הנה הם באים נראים מרחוק בערפל כגלי הים שוטפים, גואים לקראת האור שמתערטל. שוב הם לצידי לא חשים מהדממה שעוד לא סרה מקרבי עוד נוכחת ישותה. מביט מזכוכיות שברי הלב שלא התאחו ושוב צוחק מהשטויות שהדמעות עוד לא מחו. מקבל באהבה.
rss
שלח לחבר
הדפס יצירה
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי