הָרוֹבִים שָׁם נוֹגְנִים עַל הָהָר
וְרוֹקְדִים אֶת מְחוֹל הַדְמָמוֹת
לִפְעָמִים זֶה נִרְאָה קְצָת מוּזָר
גַּם הָעֵץ מְמָרֵט צַמַּרְתּוֹ;
וְשׁוֹטֵחַ לָרוּחַ כַּפָּיו
וְצוֹנְחִים מִבְּכִיּוֹת עַלְעַלָּיו.
גַּם הוּא שָׁם מַרְגִּישׁ מְנֻכָּר
מוּל אוֹתוֹ מַחֲזֶה מְקֻטָּר;
שֶׁל עָשָׁן, שֶׁל אֵימָה וְשֶׁל אֵשׁ,
רַחֲמִים מֵאִתּוֹ יְבַקֵּשׁ.
שׁוּב הַתְּכֵלֶת נוֹגַעַת בַּיָּם
מוּל צְרִיחֵי מִגְדָּלִים שֶׁאָדְמוּ;
וּזְרִיחָה תְּרָחֵק עוֹד עָנָן
מִכְחוֹלֵי מַבָּטְךָ יְלַטְּפוּ.
לִפְעָמִים גַּם מַרְאֶה מְנֻכָּר
מִתְאַבֵּךְ שָׁם מוּלְךָ וְנִשְׁבָּר
עַל מַדָּיו שֶׁל הָרוּחַ בְּךָ,
שֶׁשָּׁבַר אֶת הַשָּׁחֹר שֶׁמּוּלְךָ;
שֶׁל עָשָׁן, שֶׁל אֵימָה וְשֶׁל אֵשׁ,
כָּךְ פֹּרַק בְּאוֹרְךָ
עוֹד מוֹקֵשׁ.
*** מעט אור דוחה הרבה מן החושך ***