עוצם את עיניי

גם הערב אני יושב בכיכר לסטר

הכול מסביבי משוחחים בשפת אמם

אני שואף מלוא ריאותיי מילים ומשפטים

מניח לאשר אני מבין לגלוש אל תוכי

ומתכרבל באשר יובן לכשאגדל

גם הערב אני ספסל בכיכר לסטר

אם מתיישבת

מחייכת אל בנה השוכב בעגלה

מתפעמת מהפלא הצומח לנגד עיניה

מקיפה אותו מילים ומשפטים

מניחה לאשר הוא מבין לשקוע אל תוכו

מתעטפת באשר יובן לכשיגדל

הברות הברות יוצאות מפיו

כמה הייתה רוצה להישאר ולהקשיב

אך עליהם לחזור הביתה

היא קמה ממקומה

פתאום הוא מתיישב בעגלה

"ספסל" הוא אומר בבירור

"ספסל?" היא צוחקת

"דר איז נו סאצ' וורד, סוויטהארט"

הערב אני המזרקה בכיכר לסטר

מימיי נופלים וקמים בקצב קבוע

לפי מה שקבע המחשב

הכול מסביבי משוחחים בשפת אמם

מביטים בפליאה

באלפי הטיפות הפורצות החוצה ופנימה

מקיפים אותי מילים ומשפטים 

אני מניח לאשר אני מבין לטבוע במים

ומשתכשך באשר יובן לכשאגדל

עיניי נפקחות

מביט סביבי

אני מוקף שתיקה עברית