בנושא
בכרם
חדשות
 
זאב ערבות / בארי חיים
בביכורים מאז כ"ה אדר ה´תש"פ

אם תפסע מרחק מה מן הכפר תגיע לאזור בו העשב נמוך ואם תיהיה שם בלילה בהיר תזכה לראות זאב ערבות, כך מספרים.
זאב זה טורף בלהקות, חי עם בני שבטו לפי המנהגים העתיקים.
אך זאב אחד, זאב אחד חי לבד.
אם תגיע לערבה לקראת השקיעה כאשר רוח מזרחית נושבת תוכל לראותו, מזנק על האיילים, פרוותו אפורה ועיניו כחולות כשמיים, בודד הוא.
מספרים שנולד לפני שנים רבות ורק הזקנים זוכרים מתי בדיוק.
חי הוא לבד מיום היוולדו, צד לבד, ישן לבד ומיילל לבד לאור הירח החיוור.
מסוחר אחד שמעתי שכאשר שאר חברי הלהקה מתקרבים אליו הוא נלחם כאילו שד נכנס בו עד שמסתלקים הם משטחו.
ישנם נוודים שטוענים שאין זה כאילו ושד נכנס בזאב הערבות הבודד, נוהגים לספר זאת לילדים שלא התנהגו כראוי, אך גם בין המבוגרים מסתובבים שמועות, העוברות מפה לאוזן מסביב למדורה.
ולאור הלהבות מתרברבים גברי הכפר שאינם מפחדים מזאב הערבות הבודד והם מוכנים להתעמת איתו בכל עת.
כל מי שניסה להתעמת עם הזאב זכה בנשיכה הגונה, כוחו בבדידותו.
התרגלנו לזאב, לנהמות וחשיפת השיניים, לכן הופתענו כולנו במקרה בת ראש הכפר.
המקרה קרה לפני שים אחדות בשעת בין ערביים מאוחרת כשבת ראש הכפר פסעה בערבות העשב והתקרבה אל הזאב.
קטנה היא בת ראש הכפר וחמישה אביבים עברו מיום היוולדה, והיא בלי שום פחד התקרבה אל הזאב הזועף וליטפה את פרוותו האפורה.
והוא, אותו זאב ששום חיה שהתקרבה אליו לא יצאה ללא נשיכה נכנע לילדה קטנה ככבש.
כאשר דידה ראש הכפר השמן לאסוף את ילדתו הסתער עליו הזאב וסילקו בנהימות ונשיכות.
ואנו, בני הכפר חיכינו, לבסוף לשעת לילה מאוחרת חזרה הילדה ללא שריטה אחת על גופה!.
לאיש מאיתנו לא היה תשובה, מדוע נכנע הזאב הקשוח ביותר בערבה? הזאב שיכל לקרוע לגזרים דוב! זאב שאיש לא התקרב אל שטחו, שהניס בבהלה עשרות אנשים  נכנע לילדה קטנה ויחפה?.
לאיש לא היה תשובה.
שבוע לאחר המקרה שוטטה בת ראש הכפר בשולי הכפר, הכין שהעשב מתנמך והאדמה מיתגלת.
הוא חיכה לה, אך ברגע ששלחה את ידה אל פרוותו הסתער עליה הזאב ואם השומר לא היה יורה על הזאב לא היה נשאר מהילדה כלום!.
המסכנה לא יצאה מפתח ביתה חודש לאחר הפציעה.
ראש הכפר אסף אותנו, הגברים לחפש אחר הזאב.
תרנו את הערבה ואת היער ימים רבים, אך ידינו נשארו ריקות.
ביום הרביעי לחיפושים נתקלה בו אחת החוליות, הם סיפרו שהתנהג כשד נבח ילל והסתובב סביב עצמו, לרגע תקף ולרגע נרגע.
הם ניסו לתקוף ונמלטו בעור שיניהם.
דרכיו אינם ברורות, בזריחה יתנהג ככלב מאולף ובשקיעה כשד.
רוחו סוערת בו, הוא בודד וישאר בודד עד סוף ימיו.
האם אהב את בת ראש הכפר? לזקנים נראה שכן לצעירים לא.
את התשובות לשאלות רק הוא יכול להשיב, לכו חפשו אותו! המשיכו בדרך היוצאת מן הכפר עד שתגיעו לאזור בו העשב נעלם.
הוא ישוטט שם אם הרוח מתאימה, רק אל תתקרבו!.
נודד בודד לאורך הערבה, זאב בודד הוא.
אך דבר אחד לימדה אותי בת ראש הכפר, גם בליבו של הזאב האימתני יש פיסה של טוב, רק תבטיחו לי שתיזהרו! הוא שד משחת!.

 



בדידות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לבארי חיים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז אדר ה´תש"פ  
טוב, היה ברור שזה אתה. הסגנון הולך ומתקבע.

אמרתי לך כבר כמה פעמים, אתה כותב בשפה עשירה. לא פשוט לשלוט במשלב גבוה יותר ולעבד אותו תוך כדי יצירה באופן מוצלח בלי להתברבר, אז סחטיין. [יש עוד קצת להשתייף כמובן, אבל זה מרשים גם ככה. ואני שוב מציע מה שכבר הצעתי בעבר- לפעמים כדאי לשקול שימוש במשלב יותר יומיומי בשלבים הראשונים של הכתיבה].

היה אפשר לסיים את התגובה כאן בעקרון, אבל נדמה לי שאתה תעדיף לשמוע מה באמת באמת אני חושב, על אף הנוקבות והאורך. אז הנה אני מאריך קצת. [לא יודע, אולי לא. אני נגיד הייתי מעדיף לקבל פידבק מפורט ונוקב על דברים שלי, אבל אולי אני ואתה שונים. מקווה שזה עדיף ככה מבחינתך].
הייתי רוצה לחזור על הנקודות שלי מהפרוזה הקודמת שהעלית [הנביא, הקטע על אליהו הנביא] ולהוסיף. משהו פה חסר לי. הייתי ממליץ לחשוב על היצירה הזו כקטע ולא כפרוזה. פרוזה טובה מנסה לפתח את העלילה בצורה משמעותית. לתת לרכיבים שלה זמן להתערבל. לערב דילמות. לשחק עם דמויות. להציג פתרון לא בהכרח צפוי ולהציף באופן אמנותי נושא בלי לומר אותו ישירות אלא רק לעורר אליו. יותר מזה, היא גם מדברת על סיטואציות מהחיים [לא תמיד כמובן, יש גם עולמות ספרותיים בדויים. אני מדבר על השלבים הפשוטים בעיניי]. אני מרגיש שצריך לשזור קצת יותר חוטים בעלילה כדי שהיא תהיה ממש פרוזה. שלוש פסקאות לכל שלב, זה קצת מהיר מדי לקצב העלילה. זה לא מספיק. קטע הוא לא בהכרח כזה. לפעמים הוא שוט בודד בתוך סצנה גדולה יותר. תחשוב על זה כסרט נניח. סרט יכול להיות קצר מאוד ולגעת ברצף זמן עלילתי מינורי מאוד מבחינה כמותית, אבל אם זה הרגע הנכון לתפוס זה יהיה סרט חזק. הוא יצליח לדבר על נקודה מסויימת. מה שאני מרגיש כאן [ואני חוזר לנקודות שהצפתי בקטע הקודם על אליהו] זה שאתה מנסה לספר סיפור שלם וגדול, סרט שלם על כלל מאפייניו, בפריים של חמש דקות. יש איזה חוסר התאמה בין קצב ההתפתחות העלילתי לאורך היצירה.

