"בן שמונה עשרה לחופה,
בן עשרים לרדוף"
(מסכת אבות, פרק חמישי)

עֵינַיִם בְּלוֹנְדִּינִיוֹת וְשֵׂעָר כָּחֹל.
בְּעֶצֶם, הָפוּךְ: עֵינַיִם חוּמוֹת,
שֵׂעָר פִּרְחוֹנִי,
חֲצָאִית מְתֻלְתֶּלֶת. וּפַּשְׁמִינָה,
הַרְבֵּה פַּשְׁמִינָה. מִסְתּוֹבֶבֶת
חָפְשִׁי בֵּין הַשּׁוּרוֹת, רוֹקֶדֶת
בֵּין הַחֲנֻיּוֹת בַּמִּדְרְחוֹב בַּחֲמִישִׁי בָּעֶרֶב,
צוֹנַחַת עַל רָאשִׁים עֲטוּרֵי כִּפּוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת
וּמְכַסָּה עַל עֵינֵיהֶם בִּשְׁקִיפוּת,
כְּמוֹ הִינוּמָה

שְׁלוֹשָׁה בָּנִים שְׁתֵּי גִּיטָרוֹת
וּבַת אַחַת. הַגִּיטָרוֹת מַחֲלִיפוֹת יָדַיִם;
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּיָהּ, כִּסֵּא מִטְבָּח
צוֹמֵחַ בְּאֵין מַפְרִיעַ תַּחַת שְׁלָשְׁתָּם;
הִיא לֹא מְנַגֶּנֶת בִּכְלָל

(הִיא לֹא מְנַגֶּנֶת אַף פַּעַם
כְּבָר עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה)

כָּל הַבָּנוֹת שְׁמֵנוֹת, כָּל הַבָּנוֹת יוֹשְׁבוֹת
בְּקַו שִׁבְעִים וְמַשֶּׁהוּ וּפְנֵיהֶן לֶהָבָה.
לֹא פֶּלֶא שֶׁתָּמִיד אֲנִי נֶגֶד
כִּוּוּן הַתְּנוּעָה. עֵינַיִם אֲרֻכּוֹת,
שֵׂעָר מְהֻרְהָר, אַיְפוֹן אַרְבַּע אֶס
עִם כִּסּוּי וָרֹד שִׁזּוּף קַל מֵצִיץ תַּחַת שׁוּלָיו,
אָזְנִיּוֹת אֶצְבָּעוֹת מַחְלִיקוֹת צָרִיךְ לוֹמַר
בֵּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף וְאַחַת
לְשָׁנָה הַבָּאָה

(קיץ תשע"ו)