בנושא
בכרם
חדשות
 
כי האדם עץ / תות העץ
בביכורים מאז י"ג אלול ה´תשע"ה

אין פה שלטים, מודעות, פרסומות,
לא היה ולא עתיד להיות.
אבל אחרי שבועיים אתה מבין (בהבנתך המוגבלת כרגע וכו')
שכאן חיים. רק חיים אמיתיים. טהורים.

(אם זה היה ספר הייתה כאן הערה:
וצ"ע דק"ל דצריך התראה,
והדרגה.
וע' ר"ח גרושין ו',ט')

חיים אמיתיים, [או החיים היותר אמיתיים]
מצמיחים עצים ירוקים,
פרחים, שיחים.
אורנים, מחטים.

אבל בין הפנימיה הראשונה לשניה, בדיוק באמצע
ישנו עץ.
אפור, ישן, ענפיו מתפתלים, מתפצלים.
יבש, כמוש. גבוה מכולם, גדול.

נאדר, בהדר אפל של מוות,
ללמדך שלא זכה, וכו'.
מי שילך בדרכיו - כך יעשה לו.
על שם סופו.



בן סורר הר המור קו

© כל הזכויות ליצירה שמורות לתות העץ
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ´ אלול ה´תשע"ה  
בתחילת השיר מושג החיים (או דרישת החיים) מתגלה באור שבו, ולקראת סופו יותר ויותר בצד המאיים.

באופן שבו אני רואה את הדברים, חיים הם דבר שניתן לך, שכבר נמצא בך. מה שנותר לך לעשות הוא לשקול את מעשיך בשלוה ובאחריות.

(לי היו פעם מחשבות קצת אחרות, יותר כלליות, על בן סורר, מעניין אם אצליח לכתוב אותן היטב מתישהו.)

ברכת ה' עליך!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד