כשאמות, אל תאמרו הספד

עליי, אינני עצוב.

אל תאמרו: "הוא הלך", "הוא 

לא ישוב", "הוא היה חשוב",

"הוא נגע בחיינו".

כשאמות ואהיה לעפר, אל

תרבו בבכי. אל תאמרו:

"זה נגמר".

דבר לא נגמר יותר משהחל

בעבר.

איני מבקש שתרבו באבלות.

וקריעה, גם זאת איני מבקש. אך

הרבו בקריאה ואמרו: "הוא אמר",

"הוא סיפר על האל", "הוא

דיבר על מחר".

וחיו. חיו הרבה כאילו לא

חייתם מעולם, ברכות 

ובתוקף כמו אש

כמו ים.

הנה אני הולך בדרך

כל האדם.

כשאמות, אל תאמרו הספד עליי.

דעו שאני שם.