ענני מנחה נאספים באפרוריות אל ההרים. 

מן הרחובות הצרים מסתלקים האנשים

מבקשים, במהירות מסתכלים 

ונעלמים. 

שרק ציפורי הדור שמעליהם

לא יזכירו את 

הכנפיים שנארזו כבר מזמן

בתיק בד ישן. 

אולי הן נזרקו כבר מהבית. 

ועכשיו, 

לך תמצא אותן

מרחפות בין ארץ לשמים. 

רק בזמן שהירח מתבונן בהם לאיטו

וחולפים על פניו הרהורי שנת עולם

הם מעזים להרים מבט, מצליבים איתו

מקווים שעיני לילית בוהקות לא תפסו אותם. 

ענני שחרית מתקבצים

קרני חמה פורצות נרתיק. 

אולי היום יעזו להעיף

מבט אל השמים

וללבוש מעט כנפיים.