בנושא
בכרם
חדשות
 
קוצים / צפור אחוזת קסם
בביכורים מאז י"ב סיון ה´תשע"ח

צְעָדָיו הַקְִּרֵבִים בְּנַעַלֵי הַצָּבָא

מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמְעוּ רְחוֹקִים יוֹתֵר.

וְהִיא פּוֹתַחַת יְחֵפָה וּבֵיתִּית

חַיָּל שֶׁלָּהּ מוֹפִיעַ בַּדֶּלֶת

גָּבוֹהַּ וְחָזָק

בֵּינֵיהֶם רַק סַף

[וַהֲרֵי בְּחִיבּוּק אֶחָד הִיא מְמִיסָּה אוֹתוֹ,

יָד אַחַת רַכָּה וְכָל הַקְּשִׁיחוּת מִתִּרַפֵּקֵת]

 

וְשַׂיעָר רַיחָנִי חַצִי רָטוֹב

וְאַף קָטָן מְנּוּמַשׁ,

כְּמוֹ כְּרָזָה פוֹטוֹגֶנִית

שֶׁמַּצִיגָה מָה עוֹשִׂים

וּבְכֵן- כְּשׁלֹא

 

וְדִגְדּוּג קָטָן לוֹחֵשׁ, לוֹחֵץ

הוֹ מָה אִתָּךְ

קַלְקֶלִי קְצָת אֵת הַשּׁוּרָה

[עֶשְׂרִים וְאַחַת כָּפוּל שְׁתַּיִם

הֵם הֲרֵי נֶצַח שְׁנִּמְשָׁךְ חוֹדֵשׁ וַחֵצִי]

אַךְ הַרְחֵק הַרְחֵק מִשָּׁם

ר' זירא מְצַקְצֵק בְּחֻמְרָה

 

וְשִׁבְרי מַבָּט מַזְכִּירִים

חָמְשׁוּשׁ שֶׁל עָקֵידַה

חָמְשׁוּשׁ שֶׁל עָקֵידַה

אָסוּר לִשְׁלוֹחַ יָד

אֶל הַנַּעַר

[אֶל הַנַּעַר הַזֶּה, אֶל הַנַּעַר הַזֶּה שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי]

וְעַל הֲרֵי גוֹלָן שֶׁלּוֹ

הִיא רָחֵל בּוֹדְדָה

לֹא פּוֹגֶשֶׁת יָד אָחוֹת.



נגיעה צבא

© כל הזכויות ליצירה שמורות לצפור אחוזת קסם
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ג סיון ה´תשע"ח  
נראה לי זה התגובה הכי אינטליגנטית שלי לעת עתה
י"ד סיון ה´תשע"ח  
וואו.
התחושות מועברות בצורה כל כך טובה.
ט"ו סיון ה´תשע"ח  
למה בדיוק אתה מכוון בר' זירא מצקצק .
ואם התכוונת למה שאני חושב זה זורק את השיר הזה למקום מטורף הרבה יותר . והשם גדל'ס
ט"ו סיון ה´תשע"ח  
אני אחרוג ממנהגי ואגיב "רחב".

אקדים ואומר שאני מתה על הכתיבה שלך, אתה מוכשר בטירוף.

הקדמה שניה- אנ מתייחסת ליצירה בנםרד מהיוצר, אינני יודעת מה המרחב בו היא נוצרה וכמה כנות ועומק יש בה מהצד שלך, אני אנסה להיות זהירה ומתנצלת אם אטעה.

הקדמה נוספת- אני מרגישה קצת לא בנוח מול התייחסויות גבריות לנידה, אני מניחה שזה בעיקר בגלל האופי (המשונה, לפחות בשביל הפמיניסטית שבי) של המצווה הזו, שבמסגרתו משהו שקורה בגוף של אחד הצדדים משפיע באופן כה דרמטי (ואולי אף מגדיר) על המערכת יחסים בניהם. (במובן הזה, אני הבנתי שר' זירא קשור לשבעה נקיים, אני לא יודעת מה יודל'ה חשב או אם יש משמעות אחרת אופציונלית...)

אחרי כל ההקדמות, בעצם ציירת ציור שהוא די "מוכר". ציירו אותו לפניך שה"ש רבה והרב סולבייציק (צירוף) כשהאחרון נדמה לי הוא המוכר מבין השניים. נטעת את הציור המוכר בתוך קונטקסט (חייל חוזר הביתה) והטענת אותו עם ה"פירורים" מרחל. הכל ארוז בסגנון שלך (שהוא לגמרי אייקוני וזה מגניב).

עם זאת, התיאור הזה קצת "פלקטי" לי מדי, אבל אני לא מצליחה להצביע על הנקודה (סליחה). אני מתלבטת, השיר נכתב מנקודת המבט 'שלה' למרות שהכותב הוא גבר, אני מנסה לחשוב האם הדמות הנשית המדברת כנה בעייני. אני בטוחה שיש נשים שמדברות ככה, אז אני לא בטוחה שהסיפור המגדרי הוא הנקודה. הקושי של המדברת נורא עדין (ואולי כי זו הכתיבה שלך, לא יודעת) קצת 'לא אמיתי' כזה (אני מרגישה לא מובנת).

אני חושבת על התמונה של "אחרי לידה וכו'" של אלחנן ניר, שגם היא מתארת התמודדות עם היעדר מגע ומנסה להבין האם יש הבדל מהותי בין התמונות (שלך ושל צירוף מול אלחנן ניר). בשיר של אלחנן ניר התמונה יותר רכה בעייני (מחפש איך כן כשיש לא) לעומת תחושת ההתנגשות הזו שב'לא' אצלך. יש לי תקווה שהמציאות רכה יותר.

המחשבות שלי קצת לא סדורות...

אבל תודה, זה יפה
ט"ז סיון ה´תשע"ח  
השארת לי המון חומר למחשבה. אני אחזור עם תגובה מסודרת.
בינתיים רק תודה על תשומת הלב המושקעת.
ט"ז סיון ה´תשע"ח  
שכתם קפה הגיבה את מה שרציתי להגיב ולא ידעתי לנסח בזהירות מספיקה.
אני חושב שההבדל בין זה לבין "אחרי לידה וכו'" הוא ש"אחרי לידה וכו'" הוא, בפשטות, קצר. גם אם יש בו מעט פלקטיות, היא קצרה, ומאפשרת לתת את הדעת על התוכן, הרגשות, הסגנון. כאן הרגשתי מריחה לאורך זמן, וזה קצת הפריע.
ושוב - הסגנון שלך מיוחד ויפה, וסליחה כנ"ל
י"ז סיון ה´תשע"ח  
על הדברים שלכם. קודם כל תודה רבה על הכנות כתם, זו תגובה ישר מהלב. אמנם כתבת שאת מרגישה לא מובנת [ואכן היה מימד מסויים שכזה בדברייך], אבל כנותם של הדברים הצליחה להעביר [נדמה לי] בצורה טובה את מה שהרגשת.
לגופה של התגובה- אני רואה במבט לאחור מעט מהפלקטיות הזו המדוברת. אני חושב במבט לאחור שלמרות מאמצי הזיכוך והניפוי, כנראה שיש עוד מה ללטש פה [גם באורך, כמו שאלעזר העיר יפה, וגם באתנטיות ובאמינות כמו שכתם העירה].
ביחס להקדמות שהקדמת...
הקדמה ראשונה- תודה רבה! מחמם את הלב, בטירוף.
הקדמה שניה- ברור ומובן וקיבלתי לגמרי.
הקדמה שלישית- אני מניח שזה טבעי והגיוני. יכול להיות שזה משקף את הפער בין התגובה האינטואיטיבית שלך לזו של יודל׳ה.
אני מרגיש שאלעזר השלים אותך יפה וחידד פן אחר. איכשהו ביחד הצלחתם לשים לי את האצבע גם.

ושוב תודה לכולכם!
י"ח סיון ה´תשע"ח  
ציפור- אני שמחה שקיבלת את שכתבתי, ההתחבאות מאחורי מסיכה, מחשב ומקלד עלולה למחוק את האדם ופחדי ליפול לשם.
אני רוצה להעיר עוד משהו שחשבתי עליו. הכותרת נורא יפה, אם כיוונת ל"סוגה בשושנים" ובעצם ניסית לומר שמה שנשר הוא "קוצים" אז זה חד מאוד וקצת מתריס, ונראה לישאפשר היה להשתמש בזה יותש בשיר. אבל זה חכם, שכוייח.

לגבי הדיון שהתפתח- אני לא בטוחה שהאורך הוא העניין אלא התוכן, מה שכן צודק אלעזר שהתמונה ב"אחרי לידה" למשל משאירה המון "רקמה פתוחה" לקורא, כלומר הרגש שמובע שם הוא "אני רוצה ומר לך ולא יכול וקצת ואמר בכל זאת" וכל השאר האו אצל הקורא, כאן זה קצת אחר. אני חושבת שהתמונה המאו מפורטת ומדוייקת קצת מקשה להתחבר (אולי כי הרגש לא "כללי").

