לא רציתי לראותי, עצמי,

מוטל כך על הרצפה,

עם חור ביד מעוד

סם - שבועיים.

שיחזיק אותי ער,

עוד יומיים.

ורק שאני מוכרח

זעקו לי,

לשחררני מהשחרור,

שלא לכבול אותי בכבלי חופש דווקאים.

*

ורק אח"כ,

בשקט לבד,

אני חשבתי שאולי זה רק

כבל אחד עבה יותר.