שוב אלי אהובי,

או בוא (הרי טרם היית נאהב).

דווקא במרחק, מעבר להררי המחשבה,

מעבר למציאות המחנקת

הייתי מדמיינת אותך

מנדנד אותי על נדנדת עץ, ישובה לברכיך,

ואתה שוזר שיבולים בשערותי לתעלומה.

כבר חשת שנפתרה, אז אמרתי לך שלא.

אהוב שלי,

נתתי לך אותי ולקחתי ונתתי ולקחתי ונתתי

ולבסוף-סוף. חרוץ. נוקב. מותיר לב פעור.

לא, אל תגמור עלי את ההלל. לא מגיעה לי

מחצית מנשיקת פיך.