חַג פֶּסַח שָׂמֵחַ,                          

לְכָל אוֹרַחַת וְאוֹרֵחַ.

בַּבַּיִת הַכֹּל זוֹרֵחַ,

וְכָל אֶחָד עוֹזֵר, טוֹרֵחַ.

לִקְרַאת הַסֵּדֶר כָּל אֶחָד מִצְטַחְצֵחַ,

מִתְקַלֵּחַ

וַאֲנִי גַּם אֶת הָאַף מְקַנֵּחַ.

הַא לְחַמָא עַנְיָא! סַבָּא פּוֹתֵחַ.

כָּל יֶלֶד בַּגַּאֲוָה מִתְנַפֵּחַ,

לִכְבוֹד מָה-נִשְׁתַּנֶּה מִתְמַתֵּחַ.

סַבָּא בָּטוּחַ יְשַׁבֵּחַ.

סַבָּא עַל הַהַפְרָעוֹת פּוֹסֵחַ.

אֵין חָמֵץ וְיֵשׁ מַצָּה,

וְלִי מָלֵא פֵּרוּרִים עַל הַחֻלְצָה.

אַחֲרֵי עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לִשְׁתּוֹת,

לִי וּלְסַבָּא כְּבָר נִמְאַס מִמִּלְחָמוֹת.

אָמְנָם יָצָאנוּ מִמִּצְרִיִים,

וְאָנוּ שָׁרִים עִם תֹּף וּמְצִלְתַּיִם,

אֲבָל אַיֵּה הוּא,

אֱלִיהוּ,

הַנָּבִיא הַתִּשְׁבִּי?

כְּדַאי שֶׁשָּׁלוֹם כְּבָר יָבִיא

בְּיוֹם כָּזֶה אֲבִיבִי.

בַּהַפְסָקָה סַבָּא נוֹתֵן אֱגוֹזִים לְפַצַּח,

כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ אַתְּ חִידַת הַשָּׁלוֹם לְנַצֵּחַ.

וַאֲנִי מֵרֹב יַיִן כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ פִּקַּח.

שָׁלוֹם בִּקַּשְׁתִּי מֵהָאֲפִיקוֹמָן,

וְעַכְשָׁיו הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן,

לִקְרֹא לָעוֹלָם אֶת הַסַּדְרָן.

סַבָּא נַעֲשָׂה מַמָּשׁ סַקְרָן.

מַגִּיעַ תּוֹר אֶחָד-מִי-יוֹדֵעַ

וְאֶפְשָׁר קְצָת לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.

אַף אֶחָד גַּם לֹא שׁוֹכֵחַ,

אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה  

עַל חָד גַּדְיָא,

גַּם אִם הוּא לֹא מַמָּשׁ פִּיכֵּחַ.

כֻּלָּם הוֹלְכִים שָׁם מַכּוֹת,

וַאֲנִי רוֹצֶה עוֹד קְצָת לִשְׁתּוֹת.

סֵדֶר פָּסַח מַמָּשׁ שָׂמֵחַ

וַאֲנִי בְּעוֹד שָׁנָה צוֹמֵחַ.

סַבָּא עָצוּב וּמָלֵא אַהֲבָה,

כִּי אֲנִי מָלֵא תִּקְוָה.