אני תומך בבחירה להעביר את "לשוח בשדה" מהכותרת אל התגיות; הרווח הוא בשני הכיוונים. איזה כיף לחוות את מנחה שלך שוב, בגוון כל כך שונה מהקודמים. מתלבט מה משמעות ההתבטלות ששזורה פה, כבסיס [או שלאו דווקא?] לחווית המנחה הספציפית הזו שאתה מתאר. מעניין שדווקא ככה בחרת לצבוע את המנחה הראשונה שאתה חווה כסוחפת ורגועה ולא כמיטלטלת בתלישות באבק אמצע היום. [והאם יכול להיות שאתה מתכתב עם "במלכות השקיעה" היקר של זלדה? הכריעה הזכירה לי את השלד עם עמוד השדרה, ובכלל מעבר הממלכות והממשלות הזה והסיום המאיר. אם כן, זה באמת שיר נהדר לגייס פה] |