עם זאת, אני מתלבטת אם התמונה של "אחרי לידה" משקפת את אותה תודעה שמשקף השיר הזה. יש משוה הרבה יותר רך בשיר "אחרי לידה".

יש לי עוד כמה מחשבות ואשלח לך בפרטי בעזרת ה'
אני שמחה על הדיון שהתפתח, קצת חסר לי דברים כאלה כאן.

שבת שלום
כתם
י"ח סיון ה´תשע"ח  
שאני אפילו *מאוד* שמח בדיון שהתפתח, והם ממש חסרים לי הדיונים האלו כבר הרבה הרבה זמן... תודה.

המחשבות שלך מחכימות. גם ביחס לכותרת [קלעת יפה] וגם בהשוואה ל"אחרי לידה". אגב, בכוונה עדיין לא התייחסתי להשוואה הזו שערכתם כאן את ואלעזר, קשה לי קצת להשוות באובייקטביות [או לכל הפחות במספיק אובייקטיביות]. עדיין שבוי מדי ביצירה שלי. היא יושבת אצלי כבר כמה זמן, אבל אני מניח שעוד קצת זמן לא יזיק לי כדי לתפוס עליה פרספקטיבה. מקווה בע"ה להצליח עוד לחזור ולהתייחס גם לזה בעתיד הפחות קרוב, כשישקע קצת.

כתבת עדין ויפה. זה מתכון בטוח לביקורת טובה שלא נופלת למקום ההוא. שאפו.
י"ח סיון ה´תשע"ח  
נדמה לי שאני לא מקבל אותן כבר זמן מה... לתשומת לב כל מי שיש לו מושג מה לעשות בנידון, או שרוצה לפנות בפרטי.
י"ח סיון ה´תשע"ח  
תהיה מחובר בכיפה הרגיל (לא ביכורים) ותתקל בהן, מדובר בטירוף מערכות.
מקווה שתגיע להודעה המדוברת
י"ז תמוז ה´תשע"ח  
קראתי כשרק עלה והבטחתי לעצמי לחזור להגיב ועכשיו כשאני חוזרת לראות שכבר התפתח דיון זה כיף כל כך (איפה ביכורים שלי בזמן האחרון?)

דבר ראשון - אתה מוכשר בטירוף! והסיגנון שלך כל כך שלך שבלי לדעת שאתה כתבת את זה הייתי מרגישה (זו מחמאה עצומה בעיני לכתיבה שלך יש ממש אופי!)

ליצירה -
הכותרת לא הייתה מובנת בעיני. ההסבר של כתם יפה מאוד בעיני אבל לא היה מספיק מובן בלעדיו.

דבר שני - אני מתחברת למה שכתם כתבה על זה שזה פלקטי. בעיני זה קשור לזה שהם קצת מושלמים מידי בעיני ובתוך כל המציאות הלא מושלמת הזו הוא חייל כל כך מושלם והיא כרזה פוטוגנית.

הרגשתי שהכותב הוא לא היא אלה הקול הזה שלוחש לה. גם בגלל התיאור שלה שמאוד לא נשמע שהיא מתארת ובעיקר בגלל התחינה של השיר ממנה ליפול והתחושה שהיא מאוד חזקה מול זה.

אבל עכשיו אני קוראת שוב והסוגריים מרגישים לי ממש היא וממש מתחננים ומתלבטים...

לא יודעת. בכל מקרה שלא ירגיש ביקורת דווקא הריחוק הזה מתאים בעיני. בטח כשנוגעים בנושא שכזה.

הבית האחרון סוגר מצויין! אבל ההכפלה של חמשוש של עקידה - למה?

והסוף עם רחל מדהים!
תודה!
י"ח תמוז ה´תשע"ח  
אני חייב לציין שזו:
["הרגשתי שהכותב הוא לא היא אלה הקול הזה שלוחש לה. גם בגלל התיאור שלה שמאוד לא נשמע שהיא מתארת ובעיקר בגלל התחינה של השיר ממנה ליפול והתחושה שהיא מאוד חזקה מול זה."]
תרומה משמעותית לדיון. בפסקה הזאת שמת את האצבע יפה ובקצרה על הרבה ממה שנאמר פה.
אין לכם מושג כמה ההערות האלו תורמות הלכה למעשה על החשיבה היוצרת שלי. תודה רבה רבה.
[ואני אכן מוחמא. לא פשוט בכלל לקבל כזה סגנון קבוע בעיניהם של אנשים. רוב תודות :)]
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד