|
 |
|
|||||||||||||||
|
 |
אבי היה יושב, לספור כוכביו בשמיים. ואני ראיתיו, בזקנו שהצהיב כמו אילן ששמטו ענפיו על המים וכל ציפורי הזמן חגו מעליו היה אבי רושם בחולות הבטחות, וסופר גרגיריו ברוחות ונושק לי בנועם שפתיו ואני לבדי ראיתיו בנופלו, מכובד רגליו. איך אבי, שחישב לספור את כל כוכבי השמיים היה לאייל הסבוך בקרניו. אבות ובנים אברהם אהבה זמן יצחק עקדה תנ"ך ©
כל הזכויות ליצירה שמורות לשבן
 |
|||||||||||||||
rss
שלח לחבר
הדפס יצירה
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי