רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי.
הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי.
צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד
עַד יוֹם מוֹתִי.
נתן זך
'שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג'
אולי צריך לומר בודדת
אולי צריך לומר 'הייתי', בלשון עבר
אולי כלל לא צריך לומר
רק זאת
שתיתי אליך כל כך הרבה
ואיך זה עדיין לא באת
אני פורח פנימה עכשיו
כל יפעת הכותרת נפתחת, שוקקת
איך זה לא באת עדיין לצוף, לאבקנים
ולצלקת
כן, לצלקת
ספר לי קצת על עצמינו בשקט
שרק אני ואתה לא נשמע
בפנים אני מתנועע אליך
מאד
בחוץ דממה
___________
לצפור, שתמיד פה כדי לפרוש עליך כנף, לפרש אותך ברצינות, ולנתח למה מה שכתבת כל כך נפלא ...
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
י"ב אדר ה´תש"פ  | |
ומה אני אגיד בכלל, כמה יופי
תודה ממש ממש ממש |
 |
י"ג אדר ה´תש"פ  | |
אבל זה גם שיר נפלא (רק לא הבנתי למה בהתחלה הייתי בודדת ואחר כך אני פורח. זה בטעות?) |
 |
י"ג אדר ה´תש"פ  | |
צודק, השיר מקסים. מילים עדינות וקישוטים בחן
והנראה לי, בילי, שאני פורח, ויש רק כעין תהייה שכזו, "אולי צריך לומר בודדת". |
 |
י"ג אדר ה´תש"פ  | |
שבכוונה יש כאן קפיצה בין זהויות הדובר, נדמה לי שזה משרת איזו נקודה עדינה שהשיר מנסה לגעת בה [ולא ברור לי אם זה רק אני או שגם הכותב התכוון בעצמו] |
 |
כ"א אדר ה´תש"פ  | |
לדעת מי כתב את זה
[ובהזדמנות להזכיר לכל מי שטרם חשף את הענק שלו שהגיע הזמן] |
 |
ו´ ניסן ה´תש"פ  | |
לא נו, ברצינות. מי כתב לי את היופי הזה? |
 |
כ"ז ניסן ה´תש"פ  | |
שמחתי לשמח, ושמחתי לתגובות, ומה שמגיע מגיע! ולגבי התהיות, מה שמפרש אמר [עד עכשיו לא הייתי בבית בגלל הקורונה, ולא היה לי חיבור, אז עכשיו ...] |
 |