצאת דופן.
אין לי מילים חכמות, זה השאיר בי רושם, אז פשוט תודה
י"ז אייר ה´תש"פ  
מתנצל שאין לי זמן לתגובה ארכה יותר. בהחלט מעולה, ומצטרף לשבחים ממעל. תודה
י"ז אייר ה´תש"פ  
מתנצל שאין לי זמן לתגובה ארכה יותר. בהחלט מעולה, ומצטרף לשבחים ממעל. תודה
א´ אב ה´תש"פ  
איזה קצב, ממש הרגשתי אותה רוקדת.. כתבת בדיוק את התחושות שלי, לא האמנתי שאתה גבר.
תודה לך, שומרת לי את השיר..
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד