בֹּאִי נְשַׂחֵק מְסִירוֹת עִם הַלֵּב
מִסְרִי לִי אֶת שֶׁלָּךְ, אֶמְסֹר לָךְ אֶת שֶׁלִּי
אוּלַי בַּהַתְחָלָה זֶה מְעַט כּוֹאֵב
אֲבָל בַּסּוֹף זֶה מִשְׁתַּלֵּם, הַאֲמִינִי לִי

בֹּא נְוַתֵּר, הַאֲמֵן לִי וְדַי
נִסִּיתִי כְּבָר, מָסַרְתִּי יוֹתֵר מִדַּי
זֶה כּוֹאֵב, שׂוֹרֵף, שׁוֹבֵר, לֹא כְּדָאי
הִתְמַסֵּר לַחַיִּים, עֲזֹב בְּשֶׁקֶט אֶת לִבִּי