בזמנים כאלה, אתה יודע, בקור שכזה

צריך לשים טורבו של תפילות

כבדות, חזקות, צפופות שיעלו מעלה

כמו אדי תבשיל מהבילים.

צריך להיות טובים יותר,

חמים יותר, אליך, אל הילדים.

אל כל אחד. לעטוף,

בשמיכה רכה, מנחמת, מלטפת.

שלא נהיה חולים.

צריך לעשות בלהט, בצינה הזאת,

להתדייק, לכוון כוונות

אל המטרה ואליו.

לבקש בתחינות,

להזיז הרים וסלעים

שלא ייזרקו על מכוניות.

הקור הזה, חודר לעצמות.

צריך לקרא בקול גדול

חזק וחם של ביחד.

בימים כאלה, אתה יודע, בכפור הזה,

שומעים את הנביחות.

כשהשיירה עוברת, וחושך

יורד בחיבוק מאפיל

מתים מנשיכות דוקרות.