|
 |
חֲפָצִים מְרַחְפִים בִּשְׁתִיקָה. תְלוּיִים. עַל הַקִּיר מְרָאשוֹתַי. עֲצָמִים דוֹמֵמִים נִשְׂרָפִים. צוֹרְבִים בְּכֶתֶם שָׁחוֹר. קִיר לָבָן. מִדַי. גּוּפִים מְצוּלָקִים בִּכְאֵב, עוֹמְדִים בְּעֵדוּת. בְּצֵבַע שֶׁל הֶעַדֵר אוֹר. בְּתוֹך מֶטֶר עַל מֶטֶר שֶׁל קִיר לָבָן מִדַי. זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשְׂתָה לְךָ הַשִׁכֵחַה. הַשְּׁתִיקָה מְרַחֶפֶת בֵּין הַחֲפֵצִים. זָכוֹר. וְאַל תִּשְׁכַּח.
גוש קטיף זיכרון כאב שכחה
©
כל הזכויות ליצירה שמורות לסהר נוגה
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
י"ז טבת ה´תשע"ו  | | עיצב בכולנו משהו.
גּוּפִים מְצוּלָקִים בִּכְאֵב, עוֹמְדִים בְּעֵדוּת. |  | י"ז טבת ה´תשע"ו  | | |  | י"ז טבת ה´תשע"ו  | | לי הייתה תחושה של משהו שואתי. הצבעים, העדות, שריפה, זכור... התגיות עזרו לי למקד. ומתאים. צרוב. בהחלט. |  | י"ז טבת ה´תשע"ו  | | לי הייתה תחושה של משהו שואתי. הצבעים, העדות, שריפה, זכור... התגיות עזרו לי למקד. ומתאים. צרוב. בהחלט. |  | י"ז טבת ה´תשע"ו  | | אמנם, יש משהו חסר בכך שההבנה מתבצעת רק על ידי התגיות, ומדרישה עבודת פענוח לאור התשובה הנתונה. עם זאת, אין ספק שלאחר מכן השיר באמת יפה. |  | כ"ה טבת ה´תשע"ו  | | יש פה שיר שעומד בפני עצמו, והתגיות מציעות פרשנות אליו. נראה שהשכחה איננה אצל הדובר, כי הרי מתעוררת אצלו סתירה חריפה בין החפצים השרופים והתלושים לקיר הלבן והנקי, מדי. אז למי מופנית הבקשה? |  | |