|
 |
|
|||||||||||||||
|
 |
ואיך שביום אחד, בגמר של המונדיאל, את יכולה ללכת לגלות במי נגעת במי כאבת למי הבאת גרביים יבשות בגשם בלי לשאול עם מי שמעת שירים בדיסקמן האדום במי צרבת חיוך וחום לגלות שלכולם היה עבורך אותו כינוי חיבה וכל אחד מקצת אחרת בהטיה, בצבע הקול, בלב הכוונה
איך שביום אחד את בלי כאב בפריטה של חיוך נוגעת ועוזבת כמו תווים עיליים של מחצית דשא אדמה האור של הירושימה ©
כל הזכויות ליצירה שמורות להירושימה
 |
|||||||||||||||
rss
שלח לחבר
הדפס יצירה
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי