הָרוֹבִים שָׁם נוֹגְנִים עַל הָהָר
וְרוֹקְדִים אֶת מְחוֹל הַדְמָמוֹת
לִפְעָמִים זֶה נִרְאָה קְצָת מוּזָר
גַּם הָעֵץ מְמָרֵט צַמַּרְתּוֹ;
וְשׁוֹטֵחַ לָרוּחַ כַּפָּיו
וְצוֹנְחִים מִבְּכִיּוֹת עַלְעַלָּיו.  
גַּם הוּא שָׁם מַרְגִּישׁ מְנֻכָּר
מוּל אוֹתוֹ מַחֲזֶה מְקֻטָּר;

שֶׁל עָשָׁן, שֶׁל אֵימָה וְשֶׁל אֵשׁ,
רַחֲמִים מֵאִתּוֹ יְבַקֵּשׁ.

שׁוּב הַתְּכֵלֶת נוֹגַעַת בַּיָּם
מוּל צְרִיחֵי מִגְדָּלִים שֶׁאָדְמוּ;
וּזְרִיחָה תְּרָחֵק עוֹד עָנָן
מִכְחוֹלֵי מַבָּטְךָ יְלַטְּפוּ.
לִפְעָמִים גַּם מַרְאֶה מְנֻכָּר
מִתְאַבֵּךְ שָׁם מוּלְךָ וְנִשְׁבָּר
עַל מַדָּיו שֶׁל הָרוּחַ בְּךָ,
שֶׁשָּׁבַר אֶת הַשָּׁחֹר שֶׁמּוּלְךָ;

שֶׁל עָשָׁן, שֶׁל אֵימָה וְשֶׁל אֵשׁ,
כָּךְ פֹּרַק בְּאוֹרְךָ 
עוֹד מוֹקֵשׁ.

*** מעט אור דוחה הרבה מן החושך ***