זה מתקשר בעיניי לדבר נוסף, הייתי ממליץ לחשוב קצת על היציאה מהתבניתיות. יכול להיות ששם העניין חונה. ברוב ככל הקטעים שאתה מעלה אתה משתמש באותה תבנית. אקספוזיציה עם רמזים עבים להמשך, סיבוך יחסית צפוי, נקודת התרה מחודשת כביכול ומסר מוגש בצורה ברורה וישירה. הייתי ממליץ [וחשוב לומר, אני אומר זה דווקא כי נדמה לי שיש בך את הדעת לעשות את זה בתבונה ואני מתרשם מהיכולת שלך שהולכת ומתחדדת!] לנסות לערבב קצת את הסדר הזה. לצאת ממנו. צריך לעבוד קצת לא לפי הספר. לא להשאיר את המסר ברור, נניח. לא בצורה גלויה, בכל אופן. לא לרמוז כבר מההצגה הראשונית על הבעיה שמן הסתם תצוץ ועל הפתרון שלה.
[ואני אתרגם את זה לפרוזה הספציפית הזו למשל: כבר מהמשפט "אך זאב אחד, זאב אחד חי לבד." הסקתי לבד את רוב המשך הסיפור. מן הסתם תעסוק בהחרגה שלו, מן הסתם תעסוק בשאלה מה הלוז איתו, ומן הסתם הפתרון יהיה קצת מעורפל אבל איפשהו בכיוון הזה שאם באים אליו בתמימות עם כל הלב אז זה עובד איכשהו. למשל נוסף- היה משהו מסכם מדי ומעבד מדי במשפט הסיכום: "אך דבר אחד לימדה אותי בת ראש הכפר, גם בליבו של הזאב האימתני יש פיסה של טוב, רק תבטיחו לי שתיזהרו! הוא שד משחת!." כלומר, המסר כבר הובן לפני זה. הסיפור כולו היה המסר. במידת מה, אני מרגיש שקול הקריין המספר הזה קצת מיותר, והופך את הסיפור לספר ילדים עם מוסר השכל. שוב, הייתי ממליץ לשקול את התבניתיות הזו. לא להניח פריטים על שלד הסיפור רק כי הם הדבר שאמור להתאים לשלב הרשמי של העלילה].

הערה קטנה נוספת, הייתי ממליץ לעבור מבחינה טכנית על שגיאות הקלדה [אות חסרה, אות מיותרת וכו']. מודה, קורה גם לי לפעמים, אנחנו לא מושלמים. רק שכאן קצת קפץ לי יותר מדי וטיפה חבל. אפשר בקלות לעשות את זה מושלם.

ולמרות כל מה שאמרתי, כמובן כמובן שזה לא כדי לעצור אותך חלילה. להפך! תמשיך לשתף אותנו! אתה באמת הולך ומשתייף מפעם לפעם. תאמין לי שלא הייתי יושב על תגובה כזו ארוכה אלמלא הייתי מרגיש את הפוטנציאל ;)
כ"ז אדר ה´תש"פ  
לעניות דעתי ולקוצר השגתי הדברים מאירים וזורחים כקילורין לעיניים ישר כח הפשיטות והתמימות בכתיבה רב כוחם ואונם להושיע נפש עמלים ורוח ניכספים ובמחילת הדרת המאירים כך נאה ויאה להיותם עולים מכל מקום השורות החרוטים מחיים את רבנו הקדוש בחובת הלבבות נע שכיסוד אימרתך הציב דלתה עם אותם חסידים שהילכו עם רבם וחזו בצידי הדרכים נבלה סרוחה לאלתר הגיב אחד מהם כי מה נורא ריחה הרע העיר רבו כי לובן שינייה לבנות ועל היסוד הלזה בנוי ושזור כל הליקוטי מוהרן נע בתורה תיניינא בתורה רפב על המקרא הזעוקה עוד מעט ואין רשע עש ודוק כי קצרתי ואתה ידיד ורב חביב לך בכוחך והושעת ועל הסבא קדישא מנוברדוק נע נישענת שצווח ככורכיה צריך ליזרוע בכל מקום פעם זה גודל כרום ערכך הרם המך בערכו המעתיר לשלומך והצלחתך בכל העיתים
כ"ז אדר ה´תש"פ  
לפעמים צריך שיגידו לך את הדברים קצת בפרצוף בשביל להשתפר, אז באמת תודה רבה.
אני עוד צעיר בתחום הפרוזה ותמיד יש לאן להשתפר וביקורת זה תמיד טוב!.
ומשמח אותי לראות שאתה עוקב אחרי הסיפורים שלי!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד